יומנים > יומן - מלא 11/12/1931

{P001} {0091-09} א' טבת תרצ"ב 11 דצמבר 1931 יום ו' לובינשטיין - המצב בגרמניה הולך ורע מיום ליום. משערים שעד פברואר יגיע מספר המובטלים לששה וחצי. אלה הם פועלים - אולם גדול מספר מחוסרי פרנסה במעמד הבינוני. אין מוצא, אין תקוה לאכספורט גרמני, ביחוד לאחר ירידת הלירה האנגלית. מחיר צרכי אוכל לא יורד. מצב היהודים נעשה רע מזמן לזמן. יש דלדול והתנוונות. רע ביותר מצב האינטלגנציה (מלבד עורכי-דין). יש העברה לעבודה, נכנסים לבתי-חרושת ומלאכה ללמוד עבודה, גם מחוץ לחלוץ. הלומדים עבודה - אינם מוצאים עבודה, והם תלויים באויר; האנטישמיות מתגברת, וקשה להעסיק פועלים ופקידים יהודים. הוורן הויזר הם בידי היהודים, ומצבם עולה. עד הגיע הנאצים לשלטון הם יגיעו לשלטון בשותפות עם המרכז יתחילו רדיפות נגד הוורן הויזר. בקרב היהודים יש פרוצס של שיבה ליהדות. פרוצס זה התחיל עוד לפני שנים אחדות. גם בחוגים הלברלים לא אומרים עכשיו אנו גרמנים בני דת משה - אלא אנו יהודים ואנו גרמנים. נצחון הלברלים בברלין מתבאר בכשרון הלברלים לעורר התענינות אצל המוני יהודים מתבוללים אדישים להתענין בקהלה, ויש לראות בזה נצחון הרעיון הלאומי. בחוגי הנוער ובחוגי הפרולטרים הלברלים פרוצס ההלאמה הרבה יותר אינטנסיבי. {0091-10} בחוגי הקמרידים - 2.000 חבר בגרמניה - לומדים הרבה עברית.בפעולתם החינוכית יש רצינות רבה. הם אומרים, אנו יהודים, בלי ספק, פרובלימה היא שיכותנו לעם הגרמני, הם מושפעים מבובר ומאחד העם. עובדים בעד קה"ק - אינם ציונים. הם פעילים בקהלה - הם עושים כל העבודה הסוציאלית בקהלה, של עמלק. יחסם לציונות: הארץ אינה נותנת פתרון לשאלת העם היהודי, אבל העבודה בארץ חשובה. מנהיגיהם יבואו לארץ הרמן גרזון. יש לשים לב אליו. חוג שני - לפני שנים אחדות ארגנה קהלת ברלין את חוגי הנוער העובד היהודי הגרמני בברלין (ארבייטס קרייז אגד. אגנד) כ300- איש בברלין בני המערב. חוג זה מתקרב אלינו. אחדים ממנהלי ברית העולים נכנסו אליהם, ועכשיו חברינו מנהלים אותם. כעשרים איש מחוג זה נמצאים בחלוץ בהכשרה. מתארגנת עכשיו "מפלגת פועלים יהודית" בגרמניה, מפועלים ובעלי מלאכה גרמנים. אינם ציונים ולא אנטי-ציונים. סיריני מצא בברסלו 500 איש ממפלגה וו, הצנטרל פריין של בני דת משה עוזר לארגונם. גם הס.ד. עוזרת להם. בכל זה יש סימני התעוררות יהודית, אבל אין התגברות הציונות בגרמניה במידה שיהודי גרמניה מתקרבים ליהדות וא"י - הציונים בגרמניה מתקרבים לחוג זה. ציונותם לא מתחזקת. גיאורג לובינסקי אומר: כשטוב ליהודים בגרמניה מתחזקת בקרב ציוני גרמניה הפעולה בשביל א"י. כשהמצב הולך ורע - נחלשת הפעולה הציונית. {0091-11} לפני נסיעתי דברתי עם לנדויר ע"ד אוסף כסף לא"י, אמר לי: כשיש ליהודים כסף בעסקם ומחוץ לעסקם - הם נותנים לא"י. אולם עכשיו למען לתת כסף לא"י - הם צריכים להוציאו מעסקם, וזאת אינם רוצים. בציונות בגרמניה - מבוכה. יוצא מן הכלל בלומנפלד, הוא מאמין שאפשר לארגן עליה מגרמניה לארץ - כלומר. עלית בעלי- הון. יש כאלף איש שאפשר להעלותם לארץ. אפשר לעשות ליכין. לדעת