יומנים > יומן - מלא 11/01/1951

{P001} {0030-19} 11.1.51, יום ה', ד' בשבט. בא גרצברג - סגן מנהל משרד המזון, בא לפי הוראת פנחס: יש חסה לחודש ימים בארץ, בדרך יש 2 אניות של חיטה וקמח, שיבואו בסוף ינואר - לחודש ימים. אס האניות לא יגיעו בסוף החודש יהיה אסון. יש 6000 טון למצות, בפקרה רע ישתמשו בקמח זה. עומדים בגמר קניה בצרפת של 10,000 טון - מחר נדע אס הקניה היא קניה, אס כן - תהיה שאלה של החשת ההובלה. יש גם שתי קניות בארצות-הברית: 1) בעשרה לפברואר, תצא מאמריקה, 2) לא ידוע מתי תצא. לקניה השניה אין עוד כסף. יש עוד קניה של 10.000 טון באוסטרליה, ואין אניה להובילה. מה רוצים ממני? פנחס מבקש לסדר מ שהממשלה תשתלט על האניות שלנו ותוכל לצוות על אניה ללכת להביא חיטה. יש לתת הוראה לאניה להביא חיטה מאמריקה - יש 2500 טון שם, לשלוח אניה לצרפת - אם תאושר הקניה. להפעיל לינטון שיסדר משלוח החיטה מאוסטרליה. יעצתיו לדבר על ענין האניות עם שר התחבורה (אם יש סמכות, ואם אין - כיצד לקנותה) ועם שר האוצר שהוא מ.מ. של פ. לבון. {0030-20} ראובן שב מפגישה עם סמיר. המלך השתתף רק בחלק השיחה. הסביר שכוונתו היתה לזמן ראובן עם סמיר, כי רה"מ עכשיו לא שלם עם מחשבות המלך. הוא היה רוצה מכתב מהנשיא. העיקר היה השיחה עם סמיר. ראובן הסביר לסמיר שאין בעיה באילת, אם יתברר שהכבוש הוא בגבולם - ניסוג, אם לא - אין הם צריכים לוותר. ואשר לנהרים - יקל עליהם אם ניסוג אבל באופן אובייקטיבי אין להם כל טענה. החלוקה נעשתה בכשרון. - יש לבוא תחילה לידי הסכם בסעיף 8 - ואז נהיה מוכנים להקל עליהם בענין נהרים. כך גם הבינונו כוונת מכתבו של המלך. סמיר נאם באריכות להסברת מדיניותו. מצבו קשה וגם חזק: קשה כי הסכם רודוס הוא המסמך הארור בעיני הערבים, מסמך של כניעה וויתורים. בזמן חתימתו ערביי מערב א"י לא היו נתיני עבה"י ולא היתה להם זכות דעה. עכשיו הם אזרחים ויש להם דעה וגם אינטרסים, ובהסכם יש פגיעה באינטרס שלהם. מאידך, מצבו יותר קל, כי לא היה שותף לחתימה על הסכם רודוס. איש ממשלתו לא היה אז בממשלה, והוא קשור בהתחייבויות קודמיו. ועליו לקיים ההסכם - או להכריז מלחמה. ומכיוון שגם האופוזיציה אינה סבורה שיש להכריז מלחמה - עליו לקיים ההסכם. זהו הדרך שיבוא לידי מצב של שלום אם לא של שלום. ראובן אמר: נקיים סעיף 8. סמיר טען שיש עוד סעיפים שלא קוימו זהו סעיף 6 הדן בגודל הקרקעות והאוכלוסין של המשולש שנמסרו לנו. ראובן שלל שאנו לא מקיימים סעיף 6 - יש בו סעיף על שוטרים מקומיים, וגייסנו שוטרים מקומיים, שאר הדברים נעשו לפי ההסכם, ואם הפירונו - בזכותו לקבוע קיום בלי תמורה. אולם סעיף 8 לא בוצע. סמיר הודה בכך, והציע לבחון מיד אם ההסכם כולו בוצע או לא, וכשיגיעו לידי נוסחה מוקדמת על אפני הביצוע של הסעיפים שהופרו. ראובן לא התנגד לכך, אבל לא נעשה דבר בנהרים אלא אם נדע שיבוצעו