יומנים > יומן - מלא 12/09/1935

{P001} {0125-40} טרוגן, יד אלול תרצ"ה 12.9.35- גאולה ועמוס היקרים - הפסקתי אתמול באמצע הסיפור כי הלכנו לראות את הסטשוונד - טיול של חצי שעה במעלה ההר. על מקום זה אומרים שהוא "מקום הטיול היפה ביותר בכל העולם." איני יודע אם זה ככה, ידעתי {0125-41} רק שמקום יפה יותר לא נזדמן לי לראות. הולכים בשביל צר על הר מתנשא ועולה. משמאל - קיר זקזף, כמעט אנכי, בעומק של מאות מטרים, נטוע עצים גבוהים וישרים שכאילו מרחפים באויר, הקיר הירוק והתלול מגיע עד שפת האגם למטה. מימין - מעלה הר המכסה את כל האופק, מבין העצים שבשמאל מבהיק "אגם ארבעת המדינות" - אגם מארך, עקלתון השולח לשונות ארוכות לכל עבר. מימיו הירוקים רוגעים ונוהרים בלי זיע, אך בע בור ספינה או דוגה או סירה - מתפתלים משברים דקים ומתפזרים ומתאבכים עם שהם נבלעים שוב בראי המים החלקים והנוצצים. ורק בנשוב רוח - מתרוצצים קשקשים עגולות ודקות, והיו פני הים כשטיח מחרוזת כסף ופז, צף ונד לאטו בשלוות בטחון. וגדות האגם - דשא ועצים מוריקים בשפע ניצם. אף כברה, אף חלקה, אף טפה ללא דשא לא תמצא מחוץ ליער הפורש רשתו בהר ובגאי. ובאשר יער - יער. גבהים, זקופים, ענקים וצפופים מזדקפים העצים - ואתה תל מורשת-אבות היא והם, כאן עמדו הם עשרות ומאות שנים, וכאן עמדו הוריהם וזקניהם עד יערי-בראשית הקדמונים, - וביפעת הירק והעצים והמים השופעת בכל אשר תפנה יש שאתה מצטער על המלונים הגבהים והרחבים הפוגמים את חוד הנוף - אבל אתה מפנה עיניך - והרים, צוקים, סלעים עולים ויורדים מעבר לאגם, ושוב כרים ויער, הרים וגאיות, ופעמוני פרות רועות באחו, וצעצועי-בתים במרחק - ומימינך מעלה הר אטם, ירוק, ולפעמים שביל צר מתפתל ועולה, ואתה הולך כשבוי בידי הקסם השפוך ברחבות כזו על סביבותיך, - עד שאתה מגיע ל"ליפט" החצוב מסלע הקיר ומעלה אותך 165 מטר לפסגת ההר. למקום זה קוראים "המטשוונד." כל האגם הארך משתרע לעיני הפסגה מקצה לקצה הכפרים העירות והמלונים המנמרים את שפתו פרושים לפניך כאילו ישבת באווירון ומעבר השני שלשלת הרים, עמקים וגאיות, גבעות וכרים, יערות ושדות - שפעת ירק ויפעת הרים ללא קץ וללא סוף - ומנוחה ושקט ושמי תכלת ושמש מאירה וצננת - וקל, ונוח ונוטה לנמנם.. אויר ההרים משכר - אבל שכרון יחיד במינו, ללא זעזוע, ללא התרגשות, שכרון מרגיע, מלטף ומצנן. וחזרה - יורד הליפט, האופק מצטמצם, וחזרה בשביל הקסמים על פי תחום מוריקה - חצי שעה והדרך הסלולה המוליכה לטרוגן. {0125-42} בין צוקי ההרים שוקעת השמש והיער מתכנס יותר ויותר בשתיקתו, כאילו אתה שומע קול הדממה. ושוב בחדר הקטן והנמוך. הפרוונקא מביא העתונים מהעיר - ואני יוצא מעולם הרים ואגמים ונכנס לעולם הסכסוכים