יומנים > יומן - מלא 12/04/1965

{0200-100} 12.4.65, יום ב' י' ניסן בבוקר בא אצלי עודד ובקשני לחבר ספר המגילה לירית אבן הפינה לבית אוכל חדש בשבוע הבא ביום ה' כ' ניסן (22.4.65) בשעה 11.30 בבוקר. - בעשר נפגשתי במדרשה עם כחמשים תלמידים מאמריקה הלטינית ( שנים גם מאפריקה דרומית) הלומדים בארץ שנה. כולם מדברים עברית, כמה מהם עומדים לחזור, לאחר שישמשו מדריכים בתנועות נוער. לדבריהם 20% מכל הנוער לומד עברית. החנוך באמריקה הלטינית מהגן ועד האוניברסיטה ועד בכלל - הוא חינם. משום כך קשה להקים ב"ס תיכוני עברי, אם כי על פי חוקי הארץ זה יתכן. בצילי - סיפר אחד מהם - מתרעמים אנשי האינטלגנציה שהם עוזבים הארץ לאחר שזו העניקה להם השכלה חנם. הנוער עשה רושם טוב. - בצעדה לפנות ערב היום סיפר לי יהושע על ברברה פרופר שנהרגה זמן לא רב אחרי עליתם על הקרקע, פה ועל יוסף יאירי (במבא) שנהרג ע"י בידוי בנסעו מירוחם הנה. הוא בא הנה פחות משנה לפני, בתחילת 1953 (שדה בוקר נוסד 15 במאי 1952). כשבאתי הנה עם עמוס ושאלתי החברים כל מיני שאלות - הבין יהושע שיש בדעתי לבוא הנה. זמן קצר אחרי ביקורי זה קיבל חגי הוראה מסו"ב לבנות צריף. כשבאחי התפלאו חברים פה, אבל יהושע אמר להם כי עשיתי הרבה "משוגעות" מקודם - והוא מאמין שאני עושה זאת ברצינות. {0200-101} יהושע אמר לי שאלטרמן כתב שיר נהדר על מוח ברברה, וכשחזרתי מהצעדה מצאנו השיר בכרך השני של שירי אלתרמן, שבו יש גם השיר עלי. שם השיר הוא: "הנערה משדה בוקר" (היא ברברה פרופר שנהרגה ביריות בשעה שרעתה את עדר העזים של המשק, אחרי יסוד הנקדה בלב הנגב ב1952-: ארבעת הבתים האחרונים: הנה בהמלת הרחוב המתפקר \ בעצם המונו ובהילותו של יום \ נצבת היא נערה משדה בוקר - \ חולפת על פנינו דום. ויען אנו שומעים לפתע את קולם \ של משרכי דרכים עם מבלי עולם \ ושל גורפי ממון ושל רודפי כבוד \ אשר הפכו את הארץ נעוות - - חולפת על פנינו זו רועת העדר \ במעולם אחר, אשר עורנו כאן \ כמעולם אחר, והוא עולם של נדר, \ עולם של נתינה ושל קרבן.וכך מבהיק פתאום, אלם ולא תובע, \ אבל תקיף מתת מנוח ומסתור \ צדו הנאמן והצרוף של המטבע, \ צדו הנאצל והטהור. - - ואחר כך גלעד וציון שם קמים \ לאותולזכרון עלי עפר \ ובני העם הזה, אם עוד אינם סומים \ רואים את החסר והעקר.