יומנים > יומן - מלא 12/05/1955

{P001} {0045-31} 12.5.55, יום ה', שדה בוקר חזרנו הנה אה"צ. לפני כך ביקר אותי בפעם חראשונח השגריר האמריקני לאוסון. זה היה ביקור של היכרות. שוחח אתי על רוסיה. אמרתי לו שאני סבור שבקרוב לא תהיה מלחמה והמתיחות תפוג, כי אין ענין לרוסיה להלחם, אבל שאיפתם לשלטון עולמי לא תיחלש ולא יחזרו לדימוקרטיה כדעתו של דויטשר, אלא יתבצרו וינסו להפריד המערב. מה שיוכלו לכבוש בכוח הקומוניסטים יכבשו, ובבוא הזמן, אולי כעוד עשרים שנה, כשירגישו שהם די חזקים והמערב נתרופף - יתקיפו. לבסוף אמרתי שאני רוצה לדבר shop , אם כי איני עוסק במדיניות חוץ עכשיו. שלושה דברים קרובים ללבי יותר סכל: בטחון ישראל, שלום במזרח, וידידות כין ישראל וארה"ב. בידי ממשלת ארה"ב לבצע שלושת הדברים במבצע אחד: {0045-32} ברית הגנה הדדית עם ישדאל. אילו יכלה אמריקה לכוף הערבים לעשות שלום אתנו לא הייתי מייעץ לה לעשות זאת. אין מעצמה חזקה צריכה להטיל רצונה על מדינה חלשה ממנה, אבל ברגע שארה"ב תכרות אתנו ברית כזו - ידעו הערבים כי חלומם לחסל אותנו נגוז, ויגיעו לידי הבנה הדדית, לא מיד אלא במשך הזמן. הוא עשה רושם של אדם הגון כמונטי דייוויס. לפני הפרידה אמר לי, כי הוא רואה תפקידו לחיות "המפרש" של ישראל כלפי ממשלתו. - אתמול בא אצלי הרמן ווק, מחבר מרד על הקיין, ושוחחנו כשעתיים - על חינוך יהודי באמריקה, והקמת תנועה חלוצית. הוא אדוק קיצוני (אם כי נשא גויה), והוא סבור כי באמריקה רק חינוך דתי יקיים היהדות. למען תנועה חלוצית יש לשלוח נוער רב לארץ בחדשי החופש בקיץ - יוני, יולי, אוגוסט. - עושה רושם של יהודי טוב. הבטיח לבוא היום לפנות ערב לשדה בוקר. - או-נו, ראש ממשלת בורמה יבוא הנה ב29- למאי, ובשבת (1 ביוני, יד. סיוון) יבקר אצלי בשדה בוקר. - {0045-33} מדולברג (משרד חחוץ) קיבלתי פרטי מאזן התשלומין שלנו. שנה י ב ו א י צ ו א עוו? יבוא עורף יבוא ס"ח עורף יבוא פחורות שרותים (במיליון דולד..ם) 239,6 5,2 234,4 31,3 265,7 1949 280,9 19,0 261,0 36,9 298,8 1950 359.0 26.0 333.0 46.8 379.8 1951 299.7 23.0 276.7 44.4 321.1 1952 254.5 32.0 222.5 59.6 282.1 1953 239.4 38.0 201.4 88.1 289.5 1954 ס"ה 1837.0 307.1 1.529.9 143.2 1.673.1 מחצית שניה של 1948 80.4 4.8 75.6 2.4 78.0 ס"ה 1.917.4 311.9 1.605.5 145.6 1.751.1 חובות הממשלה בסוף 1954 כמטבע חוץ - 359.2 מיליון דולר (מזה 123 מיליון דולר מלווה אמריקאי, 161 מיליון דולר מלווה עצמאות ומלווה פיתוח. נוסף לכך התחייבויות פרפיות במטבע חוץ בסך 63.5 מיליון דולר בערבות הממשלה. יוצא שישראל קיבלה חינם כ1.333- מיליון דולר. מענק אמריקאי: 1951 - 14 מיליון, 1952 - 85, 1953 - 46, 1954 - 32, ס"ה 177. שילומים: 1953 - 41 מיליון, 1954 - 78, ס"ה 119 מיליון דולר. - {0045-34} מגביות: 49 - 72 מיליון, 50 - 53, 51 - 32, 52 - 66, 53 - 47, 54 - 76, ס"ה 346. מלווה עצמאות : 51 - 50,4, 52 - 46, 53 - 37,1, 54 - 36, ס"ה 169,5 מיליון. יבוא הון פרטי כצורח סחורות: 49 - 22,3, 50 - 27,3, 51 - 37, 52 - 33,3, 53 - 40,4, 54 - 21,5 - ס"ח 162,4. העברות כספים ע"י פרטיים: 14,6, 14, 16,2, 7, 6, 18 - ס"ה 77.8. שחרור יתרות שטרלינג: 49 - 30, 50 - 41,2, 51 - 21,6, 52 - 1,7 , ס"ה 105 מיליון דולר. במשך שש שנים קיבלנו: ממגביות 346 מיליון דולר, ממלווה עצמאות ומלווח פיתוח 161,8ן ממלווה אמריקני 135 (12,1 הוחזרו כבר): מענק 177,משילומין 19ן, העברות הון פרטי בסחורות ומזומנים 262,2 - ס"ח 1,198,8 מיליון. לזה יש להוסיף: מחנות והעברות מוסדות כסחורות 120,2; חפצים