יומנים > יומן - מלא 11/12/1962

 {0196-87} 11.12.1962 - יום ג' ברבע לפני תשע יצאנו בהליקופטר מירושלים לנגב - בסביבות מצפה-רימון, לסיום תמרוני גייס שריון. הטיסה נמשכה כשעה. התמרון נסתיים בשלוש לפנות-בוקר. בתמרון השתתפה כל החטיבה הסדירה ויותר מאלף אנשי מילואים. תמרוני הסידרה נמשכו כשלושה חודשים. המילואים תמרנו רק כשבועיים. מצב רוחם מצויין, לפי דברי המפקדים, אם כי עבדו קשה. היו פה נספחים צבאיים ומשלחת צבאית צרפתית. זו נתפעלה מהתמרון ואמרה למפקדים, כי לא ראתה תמרון כזה לא בצרפת ולא בגרמניה. אין חטיבה שלימה מתמרנת שם - כי אין להם מרחבים ריקים כבנגב שלנו. דיבר מפקד החטיבה ואחריו אנוכי. בעיקר התכוונתי בדברי להזהיר את הסורים (דברי נתפרסמו). עלינו על טנק ועברנו על-פני החטיבה וחזרנו מיד בהליקופטר לירושלים. הדרך חזרה קוצרה ברבע שעה. 12.00 - סגן הרמטכ'ל הביא לי תוכנית התתגוננות אם הסורים יוסיפו לירות על הישובים. במכה הראשונה יורידו 20 מטוסים - 60 פצצות, המכילות 15 טון (כל פצצה - 250 קילו). בגל השני אותו הדבר. במוצבים אין נ.מ. ואין חשש להורדת מטוסים. עוזר בטוח בכך. המטוסים יצללו עד 500 מטר מעל הקרקע - ולכן בטוחים שיפגעו במטרה. {0196-88} 11.12.1962 - יום ג' ברבע לפני תשע יצאנו בהליקופטר מירושלים לנגב - בסביבות מצפה-רימון, לסיום תמרוני גייס שריון. הטיסה נמשכה כשעה. התמרון נסתיים בשלוש לפנות-בוקר. בתמרון השתתפה כל החטיבה הסדירה ויותר מאלף אנשי מילואים. תמרוני הסידרה נמשכו כשלושה חודשים. המילואים תמרנו רק כשבועיים. מצב רוחם מצויין, לפי דברי המפקדים, אם כי עבדו קשה. היו פה נספחים צבאיים ומשלחת צבאית צרפתית. זו נתפעלה מהתמרון ואמרה למפקדים, כי לא ראתה תמרון כזה לא בצרפת ולא בגרמניה. אין חטיבה שלימה מתמרנת שם - כי אין להם מרחבים ריקים כבנגב שלנו. דיבר מפקד החטיבה ואחריו אנוכי. בעיקר התכוונתי בדברי להזהיר את הסורים (דברי נתפרסמו). עלינו על טנק ועברנו על-פני החטיבה וחזרנו מיד בהליקופטר לירושלים. הדרך חזרה קוצרה ברבע שעה. 12.00 - סגן הרמטכ'ל הביא לי תוכנית התתגוננות אם הסורים יוסיפו לירות על הישובים. במכה הראשונה יורידו 20 מטוסים - 70 פצצות, המכילות 25 טון (כל פצצה - 150 קילו). בגל השני אותו הדבר. במוצבים אין נ.מ. ואין חשש להורדת מטוסים. עוזר בטוח בכך. המטוסים יצללו עד 500 מטר מעל הקרקע - ולכן בטוחים שיפגעו במטרה. {0196-89} עוררתי בעית שני המוצבים הסמוכים לכפר. איני רוצה שיפגעו בישוב הציבילי, ולכן הצעתי שיפגעו רק בשלושה מוצבים שמחוץ לכפר. עוזר בטוח שיפגעו רק במוצבים. המרחק המינימלי של המוצבים מהכפר - הוא 150 מטר. אם יפעילו התותחים - יפציצו המטוסים עמדות התותחים שבשטח, ורק אם יפגעו בישובים הגדולים שלנו - טבריה או אפיקים - נפגע בשדות התעופה שמדרום לדמשק. יצחק מסר, שגמאל פיסל, שהיה המפקד מטעם המצרים בדמשק, הסכים עם וון הורן, שמותר ליהודים לעבד השטח עד האיכסים. הפעם ירו בניגוד להסכם זה, אולם בינתיים גמאל פיסל הוא עכשיו פליט במצרים. - אחרי-הצהרים הלכתי לכנסת לוויכוח על חוק-הגנים הציבוריים, שהכנסתי לכנסת לפני שבוע. דיברו לא לפי סיעות, אלא התקיים וויכוח אישי - בעיקרו לענין, רק דרורי מ"חירות" וריפתין ממפ"מ הכניסו נימה מפלגתית. דרורי טען, שהחוק הוא מאוחר ודל, וריפתין דרש להימנע מהתנגשות מזויינת עם סוריה. - בשש וחצי אחה"צ בא אצלי קלמן כהנא. בא עלי בענין שטרקס. בא באופן אישי מבלי שאיש ידע על-כך. מדאיג אותו המשפט. בתחילה היתה כל דעת הקהל, לרבות החופשים, נגד הורי יוסל'ה, אח"כ נתהפך הגלגל והשנאה נגד הדתיים כולם, {0196-90} ולא רק נגד נטורי-קרתא גברה. כשעבד ילד עם פיאות צעקו עליו "יוסל'ה". המשפט יעורר שוב דעת הקהל נגד הדתיים בכלל, ומוסב לסגור התיק. אמרתי לו, שנכון הדבר שזמן מה היתה דעת-קהל נרגזת נגד הדתיים, ולמעשה מעורבים בהברחת הילד גם חוגים דתיים אחרים, שלא מאנשי נטורי-קרתא, אבל גם הדתיים חוטאים בחטא שמאשימים קהל שלם בגלל חטא מעטים, דוגמא בולטת - האשמת הדב נריהו (ראש הישיבה בכפר הרוא'ה), כי כל הצבור ההסתדרותי הוא אתיאיסטי. אולם דעת הקהל בינתיים שקטה, והמשפט יהיה רק נגד שטרקס, כי החזרת יוס'לה הודות לש.ב. השקיטה דעת-הקהל. להיפך, אם לא יעמידו למשפט אה שטרקס - תהיה התרגזוה גדולה. ואגב - אין הממשלה רשאית להתערב בענין זה. וגם אילו היתה רשאית לא היתה עושה זאת, - כי אין לפטר אדם מפני שהוא דתי, והוא הדין להיפך.