ל. פינשטין אין להתחיל מיכין אלא מפעולה חינוכית ופעולה מפלגתית. יש חוג של ציונים רציניים ואחראיים שאנו יכלים לכבוש. (משפחת יעקבסון. הפנר, נוסבום) אילו היו מקימים מפלגה רצינית המבינה את היהדות הגרמנית היינו יכלים לעשות גדולות. מהמקמרדין באו יחידים לפוע"צ - ונתיאשו. אפשר היה לכבוש גס חוגים אפשר לעשות ליכין. יוליוס ברגר לא רכש לעצמו כבוד (עבד מטעם ד"ר בדין מחדרה). עבד נגד הקרנות הציוניות - ובזה הכשיל עצמו, כי גם החוגים הבורגנים אינם רואים בעין יפה מלחמה נגד הקרנות. נתעורר גם אי-אמון אליו. נפגשתי בנירמברג עם ציונים - יש אהבה לא"י. אילו היו מראים לחם דרך לא"י - היו הולכים. גם בנק הפועלים יכל לפעול בגרמניה - בהפצת אובליגציות, למרות המצב הרע. יהודים נסו להוציא כספם לשוויצריה, אם כי אין הבנקים שם משלמים רבית. קהי"ס בגרמניה עובדת בנאמנות. ההכנסות ירדו אמנם - אבל ערך המרק עלה. גם קה"ק עובדת טוב ועושה עבודה חינוכית {0091-12} בגרמניה. ילד שאינו יודע מה זה קונגרס ציוני = יודע על הקה"ק. אולם גם חטובים מפקפקים בעתידה של קהי"ס = גם בלומנפלד. הוא לבדו מכניס 9/10 של הכנסות קהי"ס. {0091-13} מ.פ. מגדיאל. ענין עם אגודת הבנין במגדיאל 9 חברים. המועצה החליטה שמעבודת הבנין יקבלו חברי האגודה 4 ימים, השאר יחולק בין כל שאר הפועלים. האגודה בינתיים התפוררה, והקבוצה הקבלנית = עבודתה לא נתחלקה ע"י הלשכה. עכשיו נתארגנה האגודה מחדש, בקבוצה 2 חברים. היא קבלה עכשיו בנין המזכירות החליטה ששני חברי הקבוצה יעבדו רק 3 ימים בשבוע כ"א. הקבוצה רוצה שרק אחד יעבוד = וכל השבוע. לבקוביץ (מהקבוצה) = בעבודה מקצועית עובדים רק פועלים מקצועיים. הבית הוא כולו ביטון. הלשכה דורשת מקום עבודה, אולם הכרחי איש אחד מהקבוצה = בתור קבלן אחראי ואיש אחד מהאגודה בחור פועל מקצועי. הענין יתברר לאחר גמר "ענין מגדיאל". א. כהן, שריר, שוב, אנטוביל, נטע והמזכירות. המרכז החקלאי קבע מצדו שני חברים ללשכה המשותפת: שוב וזטלנד, אולם מצד המועצה החלו דברים עלינו לקייס את החוזה, כפי החלטת המועצה, מחוך צרכים ארציים. שאלתי אם מ.פ. מגדיאל, לאחר החלטת מועצת ההסת' = אם המועצה תקיים את החוזה. א. כהן = עונה = המועצה לא שינחה את דעתה. שאלתי: אם יש להבין שהמועצה גם עכשיו תתנגד לחוזה = א.כ. אשר את דברי, הודעתי שהחלטת המועצה הוטל על הוה"פ והמרכז לקיים {0091-14} את ההחלטה. אנו מעונינים בקיום החוזה לא רק מבחינה פורמלית, כאילו כפאנו שד, אלא בהצלחה. הדבר נוגע לכל פועלי המושבות. אם המועצה תפריע = באופן אקטיבי או פסיבי = לקיום החוזה = הוא מפריעה בזאת פעולה חשובה של ההסת', וקיומה של מועצה כזו בהסת' לא יתכן. אם נכנסו חברים בניגוד לחוזה = לא ירשמו בלשכה ולא יקבלו עבודה, אם החוזה, כדבר חבר אחד במועצת ההסתדרות,פוגע במצפונם = יש להם הברירה להסתלק מהמקום. אם חברים בודדים יפריעו במה שהוא = יועמדו למשפט להיות מוצאים מההסת'. א.כ. = ארגנו ועד פועלי הלשכה (פועלים בלתי קבועים הם נחשבים לפועלי הלשכה. תפקידו: 1) לפקח על עבודה מחוץ ללשכה, ואם הוא מוצא שעובדים מחוץ הוא מוריד מהעבודה. 