יומנים > יומן - מלא 12/02/1959

{P001} {0059-50} 12.2.59, יום ה' המיעוטים אמנם עזבו אתמול המועצה, ו"למרחב" כבר פרסם מאמר ראשי שהם נלחמים לטוהר בחירות. ברור שיש להם הרגשה שלא יעלו בבחירות להסתדרות והם רוצים שהבחירות יתקיימו לאחר הבחירות לכנסת, או סמוך לכנסת, כפי {0059-52} שמציע העובד הציוני חוששני שזהו ראשית פילוג ההסתדרות. זה עלול להשליט את הימין על המדינה. - נהפכתי היום לתייר - ויצאתי לעשר לסיוד באשדוד, אשר עוד לא ראיתיה. וקרית-גל אשר ראיתי בה רק כשני צריפים בראשית בנינה. נתקלתי בלא מעט סבל, יסודים ועוני של כמה עולים אינוולידים, מחוסרי עבודה ועוד, אבל בכללה היתה זו חוויה של מעשי נסים המתרחשים בישראל מבלי שנרגיש בהם, ואשר רק זרים מעריכים גדלם. נפגשתי עם עולי רומניה, פולין, מרוקו, טוניס, מצרים, הודו, דרום אפריקה, קנדה, אנגליה, רוסיה - כמה מהם עלו לפני שנים אחדות, כמה לפני חדשים אחדים. כמה רק כשבועים, הילדים מרומניה אינם יודעים אפילו אידיש, ומפי עולה מהנדס מבוקובינה שמעתי אותו הסיפור על העושק הנועשה לעולה ע"י ממשלת רומניה ששמעתי מפי השגריר, וגם ראיתי הארגז שחייבים לקנות מהממשלה בשביל החפצים. באשדוד יש 280 משפחות עולים מצפון אפריקה (1280 נפש) 215 משפחות מצריות (995 נפש), 60 משפחות פולניות (205 נפש), 15 משפחות תרכיות (52 נפש), 20 משפחות ותיקים (50 נפש), ס"ה 590 משפחות 2583 נפש. ביקרתי פה בבית החרושת של רוגוזין, שעדיין הולך ונבנה, אבל בחלקו הוא כבר מייצר - כמעט כולו באופן אבטומטי, במעברה מתגוררות עוד 60 משפחות ו61- בודדים. הכלל יש 127 פחונים, 190 בתי קליפורניה (?) (32-42 מ'), 70 בתים טוריים, 140 בתי קומותיים, 150 בתים של 3 קומות. {0059-53} בחברת החשמל עובדים 110 איש, אצל רוגוזין 40, בדייג 12, בבנין 100, במלאכה ושרותים 40, בחקלאות של הסביבה 40. ב3- גנים של ארגוני נשים לומדים 99 ילדים בגנים ממלכתיים (דתי ולא דתי) 52 ילדים, בבתי ספר 520. בחנתי ילדים ביה"ס דתי בתנך, הטוב שבהם היה ילד מרוקני. כולם משעו על שמעון שיטרית. זמן יותר רב עשיתי בקרית גת. פה יש 600 משפחות מעולי צפון אפריקה (2900 נפש) = 100 רווקים ובודדים, 350 משפחות (1250) רומניות, 270 משפחות מפולין ורוסיה (1000 נפש), 100 משפחות ממצרים (400 נפש) 30 הונגריות (80 נפש), 30 מארצות הערב אירופה - "אנגלו סכסים" - 120 נפש, 300 משפחות ותיקים (1200 נפש), מאסיה, תרכיה, פרס וסוריה - 25 משפחה, 150 נפש, בס"ה 1805 משפחה - 7100 נפש. בתעשיה יש 400 מפרנסים, בהוראה ופקידות 300, בבנין 250, בחקלאות 40, במלאכה ומסחר 80 . בגני ארגוני נשים ילדים עד גיל 235-5 ילד, בגנים ממלכתיים 214, בב"ס 1580, נוער ילידי 44 - 1941 982, מהם רשומים בלשכת עבודה לנוער 190, מסודרים בעבודת וחניכים 140, מבקרים במרכז נוער 60, בב"ס לנערים עובדים 40. - בחמש הגענו לסעד - קבוץ דתי של הפה"מ. האולם היה מלא מפה לפה, ורבים הצטופפו בחוץ. באו מכל משקי הדרום - קבוצים ומושבים, ותיקים ומושבי עולים (כולם מתיחסים לנגב - אם מהנגב ממש היו רק שנים: איש רביבים (יהודה דרור {0059-54} שקוראים לו צ'ובה) והרונציק משדה בוקר). דיברו