אישיים של עולים 34, שחרור יתרות שטרלינג ומכירת ניירות ערך זרים 120,5 הכנסות אחרות, וכיחוד מלוות 199,6 - ס"ה כללי 1.673.1 (עודף היבוא 1.751.1). השקעות נטו בדולרי יבוא במשך התקופה יולי 1948 - סוף 1954 נאמד ב- 1.070 מיליון דולר (לא כולל השקעות בטחון) ההפרש בין עודף היבוא של 1750 מיליון דולר - 680 מיליון - שמש לצרכי בטחון, החזקת עולים במחנות והוצאות אחרות בשביל קליטתם מחוץ להשקעות לתשלום סובסידיות להוזלת מחירים ולתצרוכת האוכלוסיה בכלל. - {0045-35} אומדן ההשקעות 1949 - 1954 ן במיליון ל"י) 49 50 51 52 53 54 ס"ח חקלאות 20 26 25.1 54.5 75 130 330.6 תעשיה 15 17 25.4 39.7 62 70 229.1 דיור 38 56 109.4 131.2 115 135 584.6 . 'ניניצבור ועצ"ב 7 14 11.2 23.5 28 32 115.7 תחבורה 8 14 77 17.1 33 35 114.8 מסחר ושרוחים 4 5 9.3 9.9 12 15 55.2 ס"ה 92 132 188.1 275.9 325 417 1430.0 בלאי 22 34 50.1 79.9 105 140 31.0 השקעות נשו 70 98 138 196 220 277 99.0 השקעותנו במיליון דולרים 140 180 207 193 145 155 1020.0 אס מוסיפים חצי שנח 1948 חיו השקעות נטו עד סוף 1954 - 1070 מיליון דולר. רק 560 מיליון ל"י או 30% הוקדשו לחקלאות ולתעשיה, בעוד ש700- מילי (כמעט מחצית ההשקעות) הוזרמו לדיור, לבנינים צבוריים ולעב"צ. חלק מזה להט תנאי הדיור של האוכלוסין הוותיקים. מאמצע 1948 עד סוף 1954 הושקעו - בבטחון 100 מיליון דולר, בעב"צ וכנינים צבוריים 120, בדיור 635, בחקלאות (כולל השקיה) 335, בתעשיה (כולל - {0045-36} 15 מיליון למפעל דשנים חימייס) 170, לחשמל ומכרזו: 55, לתחבורת מסחר ושרותים 175, ס"ח 1590 ברוטו, נטו - 1.135. ההוצאות לבטחון במשך התקופה אפריל 1949 - טוף 1954 - 343 מיליון ל"י. משטרי האוצר 69 מיליון ל"י, להקציב 1948/9 - 20 מיליון ל"י, יתד 432 מיליון ל"י לפי הערכה 450 מיליון דולה כ100- מיליון דולר להשקעות ברוטו. התמיכה בצריכת האוכלוסין ע"י יבוא הון (כולל החזקת עולים במחנות) היא בעדך 615 מליון דולר. החזקת עולים ע"י חסוכנות כ150- מיליון דולר, הוצאות מלבן 30 מיליו; דולר, בכלל יש לשער כי התמיכה בצריכת לאוכלוסין הוותיקים ע"י מקורות חוץ כ400- מיליון דולר. ההפרש בין עודף יבוא להשקעות נסו: (במיליו; דולר) סנה עודף יבוא השקעות נסו הפרש 28 50 78 1948 99.6 140 239.6 1949 100.9 180 280.9 1950 152 207 359 1951 106.7 193 299.7 1952 109.5 145 254.5 1953 84.4 155 239.4 1954 ----------------------------------------- 681.1 107.0 1.751.1 - {0045-37} ההפרש: כולל הוצאות כטחון, החזקת העולים ותמיכה במקרים סוציאליים ועוד. אם מנכים 450 מיליון דולר לבטחון נשאר הפרש של 231.1. יש לכוון ההשקעות לאפיקים המאפשרים הגדלת היצוא והקטנת היבוא ע"י הג.רת הייצור המקומי להבטיח מאזן תשלומין חיובי. ההכנסה הלאומית בשנת 1954 נאמדת בסך 1.426 מיליון ל"י או 790 מיליון דולר. עודף היבוא המיועד לצריכה הוא 190 מיליון דולר. לכאורה יש רק צורך להגדיל ההכנסה הלאומית ב190- מיליון דולר, כלומר ב24%-. אולם חלק של הכנס הן של שרותים, והבעיה היא להרחיב ייצור סחורות המבטיחות הגבלת יצוא והקטנ יבוא. לטם יש להרחיב י ולא שרוחים. בשנת 1954 הגיע ערך הייצו חנקי בחקלאות ובתעשיה ל480- מיליון לירות, או ל30%- של הכנסה הלאומית. . ותו וערך 267 מיליון דולר. תוספת ייצור של 190 מיליון דולר דורשת הרחבת הייצור החקלאי והתעשיתי ב71%-. לא כל הרחבת ייצור תשפר מאזן חתשלומין (למשל הרחבת ייצור רהיטים, כלי כיח, הלבשה וכו'). בעיה שניה - ההוצאות הגבוהות של הייצור המקומי. או שיש להגדיל פריון העכורה או שיש להוריד רמת החיים. -