2) לתווך בין מזכיר הלשכה ובין הפועלים (הלוא לשם כך יש ב"כ ההסתדרות בלשכה). שריר = מלבד מקרה אחד של הורדת פועל שלא עבד דרך הלשכה = לא היו כל מקרי הפרעה. המועצה המקומית תפעל לפי הקו של החלטתה (שריר נשאל אם הוא מדבר בשם המועצה = ענה בחיוב, וא.כ. אישר זאת). הודענו = שמועצה כזו שתפעל נגד קו ההסת' = לא תתקיים במקום. ההסתדרות תאחז באמצעים חמורים נגד כל הפרעה חיובית. א.כ. = המועצה לא יכלה לקיים החוזה, כי זה מצפונה, {0091-15} אבל היא רוצה לשמור על עניני עבודה והסתדרות. ענינו שהמועצה תוכל לפעול רק במסגרת החוזה. ושלחנו מכתב מתאים למ.פ. מגדיאל. מרכז "הפועל": הפעולה בחו"ל, הועידה, תקציב. בגולה יש תסיסה לארגון "הפועל". בגרמניה קיים יאסק (ייד. ארב. ספורט קלוב), יש בהם יוצאי מכבי. בלייפציג מתגברים ביניהם הקומוניסטים, ועומדים להוציא אותם מהאינטרנצ. בליטה יש מכבי (בידי הרויזיה) והכח = של א"י העובדת. נשלח לשם חבר של "הפועל" שלמד בלייפציג. כל ארגוני א"י העובדת משתתפים עכשיו ב"הכח". החלט שהשפה הרשמית עברית. משתמשים גם באדית. בלטביה יש פעולה ספורטיבית בהשה"צ = "השומר". יש התנגדות מ"יוגנד ברוכוב" לארגון יהודי מיוחד, כי זה יגביר השפעת הבונד בספורט הסוציאליסטי הכללי. יש שם גם מכבי, ראשיו תחת השפעת הצה"ר. במכבי בפולין אין השפעת צה"ר, יש בו נוער לאומי. פרייהייט יש ארגון "קראפט" 3.000 חבר, אבל עלוב בארגונו. נתארגן "הפועל" = מחברי החלוץ, טרם התבסס. לפוע"צ יש "שטערן" 8.000 חבר, ארגון חשוב באי כוח שטערן נסו לבוא בדברים בוינה את "הפועל". ברומניה יש מכבי (במקצת השפעת צוהר) ו"כוח" = לא שייך לארגון העולמי של מכבי. ביניהם נוער מתבולל. בבולגריה תנועת מכבי חזקה, ביניהם חברינו מהחלוץ. מנהיגיו = מתנגדינו מהצוה"ר. באבסטריה מכבי חלש = "הכוח" רב השפעה. לא שייך לארגון העולמי. יש עוד "חרות" = פועלים יהודים, אטלטיקה כבדה. שייכים לארגון הסוציאליסטי. פנו ל"הפועל" להאריח אותו בוינה. {0091-16} כשהיה רוזנפלד (ראש המכבי) בארץ ניסה לקרב הפועל והמכבי. האחרון דחה הצעותיו. אח"כ נפגשו באי-כוח עשר ארצות של המכבי באנטוורפן ודנו על עניני הפועל וקבלו הצעות רוזנפלד. גם סניפי המכבי בגרמניה, כשנודע להם על דחית ההצעות ע"י המכבי, דרשו לא לשלוח כסף למכבי עד שהענינים יסודרו. פילשטיין בעד ארגון עולמי של ספורט א"י העובדת. להפועל אין עוד כוח להוציא מספר חברים לחו"ל - כי לא יתכן שחבר ינהל רק פעולה ארגונית מבלי פעולה ספורטיבית. היחסים עם המכבי: הנהלת המכבי מסכים להתבדלות "הפועל" בארץ, אבל דורש כניסתו לארגון עולמי. ואי פעולתו בחו"ל. קפלן (לא נרשם). מרמינסקי - בעד פעולה עצמית בחו"ל, לא הכרזה, אבל פעולה בחלוץ ועל-יד החלוץ בעלת אופי חנוכי-ספורטיבי- חלוצי. רמז - נגד הכרזה על תנועה עולמית בועידה, כי הדבר טרם נתבשל כל צרכו. יש לעבוד בכל ארץ לפי תנאיה. במשך השנים ודאי יתגבש דבר מה. אפרת - מסכים למגמה הזאת. עובדי וה"ת: דורשים מוה"ת במשך שבוע חשבון, מהוה"פ הודעה על סדור החוב, אם לא יפסיקו כל פעולה חרבותיה בהסת'. הענין יובא לוה"פ ביום ב'.