יומנים > יומן - מלא 11/10/1956

{P001} {0014-50} 11.10.56, יום ה' בעשר בא אצלי משה דיין, כעבור חצי נצטרף אלינו גם אריק. יש לנו 16 הרוגים (אחד שמת אחר כך מפצעיו) וארבעה נעדרים. האבדות נגרמו לנו בעיקר מהמוצבים בקלקיליה ועל יד העיר שלא נסינו כלל לכבוש אותם והם ירו על אנשינו כל הזמן. אנשי החסימה היו בסכנה גדולה ורק הזחלמים הצילו אותם. מאנשי קלקיליה איש לא השתתף. אבל יש ידיעה האומרת כאילו נהרגו גם שני ילדים ערבים. מהלגיונרים שבאו כתגבורת נהרגו לפי אומדן כששים איש, מספר הנהרגים במשטרה לא ידוע, לפחות /15 אבל יתכן הרבה יותר. מתחילה נלחמו הלגיונרים באומץ, כשבאו הזחלמים באורותיהם - נבהלו אנשי הלגיון והסתלקו. אנשי המוצב ירו בזחלמים בכניסתם ובצאתם. משה לא רצה להודיע ברדיו על מספר הנהרגים - בבוקר הודיעו על 8 הרוגים. לא נראה לי הדבר. אסור שהצבור שלנו יטיל ספק באמתות האינפורמציה שלנו, ומוטב להגיד לו כל האמת המרה. יעצתי גם למשה ולאריק להיפגש היום עם העורכים והכתבים הצבאיים להסביר להם פרטי הפעולה -לא לפרסום. הערבים מודיעים על {0014-51} נצחון גדול - הם לא מודיעים כלל על נפגעים. מספרים כאילו המלך חוסיין עצמו פקד אישית על הפעולה בלילה. [ ח ס ו י] [חסוי] שני מטוסים שלנו הטילו 2 פצצות בסביבות צפון. מכוחות האויב השתתפו שתי פלוגות מגדוד 9 של הלגיון ושתי פלוגות מגדוד מה"ל ועוד אנשי מהל מקומיים. האבדות שלהם משערים לפחות 100 איש. - פאטי מודיע מנ.י. שנפגש עם פינו. במועצת הבטחון המצב גרוע. המצרי אינו זז, סילוון חלש מאידן, בכל זאת סבור פינו שיש להמשיך בהכנות. פינו לא ידע כלל כי שאל עומד לבוא. הדבר נודע מפי פאטי. הרדיו מודיע כי מתנהל מו"מ בין צרפת ואנגליה מצד אחד ובין פוזי (שה"ח המצרי) מצד שני באמצעות המרשילד.