1
of
Places:
England
France
Kannot
The use of the photograph is subject to the Copyright Law, 2007
12.09.1968
236636
{0205-38} {0205-38} 12.9.68, יום ה' בא אצלי היום עבדול קאדר בלוית שוראקי. הוא גרם לי היום הפתעה שניה. ההפתעה הראשונה גרם לי ספרו הצרפתי על הסכסוך היהודי הערבי, שבחלקו הראשון - ולע"ע קראתי רק החלק הראשון, הוא כותב יותר על הסכסוך שבין צרפת ואנגליה ובין לבנון וסוריה, ועל הסכסוך שבין אנגליה וצרפת בשתי ארצות אלה (סוריה ולבנון) מאשר על הסכסוך היהודי ערבי. על הערבים הוא כותב תמיד בסגנונו הרכסיסטי: הבורג'ואזיה הערבית, המעמד הבינוני וכדומה, על הבריטים הוא כותב כעל אימפריאליסטים, על הצרפתים הוא כותב מתוך אהבה, אולם ממשהוא כותב על יהודים - א'ן בורז'ואזיה, אין מעמדות, יש יהודים - וכל מה שהם עושים הוא טוב ויפה. והדברים כתובים בכנות. הפתעה של היום שהוא מדבר עברית. כיצד? ישב כבר בישראל יותר משנה ולמד עברית. זאת לא ידעתי. הוא אומר שאינו ערבי אלא ברברי, ואלגיר אינה ערבית וכן שאר מדינות צפון אפריקה. הוא כנראה אלגירי מתבולל צרפתי, אם כי סבא שלו נלחם נגד הצרפתים - בלי הצלחה. יש לו אשה יהודיה והם חיים בצרפת. הוא מנסה לארגן אגודה יהודית-ערבית. בסוף השיחה, . כששוראקי כבר הלך אמרתי במה אני מסכים אתו ובמה איני. איני מסכים עם המרכסיסם שלו, וגם מרכס לא היה מסכים אתו, ואני עוד פחות. יש מלבד גורמים כלכליים - גם גורמים רעיוניים ומוסריים שכוחם לפעם רב מכל גורם כלכלי. אני תמים דעה אתו בצורך של שותפות ערבית יהודית, וסיפרתי לו על שיחותי עם ערבים. הוא אמר לי שבומדיין לא יאריך ימים, ועוד השנה יסולק מהשל טון. נראה - אם ראיתו היא חודרת. - היה אצלי גם עמית. סיפר על עבודתו אצל אשכול - מתוך מורת רוח. הוא נגד הצמרת ובעד דיין