וריבי העמים, מה מגנף - מתי תתחיל המלחמה בעולם - ומה יהיה אחר כך...? ועכשיו להמשכת הסיפור. שבתי להנהלת הסיעה ומסרתי שיחתי עם אוסישקין. המתנגדים לרעיון השבעה לא היו כל כך מרוצים. שבתי לאוסישקין ומצאתיו לאחר שיחתו עם הרב ברלין. הוא מסכים להצעה, אבל אין יכול להביאה למזרחי, כי הוא המועמד להנהלה, ולכן על אוסישקין ללכת לסיעת המזרחי, אמרתי לאוסישקין שילך. ענני שהוא מוכן, אבל הוא רוצה לדעת אם ההצעה היא הצעה רשמית. כי הוא ילך לסיעה ונניח שישפיע והמזרחי יקבל את ההצעה - אחר כך יתברר שהשמאל מתנגד לכך - והיה לצחוק. אמרתי לו אין זו לע"ע הצעה רשמית, אלא הצעתי הפרטית, אולם אם המזרחי יסכים לכך אני מקבל על עצמי להעביר הצעה זו בסיעתנו. אוסישקין אמר שאין הוא יכול בתנאי זה ללכת למזרחי, עליו להודיע שיש הצעה רשמית, אחרת אין לו במה ללכת. שאלתיו מתי הוא מתכונן ללכת, ענה - מחר, כי הלילה כבר מאוחר, מחר בבוקר ילך אם אגיד לו שההצעה היא מטעם הסיעה. הבטחתי לתת לותשובה עד תשע בבוקר וקראתי את הנהלת הסיעה ודרשתי שיחליטו רשמית אם מסכימים לשבעה או לא. היה וויכוח ארוך. אחד או שנים נמנעו, שלושה הצביעז נגד - והרוב אישר את ההצעה. בבוקר בתשע טלפנתי לאוסישקין שההצעה היא רשמית. אוסישקין הלך למזרחי - והמזרחי דחה את ההצעה. המתנגד העיקרי היה הפועל המזרחי, בינתים נתפרסם דבר הצעתי ברבים, מסביב לקונגרס ההצעה נתקבלה ביחידה הראויה לקונגרס. אולם לא כן במפלגות. בכל פעם שפגשתי אחד מעשרים המועמדים להנהלה הכרתי בפניו הזועפים ובזעם מבטו כי הוא רואה בי מתנקש ...! מקורבי המועמדים יצאו חוצץ - כמובן לא להגין על מועמדיהם,אלא להציל את המולדת... ואף על פי סלל הרעיון דרך לעצמו בשתי הסיעות - אלף ובית. סיעת {0125-43} אלף החליטה שאם הצעת השבעה תקום יהיה מועמדה לא רופין אלא גרינ- בוים. סיעת ב' מצדה לא קבלה את אוסישקין כנציגה - אלא דרשה את רוטנשטרייך. אלם המזרחי עמד בהתנגדותו כסלע אית ן, דווקא שנים. כי הפועל המזרחי צריך להיות בהנהלה, אבל המזרחי לא יוכל להיות מיוצג ע"י הפועל המזרחי. ולכן שנים, ואם למזרחי שנים - מוכרחים לתת לאלף יותר משנים, ולפועלים עוד יותר, ואז בית לא יסתפק באחד, ואנחנו חוזרים שוב ל15- - ...20 שני ימים עבדתי בפרך עם המזרחי והפועל המזרחי - ולשוא. שפירא, המועמד של הפועל המזרחי, הסביר לי נימוקיו: הנוער שלהם בפולין רוגז, מקפדים אותו בעליה, מקפחים בפקידות. הם מתרעמים למה הפועל המזרחי נגרר אחרי ההסתדרות, בועידת קרקו נצטרף חלק של הנוער לאגף "היוצאים." בקושי רב עלה בידי הפועל המזרחי לכבוש חלק של הנוער. אמרו לו: הפעם יוטב המצב, בקונגרס זה יכנס הפועל המזרחי להנהלה, ינהל את עניני העליה ויתקן את כל המעוות שנעשה