יומנים > יומן - מלא 11/02/1951

{P001} {0031-06} 11.2.51, יום א', ה' אדר. הבוקר מצאתי ב"הארץ" בראש העמוד ידיעה על הפגישה ביני ובין אבניאל - מלאה כזבים ותעמולה לטובת בעלי התעשיה. אבניאל טוען כמובן שזה בא מיד "שניה" או "שלישית" - איך זה הגיע ליד שניה ושלישית? - הזמנתי בקר ונמיר וגוברין - ואחר כך גם אבניאל. הסברתי שלא אוכל לקבל שום הצעה שיש בה היתר מהממשלה להוסיף לפועלים על חשבון הצבור. לצערי לא קיבלתי משני הצדדים שום הצעה ומחשבה שאין בה חיוב כזה. אבניאל התנצל שלא הוא פרסם הדבר ב"הארץ", - הזמנתי שנקר, והסברתי לו שאפשר לחדש העבודה אך ורק אם לא תחויב הממשלה להעלות המחיר, והתוספת שיתנו בעלי התעשיה לע"ע - תיזקף על חשבונם, אם לאחר קבלת דו"ח הוועדה יתברר לממשלה שהתוספת לא היתה מוצדקת, או גם אם אפילו היתה מוצדקת - יש להטיל אותה על בעלי התעשיה (הריווח) ולא על הקונים, הבטחתי לפי בקשתו לנסח עיקרי הצעתי ולהמציא לו בכתב - לאחר שאשוחח גם עם גרי. - ניסחתי חמשה עקרונות: {0031-07} א) מו"מ בין שני הצדדים במשך 48 שעות - על הרמת שכר מוצדקת, על מנת שעם סידור חלקי זה - תחודש העבודה מיד. ב) יתנהל מו"מ על פרמיות ומכסות עבודה שמטרתן להעלות פריון העבודה. ג) לאחר חידוש העבודה ימשך המו"מ על שאר הדברים השנויים במחלוקת. ד) לאחר קבלת הדו"ח של ועדת השלושה תקבע הממשלה, אם יהיה צורך בכך, "אם ובאיזו מידה העלאת שכר העבודה מחייבת העלאת מחירים". ה) לאחר פרסום הדו"ח של ועדת השלושה על שני הצדדים להביא לידי גמר המו"מ בכל השאלות השנויות במחלוקת. אם ישארו שאלות בלתי מוסכמות - תימסר ההכרעה לשני אנשים מוסכמים על ידי הצדדים". - דנתי עם גרי על הצעתי והוא הסכים לה. שלחתי העתקים (באופן לא רשמי) לשנקר ולבקר. גרי ניגש לשנקר לברר אתו אם יתכן סידור על יסוד עקרונותי. - נמיר, בקר וגוברין באו אצלי בצהרים. הם מסכימים בררך כלל להצעתי, אבל א) מתנגדים שאפנה בכתב לבעלי התעשיה - על זאת עניתי שאין זה עסקם, יניחו לי הנוהל. בדיעבד אין בדעתי לפנות אליהם במכתב. ב) נמיר העיר שלפי הצעתו רק שאלת דמי השביתה וההשבתה ימסרו לשני אנשים מוסכמים, שאר השאלות וביחוד התנאים ה'סוציאליים, יתנהלו במו"מ ע"י שני הצדדים. עניתי שלכך איני מתנגד, ובכללפרטי המו"מ לא נוגעים לי. מה שלי חשוב הוא: 1) שיוסכם על תוספת שכר צודקת מיד למען שתתחדש העבודה, 2) שהמחיר לא יעלה אלא אם הוועדה תמצא שזה מוצדק והכרחי {0031-08} 3) שיחד יחפשו דרך להרים התפוקה. דבר שלישי זה הוא עיקר בעיני. בעודי יושב אתם הביא לי מזכירו של שנקר תשובה: שנקר ישב עם בעלי המתכת והם קיבלו ההצעה, אולם דורשים שנוי "קטן": למחוק "אם" מסעיף ד' שלי, כלומר שהממשלה תקבע לא אם העלאת השכר מחייבת העלאת מחירים, אלא רק באיזו מידה העלאת השכר מחייבת וכו'. קראתי לגרי והודעתי שאיני מקבל זאת בשום אופן ורואה בתשובה זו סרוב, ואם הוא לא יצליח לשכנע אותם לשנות דעתם - אביא הענין למכשלה ואציע להפעיל בתי חרושת חיוניים בלי הבעלים. הציע לי גרי להזמין לוי וגלקסברג, בעלי המתכת. וכשלא הסכמתי הציע לי להזמין שנקר, ושנקר יביא אתו מי שירצה . לכך הסכמתי. בערב באו אצלי שנקר, אבניאל, לוי וגלכסברג. הם טענו שצו המחירים קבוע, חמרי הגלם מתייקרים ואינם יכולים להעלות השכר בלי העלאת מחירים. צבורם בכלל יראה בזאת כניעה ולא ישמעו להם. מדוע לא יחכו הפועלים עם התוספת עד אחרי דו"ח הועדה? תוכרז הפוגה! יש שאלה של כבוד וכו'. אמרתי להם שדבריהם אינם לענין - אם רק ה"אם" מפריע. אם יש להם נימוקים אחרים להמשיך ההשבתה - זה עסקם, אבל אם רק ה"אם" מפריע אינם צודקים. כי מה נפשך : אם הוועדה תמצא שהעלאת שכר אינה מחייבת תוספת מחיר - לא נעלה המחיר, אם אם המלה אם לא תהיה בהצעתי. ואם הוועדה תחייב העלאת המחיר - נעלה, ולכן אין חסרון המלה אם או מציאותה משנה כלום. אבל אני לא יכול לפנות {0031-09} אליהם אלא בנוסח שקבעה הממשלה לוועדה. לאחר בירורים נוספים הסכימו. הודעתי לבקר - ושניהם (בקר ושנקר) יפגשו מחר. הדגשתי, שאם גם יסתדרו עם הפועלים והסכסוך יחלוף לגמרי - הרי יחטיאו המטרה אם לא ידאגו להרמת התפוקה שהיא בעיני העיקר. הבטיחו לי שגם הם חרדים לדבר ויעשו זאת. - קיבלתי לתמהוני היום "אגרת" מיגאל בתשובה להוראה בכתב שלי, שנתתי לו לפי בקשתו הוא על הנספח האמריקני. לאחר שנחמיה הביע לו תמהוני בא יגאל אצלי, אמרתי לו: היחסים בינינו יכלים להיות רק פורמליים או חבריים. מבחינה פורמלית המכתב שלו לא יתכן וגם אין לו כל יסוד. ביחסים חבריים - הוא יכל להגיד לי הכל, ואני יכל להגיד כל אשר בלבי, כחבר לחבר. ולכן עליו לקחת חזרה מכתבו הרשמי, ואם יש לו מה שהוא להגיד לי או לכתוב לי באופן אישי ופרטי - בבקשה. קיבל הדין. - אחרי עשר באו אצלי גוברין, בקר ונמיר. מסרתי להם על השיחה ועל ההסכם. הודעתי טלפונית גם לגרי - ביחוד על תביעת בעלי המתכת, לבטל מכתב פקיד משרד התעשיה האוסר העלאת שכר ומדוע סרבתי לעשות זאת: אם ועדת השלושה תאשר שהעלאת שכר אינה מחייבת העלאת מחיר - לא נעלה מחיר, ואם תאשר העלאת מחיר - נעלה, והמכתב אינו מעלה ואינו מוריד.