יומנים > יומן - מלא 12/08/1949

{P001} {0050-88} 12.8.49 יום ו' מושין - פרי מינה אגף הנהלת התעשיה הצבאית: קפלן, מושין ובנימין גלילי. הדבר נעשה בהעדרו של סלווין. כשסלווין חוזר הוא מסרב להיות מחלקה באגף (האגף - הוא לכל המפעלים, המחלקה של סלווין - מפעלים לייצור נשק. באגף יש - מפעלים חימיים, מתמי"ה והמעבדה המרכזית של שוויגרין, תע"ש ירושלים, "היוצר" - הזמנות אצל אחרים. במפח"מ אין איש מתאים שעומד בראשו. ברגסון דורש 100.000 $ לציוד לקבוצה העוסקת באלקטרוניקס, 60,000 ל"י לחמד ב' למען שכן אותו בנס-ציונה, מורחק קצת מהישוב, אבל קרוב למוסד ויצמן שיש בו כל הציוד המדעי היקר הדרוש לענין. כל שאר ענפי המחקר הוא מציע לרכז בהר הכרמל, זה ידרוש חצי מיליון ל"י, והוא מציע להקציב 10,000 ל"י לחודש למטרה זו. עוסקים עכשיו במחקר 3 סוגי תותחים ללא רתיעה, התותח 81 מ"מ, פיתוח רקיטות מבוססות על חומר דלק מוצק. הגיעו לטווח של 4.5 ק"מ. מפתחים עכשיו רקיטה לטווח של 6 ק"מ. יצרו חמשת אלפים בזוקות נסיוניות, מאות רקיטות כבדות. מפתחים חמרי הדף סינטתיים לרקיטות. הקבוצה האלקטרונית תתרכז בשני נושאים: רדר ומונר מצד אחד ו- guided missiles מצד שני. .predictor וגם proxmity fuse זה כולל גם ברגמן מבקש 6000 ל"י למשלוח 6 צעירים להשתתף במחקר אלקטרוני. יוסף יעקבסון הוזמן על ידי להסביר המצב בפרדסנות וצרכיה. מקודם היו הפרדסים כמעט שווה בשווה בין יהודים וערבים, אלא שרוב פרדסי היהודים היו {0050-89} טובים, ושל הערבים רעים. 80% של פרדסי הערבים הלכו לאיבוד עכשיו ללא תקנה. כי עוד בקיץ של המלחמה הערבים לא עיבדו, ואנחנו לא עיבדנו הקיץ. נוסף לכך נגנבו כל המטלטלין מהפרדסים. בפרדסים היהודים לפחות 20% הלכו לאיבוד - מחוסר כסף, מיאוש, מגריעות הפרדסים. התנובה בארץ בכלל ירדה מ15-17- מיליון תיבות ל5-6- מיליון אכספורט. נשרק רק 1/3 אכספורט. הירידה נמשכת, הפרדסנות בנויה על 3: ציוד, מיכון, מחירי עבודה, פיריון. לפני שנה שלמו לפועל מתחיל 1,4 ל"י ליום, לסבל 1,5 ל"י, לפועל ותיק 1,6 ל"י. עכשיו המחיר: לפועל ותיק 2 ל"י, לפועל חדש 1,8 ל"י. פועל חקלאי היה מקודם קוטף יותר מעשר תיבות. בשנה שעברה הממוצע היו 5 תיבות. המרכז החקלאי מציע ממוצע 7 תיבות כחישוב ליום עבודה. לכל המחירים האלה יש להוסיף עוד 8% (ביטוח, קפ"ח ועוד) - וזה היה גם בשנה שעברה. בבציר השנה יש הסכם עם המרכז החקלאי: 1,6 ל"י ליום פלוס 12%. בבציר זה כדאי. מחירי היין גבוהים, העליה החדשה שותה. רמלה ולוד מוציאות רבע מיליון ל"י על אלכהול לשנה. כמעט כל היין נצרך בארץ. הענבים נתמעטו - נשארו רק בסביבות זכרון, בנימניה, גדרה