עד עכשיו, - ואם עכשיו לא יכנס הפועל המזרחי להנ- הלה - כפי הצעתי - יצא שרימה את חבריו, והאכזבה תגדל והמרירות תגדל ויתגבר האגף הרוויזיוניסטי. אמרתי לשפירא ולחבריו: שפירא אינו ראוי להיות חבר ההנהלה. ואין הכרה שהפועל המזרחי ישלח איש להנהלה. נסכים להכניס את שפירא למחלקת העליה, לא כפקיד סתם, אלא כסגן מנהל אשר יאושר ע"י הוה"פ הציוני, זאז ישיג הפועל המזרחי את מבוקשו - אבל במידה הנכונה לפי מה שמגיע לו, ולא יותר מזה. אולם הפועל המזרחי נתעקש. המזרחי נתעקש אף הוא. ביום השני בשעה מאוחרת בלילה (אחרי שלוש)נתאספה הנהלת סיעתנו לדון במצב. רמז הציע שנעמוד על אחת משתי ההצעות - שבעה כהצעתי או ההנהלה הקודמת. רוב החברים הסכימו לכך, ניסו לתקן הצעת השבעה שבמקום שבעה יהיו תשעה (עוד אחד משלנו וגם קופין) - אבל הוברר שאם נזיז משבעה מגיע לא לתשעה אלא לחמשת עשר... אולם בשתי ההצעות של רמז היה קוץ אחד: יצא שאם לא יסכימו לשבעה ונשאיר את ההנהלה הקודמת תתבטל הקואליציה הרחבה אך ורק מפני שאנו מתנג- דים לכניסת הפועל המזרחי להנהלה - מה שלא קל בשבילנו... החלטתי לכנס בכל אופן את הועדה המתמדת, ועדה זו קימת בכל קונגרס, ותפקידה למנות הנהלה {0125-44} ולהציע לקונגרס. הפעם לא היה לועדה זו עבודה, כי המו"מ בדבר מנוי ההנהלה התנהל ישר בין המפלגות. הפעם החלטנו לכנס את הועדה- כי ראינו שבמו"מ מיוחד עם המזרחי לא יצא כלום. המזרחי הציע כמועמד שלו לא את הרב ברלין אלא את הרב פישמן. אחדים בתוכנו דרשו לסרב לפישמן ונדרוש רק הרב ברלין. הרב אוסטרובסקי בא אצלי ואמר לי שאם אנו רוצים את הרב ברלין יש רק להבטיח משרה בהנהלה לרב פישמן. דחיתי הצעה זו. אמרתי - תבחרו אתם את אשר תבחרו, זה לא עניננו. כי לא ראיתי שבדאי לנו לריב עם מזרחי לטובת ברלין. התנהגותו של הרב ברלין בקונגרס זה היתה מכוערת. ממנו יצאה "השביתה" של המזרחי, ולא מצאתי כל יסוד לריב את ריבו. מועמדו של מזרחי הוא ענינו של המזרחי. פישמן אמנם אינו אדם חביב ביותר וחשוב ביותר, אבל לא ראיתי עדיין את גדולתו הציונית והאנושית של הרב ברלין. והנחנו למזרחי שהוא יכריע. אולם הפועל המזרחי לא וויתר. שפירא שאלני אם אסכים שהוא יבחר לסגן בקונגרס. אמרתי - לא. והפועל המזרחי עמד בסרובו. ביום האחרון לקונגרס נקראה הועדה המתמדת. אני כבר לא יכולתי לעמוד על רגלי, ונשארתי במלוני. אולם ע"י שפופרת הטליפון עמדתי בקשר עם הנעשה. רמז, יו"ר הועדה המתמדת הציע הצעת השבעה. מזרחי הודיע שהוא מתנגד. קבוצת ב' הודיעה אז שהיא מסכימה לשבעה - גם בלי המזרחי. כששמע זאת המזרחי חזר מדעתו - והסכים. ההנהלה נולדה. וההצעה הפנטס- טית של שבעה קמה. לישיבת הנעילה באתי - בשארית כוחותי. היתה זו ישיבה נאה והוגנת. נשיקות אבא.