יומנים > יומן - מלא 11/01/1960

{P001} {0191-25} 11.1.60, יום ב' בבוקר משלחת גדולה של קנדה בראשות ברונמן ופרימן (בנו של ראש ציוני קנדה שמת). שאלות ותשובות - שלו ושלהם. דיברתי על הצורך בחינוך עברי שבמרכזו תנך והיסטוריה יהודית, משלוח נוער ותלמידים לארץ. נשאלתי על חשיבות עבודתנו באפריקה, סיכויי "ההפוגה" העולמית ועוד. אחריהם בא אצלי י. מ. לוין. שואל אם נעשה משהו בענין ניתוח מתים - אמרתי לו מה שהסכמנו על כך עם הפה"מ. ביקש שאפגיש ואתו עם שר החינוך, הדתות ושר האוצר. מבקש שגיורא ישמע אותו. אחריו בא אצלי זיאמה דיבון - לספר על חכים שעומד לבקרני [ חסוי... חסוי..] [ ... חסוי... חסוי... חסוי... חסוי... חסוי... חסוי... חסוי... חסוי...חסוי] [ ... חסוי... חסוי... חסוי... חסוי... חסוי... חסוי... חסוי... חסוי...חסוי] [ ... חסוי... חסוי...] ארכיבישוף של עכו, נצרת והגליל - דרגתו הגבוהה ביותר בין כל הנוצרים. עכשיו נשלח הנה בישוף פייר ג'ורג' א קיאפרו - ראש העדה הלטינית - יש לה 5000 נפש, לחכים (קטולים יוונים) 20,000 נפש. בעשר בא אצלי חכים. מתאונן שרבים מבני עדתו לא מקבלים רשיון ללכת לבית לחם. - מי מפריע? אנחנו או ירדן? שניהם. שאלתיו על ההבדל בין היוונים הקטולים ושאר הקטולים והאורטודוכסים, הם מתפללים נוסח אחר, ביוונית {0191-26} או בערבית. הלטינים רק בלטינית (בכל העולם) ויש להם תרגום בלשונם. אין הבדל בעיקרי האמונה בינם לבין האורטודוכסים - אלא שהאחרונים אינם כפופים לאפיפיור. רק הארמנים שונים. הם מונותיסטים. בלבנון המרונים מתמעטים - רבים מהגרים לאמריקה. אולם יש שם למעלה ממאה אלף ארמנים, בסוריה כמאתיים אלף. אדוקים בדת - הוא עושה רושם של איש פיקח, עם נסיון "עולמי". זיאמה ותדי רוצים להקנות זכות ליועץ הערבים לתאם כל פעולות ושלוחות הבטחון המופעלות בסקטור הערבי, וישמש כאיש קשר בין כל המוסדות הממשלתיים והצבוריים השונים בנושא זה. בקואליציה קשה להבטיח דבר זה. אדבר אולי עם שפירא. בין חברינו אולי יתכן הדבר. לבסוף בא אצלי השגריר הבריטי החדש, מר פטריק פרנסיס הנקוק, שהיה עד עכשיו פקיד במשה"ה, בן 46, גבה קומה. שוחחנו על אופי העם האנגלי. הוא משתומם על הליכוד המתגלה בארץ למרות הגליות השונותל. אצלם נדרשו מאות שנים להתמזגות השבטים השונים. - אה"צ יבוא השגריר הצרפתי החדש, - Jan Uclhplu Albesic Beusdielltlc בן 59, דיפלומט מקצועי, למד משפטים ופילוסופיה. בארבע וחצי בא השגריר הצרפתי. הביא לי ד"ש מדי-גול, הבטיח ידידות העם הצרפתי. דיברתי אתו על יחסנו לערבים: אין אנו רואים בעין רעה ידידות {0191-27} אליהם, כיאין ביסודו של דבר ניגודים בינינו, בתנאי שהידידות לא תיעשה על חשבוננו. הוא אמר שהם רוצים להתקרב לערבים, ואם כי נראו כאילו עננים בשמי יחסינו - לא שונה היחס, וזוהי דעתו של דיגול. הסברתי לו שני דברים המיחדים אותנו במה"ת ושהם יסוד ליחסים עם צרפת. 1) אנו המדינה היציבה היחידה לע"ע במה"ת, ואין אצלנו הפיכות, ומה שאנו מקבלים על עצמנו אנו מקיימים. 2) ערך פעולתנו באסיה ובאפריקה - שהן מהוות הבעיה הגדולה של ימינו. עמים אלה אינם בוחרים במשטר הקפיטליסטי האמריקני,אבל עוד פחות במשטר הקומוניסטי הרוסי. אנו עם קטן במספר ודל בערך ביכלתו הכלכלית, אבל יש לנו תכונות ומפעלים שהם חשובים לארצות אפריקה ואסיה. אנו מתחילים מחדש - ומפלסים נתיבות חדשות, שרבות מהן מתאימות לעמי אסיה ואפריקה. נהרו שאינו מקיים יחסים תקינים אתנו שלח עכשיו הנה משלחת של השעה ללמוד החקלאות והקואופרציה שלנו. דיגול מבין שעמי אפריקה דורשים ויקבלו עצמאות, אבל רצוי לשמור באפריקה הצרפתית על יחסי הידידות עם צרפת. אנו לא נפעל בשום מקום כסוכן של מי שהוא, אלא כעם שיש לו חזון ושליחות משלו, אבל מה שאנו עושים באפריקה עולה בקנה אחד עם מה שרצוי לצרפת. אמנם יש דאגות שהמאורעות האחרונים עוררו בלבנו, אבל בפגישתנו הראשונה לא אעמוד עליהם, אלא אציין הוקרתנו לצרפת על מה שנתנה במאתיים השנים האחרונות לאנושיות ועל מה שנתנה לישראל מיום קום המדינה ואבקשו למסור רגשי הוקרתי והערצתי לנשיא דיגול. בחמש וחצי התיעצנו שוב על העברת בתי הספר החקלאיים למשרד החינוך (גיורא משום מה לא בא) - והוסכם שיקומו שתי ועדות משותפות - אחת בין משרד {0191-28} העבודה ומשרד החינוך על תנאי העברת בתי הספר המקצועיים (בספטמבר 1960) ואחת בין משרד החקלאות ומשה"ח. בשבוע הבא תתכנס הועידה החקלאית, והערב ביום רביעי הבא, יוקדש לדיון על חינוך חקלאי, והשאלה וודאי תעלה על העברה. הבטחתי להשתתף - אם סיבה בלתי צפויה מראש לא תפריע לי. זיאמה דיבר איתי על מחקר הסרטן. הוא שוחח על ענין זה גם ירנבלום. יש חוקרים צעירים חשובים, היה רוצה שנגלה פה תרופה לסרטן, ורוצה בארבעה מיליון ל"י למבנים ומעבדות ומיליון ל"י לשנה לאחזקת המכונים והעובדים. היכן נמצא כסף זה? אמרתי למשה דיין ויצחק לוי שיש לתכנן חבל ערד - דוגמת חבל לכיש. יש כמובן שאלת המים, אבל לפי שעה יש לתכנן.