יומנים > יומן - מלא 11/09/1964

{0199-217} {0199-217} 11.9.64, יום ו' ה' תשרי נסענו אתמול לרחובות לחתונת בנו הצעיר של יוסף יעקבסון. הגענו כבר לאחר החופה. הרבה מכרים. סיפרתי לאלמוגי מה שמצאתי ביומני על ישיבת המרכז בימי מזכירותו וסידרנו להיות הנואם היחיד. באותה ישיבה קיבלתי פתקא ממ. דגון כי לפני שבוע החלט במזכירות שבירור הפרשה ימסר למוסד ממשלתי משפטי, {0199-218} {0199-218} ופ.ל. סירב שימחקו המלה משפטי, מצאתי עמי אסף באספה והוא אישר הציע ההצעה שנתקבלה פה אחד ובה דובר בפירוש על בירור במוסד ממלכתי משפטי. אלמוגי אישר זאת, אך הוסיף שמסרו לועדה מצומצמת לנסח ההחלטה כולה ובא לבון ודרש למחוק המלה משפטי ומחקו. חזרנו בערב לביתנו בת"א. באו רננה ודוליק ודברנו שעה ארוכה על מחקרו של אשד ווחוטר. היום היו לנו המון אורחים. הראשון היה שורר. הצעתי לו שירשה לחגי אשד לשוב מלונדון לשנים-שלושה שבועות ואשתו וויירה תמלא מקומו. אמר לי שהוא מסכים אך הוא צריך להתיעץ עם המזכיר. כעבור זמן קצר הודיע לי חיים שכולם מסכימים, אבל חיים הציע לי (דרך יצחק נבון) שאני אשלם הוצאות הדרך של אשד והסכמתי. אחר כך בא אצלי שרגאי. באבגוסט עלו ממרוקו 2594, מרומניה רק 1735. בלוב נתערער מעמד המלך, והיהודים חוששים ועומדים לעלות. יש שם עוד 4000 יהודים. סיפר לי שהיתה לו שיחה עם צ'ורלין מהשגרירות הרוסית. הוסכם שהסוכנות תגיש למשרד החוץ דרישת קרובים להעלאת 10.000 איש. זה היה ביאנואר 1964. בסוף מרס הגיש רשימה של 3000. שאול מסר הרשימה ישר לתקוע. צורלין שאל מה גורל הרשימה, אמרתי ששאול עומד להיות אצלי היום ואשאל אותו. בפרס יש 80.000 אפשר בנקל להעלות 40.000 שרוצים לעלות. פינקוס (גזבר הסוכנות) ואשכול מתנגדים. בשנת 1962 עלו מרומניה 9.876. ב1963- - 13.279, השנה עד אבגוסט 19.0006. העולים נמצאים כשבועיים במחנות - בווינה, בצרפת, באיטליה, הוועד {0199-219} {0199-219} היהודי האמריקני מפתח אותם שיסעו לאמריקה. בשנת 1963 הגרו כאלף לאמריקה. אמרתי לו שאכתוב בענין זה לבלוסטיין. שרגאי בטוח שאפשר להעלות מאמריקה 10.000 יהודים לשנה. אבל לא מרשים לשרגאי לשלוח שליחים לארה"ב. אשכול אמר לפני שבוע להפסיק עלית יהודי פרס, כי אין דירות. ב11.30- בא שאול. סיפרתי לו דברי שרגאי. תיקן טעות אחת. לא הוועדה היהודי האמריקני אלא המועצה ליהדות" שונאת ציון מפתה יהודים להגר לאמריקה. באשר לרשימות קרובים מגישים פה מפעם לפעם לשגרירות. רק הגשה כזו - ולא המונית - תצליח. סיפרתי לשאול מה שמצאתי ביומני כי מיד אחרי מסקנות אולשן דורי בא אצלי שאול ואמר שברור לו כי לבון נתן הוראה. התפלא. הבטחתי לשלוח לו בכתב לאחר שאעיין שוב ביומן שלי. אחריו בא אצלי ברקת. הוא מדוכא. מה יהיה. המפלגה מתפוררת. הוא מצטער על הביטויים שהשתמשתי בהם במאמרי בדבר. הוא רוצה לכנס 15-20 חברים לבירור המצב. אמרתי לו - שאבוא, אבל החברים בצמרת לא יגידו מה שבלבם - לא אדבר. שאלני אם אבוא למרכז. עניתי בחיוב, אבל הוספתי שאם המרכז יאשר - אבוא. השאלה לועידה. אני על פרשת דרכים. לא אצא מהמפלגה ולא אסכים להיות ראש סיעה. אבל אם לא יחול שנוי מוסרי - אסתלק מפעולות צבורית ואתרכז בכתיבה, ובקריאה. בשלוש וחצי יצאני חזרה לשדה בוקר - ובשש הגענו הנה. פה מצאתי מכתב שכתבתי שלשום לשאול (בו הדברים שסיפרתי לשאול) ושכחתי לקחתו אתי לת"א, אבל אריה חוזר לת"א ושלחתי המכתב על ידו לשאול.