דוד מרקוביץ מרוחמה, ד"ר ישי (טוניס). רופא ומתישב בגילת, יוסף פרלמוטר (ארגנטינאי) ממפלסים, הוא גם קצין פיתוח העובד במשרד החקלאי, יוסף כהן מתאשיר, מיקי - ממפלסים, צביקה מנהל עוז, שרוליק מנירים -ועוד אחדים מהמשקים. ענה קשות רענן וויץ ודיבר לענין קדיש לוז. בדברי החברים היו שלושה אובייקטים: התמרמרות נגד הזלזול החלוציות והתישבות חקלאית (חצים אלה נורו כלפי משה דיין מכלי ששמו נזכר), נגד המוסדות המיישבים - שאינם עושים מה שיש לעשות בנגב, ואזורים אחרים ניהנים מעדיפות, בכלל זה התמרמרות על שמקים בית חרושת לסוכר בקרית גת ולא בשדרות, ונגד העובדים. בדרך כלל היה הבירור על רמה גבוהה, אם כי רענן החריף יותר מדי את הוויכוח. בשעה שמונה עשו הפסקה, ואחר כך נתנו לי רשות הדיבור. העירותי בתחילה שאין כאן שני צדדים - הם תובעים ואנחנו נתבעים, אלא שנינו תובעים ושנינו נתבעים, ושמהנגב דיבר רק איש רביבים, כל השאר אינו נגב אלא דרום יהודה, ואין זה שאלה של מינוח בלבד, אלא הבחנה מהותית, כי ישוב הנגב ואכלוסו קשה פי כמה ודורש חלוציות יותר גדולה. עמדתי על מהותה, משקלה, מקומה של החלוציות, ובמה שונה החלוציות בימינו, לאחר קום המדינה , מהחלוציות בימי העליה השניה והשלישית], אם כי בימי העליה השניה לא קראו לעצמם אושי-המהפכה בערכי ההגשמה ומניחי היסוד להתישבות העובדת, לשומר ולהגנה בשם חלוצים. אז יכל אדם להיות חלוץ בביתו ומלא מכסימום של חובו {0059-55} ויפלס דרך חדשה להגשמה, עכשיו יש עליה עממית רבתי, כל הארץ שלנו ועלינו לאכלסה ולישבה, ולא הגנה - אלא צבא אחראי לבטחון המדינה, זאת אומרתי לקיומה, וכל המשימות האלה שגדלו ממדיהן - אכלוס הארץ, קליטת עולים וקיום בטחוננו - לא יתכנו בלי חלוציות אבל לא רק בחלוציות בבית, אלא חלוציות בקליטת עולים, "א לא רק לקלוט מספר עולים קטן במושב ובקבוץ - אלא הליכת החלוץ לעולים לחיות יחד אתם ולשמש להם דוגמא; הענקת שאר-רוח חלוצי לצהל - כי גם הרמה המקצועית המעולה ביותר לא תספיק לנו בלי נשמה יתרה חלוצית כצה"ל, ולא נאכלס הארץ בלי "עליה שניה, - שתצא מאפיקים ומדגניה - אם כי לא מנירים, כי אסור מנקודה שכזו להוציא אף איש אחד, אלא יש להוסיף - ומשאר קבוצים ותיקים וגדולים בצפון ובמרכז, חוץ מצפון הגבול הסורי, חלוציות היתה איכות אנושית עליונה, עליונות מוסרית כהגשמה יום יום. במדינה יש גם בעית כמות - בהתישבות, בקליטת עולים בבטחון, ויש להעניק לה איכות עליונה, אחרת לא תצלח ולכן היום תביעות יותר גדולות וקשות מהצבור החלוצי - נוסף על תביעות מהמדינה, כי המדינה יכלה להטיל מסים, לעשות חוקים שיסייעו לקליטה ואכלוס ולבטחון. אין המדינה יכלה לגזור על חלוציות זו נובעת ממערכי הנפש, ואפשר להגדילה רק על ידי דוגמא אישית, ולא ע"י הספה. הסברתי גם השיקולים האיסטרטיגיים שתונחה ביסוד חבל לכיש ומדוע היה צורך לבכר את קרית גת על שדרות, ולמה סרבתי בהיותי בקרית גת לקבל תביעת אנשי המקום שמחנות מצבא יעברו אליהם ויספקו עבודה למתיישבים במקום, כי זאת יש לעשות לנגב, ועלינו לנצל הצבא לאכלוס הנגב שהוא יותר קשה מאכלוס הדרום. {0059-56} בעשר נגמרה המסיבה וחזרנו תוך גשם-ברכה לת"א.