ועוד. היקב העקרי הוא בזכרון עכשיו. מה יש בכלל במושבות הישנות? בזכרון: בעיקר יין, פלחה קצת, דגים, חדרה ובנימינה בעיקר פרדסנות, בחדרה הרבה פלחה, בפ"ת - תעשיה, קצת חקלאות (פרדסנות!), רא"ל - תעשיה ופרדסים. רחובות - פרדסים הרבה, תעשית פרדסנות (מיצים, ריבות, תרכיזים, זה יש גם ברמת-גן. עקרון - משק מעורב. גדרה - פרדסים וענבים. הפרדסנות האידיאלית ביותר להכנסת עולים לחקלאות במקום קטיף. ויש צורך שלא רק הפרדסן ישא בעול הלימוד. {0050-90} מה דרוש לעשות ענף הפרדסים משק מכניס וענף לאכספורט? מיכון ופריון עבודה. רוב הפועלים הם פועלים חדשים. יש לדאוג לחוק פריון עבודה - אם בקבלנות, או כמות תוצרת. הפרדס יוכל להכניס - אם יעברו לשיטות עבודה מודרנית, ז"א לעשות במכונה כל עבודה שאפשר, ולא בידים. קטיף לא. בקליפורניה ופלורידה היו להן הבעיות שלנו. הכניסו מיכון. בהשקאה קודם כל. לא דרוש פועל להשקאה. אין מעדרים - אלא משתמשים בטרקטורים קטנים או דיסקוסים. איש אחד מספיק אז למאות דונמים. המטעים שלנו צפופים יותר מדי - ויש לעקור שורה ולהשאיר שורה. מתחילים לעשות זאת עכשיו. יש עכשיו משלחת של פרדסנים באמריקא (זכס (מהנדס), הלל כהן, ומוטרני מתנובה), לקנות טרקטורים. הוקצבו 5 מיליון דולר. סכום זה לא יספיק - אבל לפי שעה זה טוב. ידרשו עוד אולי 5 מיליון. יש מכונות לריסוס, לפיזור זבל. צריך יהיה לסדר קבוצות פרדסים של 500 דונם להשתמש במכונות ומעט אנשים. הרבו אצלנו בעשית בארות. כל פרדס עשה באר - בזבזו כסף לחפירה, לצנורות ולמוטורים. יש לרכז המים. יש שאלה חשובה של הובלה - לזבל, לפועלים, לפירות, גם פה דרושה רציונליזציה. השימוש ברכבת אף הוא יוזיל. לקטיף אין מיכון - גם לא באמריקא. דונם טוב נותן 110 תיבות. פועל טוב קוטף 10 תיבות ליום. בתי האריזה היא שאלה רצינית. עבדו באופן פרימיטיבי - ישבו על הקרקע. באמריקא יש שיטה מיכנית - אינה מפחיתה פועלים, אבל אינה זקוקה למומחיות. {0050-91} רוחצים הפרי, מחטאים אותו באופן חימי, מכסים אותו בשכבה דקה של דונג, אחר כך הוא מתמיין לפי הגודל, מוצאים הפרי הרע, עוטפים בניר ושמים בארגז. מכונה עושה הארגז וסוגרת אותו. אצלנו עושים הכל באופן פרימיטיבי כמו לפני 30 שנה. יש בארץ עכשיו רק שתי מכונות - אחת אצל יעקבסון, השניה - במקווה. המכונה רוחצת, מחטאה ומדנגת וממיינת לפי הגדל - אצלנו פעולת הרחיצה והחטוי ודינוג לא נעשה כלל. אצלנו רק מעבירים התיבה הסגורה בגז... (לא ברור). המכונה כמעט לא חוסכת עבודה, אבל לא דרוש לה מומחה. בעבודה זו יכולות לעבוד נשים. לשם כך צריך להקים בתי אריזה מרכזיים, זה נותן תפוזים אחרים וממון טוב, ומגדיל האחריות של המוכר. כי המכונה שומרת על רקבון - נשאר רק 1/2 של רקבון. לשם כך יש גם לארגן הפרדסנות - סביב בתי האריזה. הפרדסנים יסכימו לחוק שיחייב לשיטת עבודה זו? כן. צריך להקים בתי אריזה יעלה 10.000. יהיה צורך להקים כחמשים בתי אריזה, 10 לשנה, על חשבון הפרדסנים, כמו שעשו בקליפורניה, מורידים מכל תיבה שכר בית האריזה. ובכך יש שתי בעיות: 1) עזרת הממשלה והחוק והרצון הטוב של הפרדסנים, 2) קביעת שכר עבודה ומכסה ויחסי עבודה? כן, אבל יש גם בעית פרמיה בעד הליש. הממשלה החליטה לתת 16 ל"י לדונם לשיקום הפרדסים: שתי שנים לא משלמים כלום, אחר כך 1/3 בכל שנה. זה קשה. בשלוש שנים קשה לשלם, בחקלאות. הנכון שפרדסנות היא רק למשק עובדים? לא, זה עסק טוב לבעלי הון, ויש לנטוע עוד פרדסים. יש גם שאלה של תעשית לווי (תרכיזים, מיצים טבעיים, שמן אחר וריבות. המומחה בארץ לתוצרת לווי הוא קופלק - בבית חרושת יכין ברמת-גן. גם בזרנו בעסיס. מומחים לשיווק יצחק רוקח, חורין. {0050-92} יעקבסון מציע למנות תדי למזכיר משרד הבטחון, הוא מסכים - אם אדרוש זאת ממנו. בא אצלי י. ספיר. קשיי הפרדסנות: היא בנויה על עבודה זולה ועל עונתיות, אם יוכנס מיכון - הענותיות תגדל, כי במשך כל הזמן ידרשו רק פועלים מעטים. ספיר מתנגד לדילול. לא כל הפרדסים כמו אצל יעקבסון - דילול יוריד פריון הפרדס. יש עצים קטנים ורזים. ויתכן שיצטרכו לעקור דווקא העצים הטובים. יש להפריד בין בעיות עתיד ובין בעיות דחופות. המחיר עכשיו אינו רע - 30 שילינג לתיבה, אבל הקטיף והאריזה גוזלים רוב המחיר הזה. יש להוריד הוצאות הקטיף והאריזה, הקטיף היה עולה 2 גרוש תיבה ב1938-, בשכר עבודה של 20 גרוש ליום. עכשיו קטיף תיבה עולה 30 גרוש, שכר עבודה ליום 2 ל"י, פריון העבודה ירד יותר מחצי. באריזה ההפרש יותר קטן. תיבה עלתה 2,5 גרוש, עכשיו 20 פי 8, לדעת ספיר אפשר בשנוי קל בשכר עבודה בקטיף ובאריזה - לירה וחצי לפועל, ועל מנת שיעשה 10 תיבות ליום, יכניס הענף. בעל הון מתפרנס מפרדס, מינימום דרוש לו 50-40 דונם, מינימום כלכלי של דונם פרדס - 75 תיבות, זהו הפריון הממוצע של הפרדסים, אם כי פרדסים מסוימים יכלים להגיע ל100- תיבות. האוצר נדרש לתת פרמיה - או על הליש או סובסידיה. ספיר סבור שאם שאלת שכר עבודה ופריונה יסודר - לא יהיה צורך בפרמיה, אלא אולי פרמיה קטנה. דונם צריך להכניס 20-15 ל"י למען יהיה כדאי, נטיעת פרדס חדש תעלה מעכשיו (בלי קרקע!) 250-300 ל"י הדונם. - תוך כדי השיחה עם יעקבסון שמענו התפוצצות אדירה, כעבור חצי שעה הודיע לי אלקנה שהתפוצץ מחסן של פגוזי מרגמות "3 בסביבות ת"א. איש לא נפגע.