יומנים > יומן - מלא 12/10/1935

{P001} {0126-39} 12.10.35 כל הערב בליתי עם פ.ר. שוחחנו במשך ארבע שעות שלמות - והפעם זה לא היה איבוד זמן לשוא. הוא ניסה לשוב לטיסה האהובה שלו - ויצמן. אבל אמרתי לו חבל על הזמן. אני התיאשתי משנות את דעתך - ואתה לא תשנה דעתי. חסרונותיו ולקויוו של ויצמן אני יודע אולי לא פחות ממך, אבל אני יודע ליקויוו האמתיים, ואני יודע את החיוב שלו. ומוטב שנדבר על הענינים. קודם כל מצב העבודה בארץ. אמרתי לו מה שאנו נדרוש עכשיו מהממשלה בענין זה, אבל גם אנו צריכים עכשיו לגייס כל עבודה אפשרית ועליו לעשות כל מה שבידו. הוא יגש עכשיו להצגת העמודים בקו חדש מהירדן לת"א. הוא רוצה "לבנות עיר בקיסריה". המניעה "היחידה" 50 הערבים שיושבים שם. האדמה היא של הפטריארך היווני, ויש לו הבטחה מהפטריארך למכור לו האדמה, והדבר תלוי רק בווקופ. מה תעשה "העיר"? - מה אכפת לך - אבנה אלף בתים שם... הוא רוצה לחדש המו"מ על בנין רכבת מבית שאן לים המלח ועקבה. אבל צריך לרכוש אדמת עמק הירדן - מילתא זוטרתא... סיפרתי לו מה שאנו עומדים לדרוש מהממשלה בנידון קרקעות. "נגב לא צריך - רק עמק הירדן". אמרתי שאנו דורשים גם כל מה שניתן לדרוש בעמק, אבל הנגב גם הוא דרוש לנו. התברר מיד שאינו יודע מה זה נגב. ויותר קל היה לי לקבל את הסכמתו הוא לנגב - מאשר, חוששני, הסכמת הממשלה. נתלהב לענין עקבה. שאלתי אם יעזור ליבהשגת כספים. אמר: תהיה לך קונצסיה על דיג - ואתן לך 25 אלף. אמרתי לו תן 25 אלף ואני אשיג בשבועות אחדים קונצסיה. אמר -לא, אני מתחייב לתת לך 25 אלף, אבל אוכל לתת לך רק אם תהיה לך קונצסיה. {0126-40} השאלה העיקרית היתה - קואופרציה. הפעם נתרכך והמציא לעצמו מוצא. קואופרציה עם ההנהלה - לא. קואופרציה אתך - כן. אני אספר לך כל מה שאני עומד לעשות, אני אעזור לך בכל מה שאוכל לעזור, אבל אני אעזור לך, כבן-גוריון, ולא כהנהלה. אמרתי לו שאיני מתענין במלים. אין אני איש אחד בהנהלה, ואיש שני לעצמי. אני תמיד אוהו האיש. יש הכרח עכשיו בשיתוף פעולה של כל הגורמים המכריעים בישוב, ואל תתאונן על חתירה תחתך - כשאתה עושה דברים בלי ידיעתנו, ואנחנו מבלי דעת - נעסוק באותם הדברים, ולא נעשה מה שנחוץ לך. גם אני מצדי נכון לספר לך הכל וגם להתיעץ אתך, כמובן - אעשה מה שאני אמצא לנחוץ ולא אקבל דעתך כשלא תהא נראית לי. אבל אם תקום קואופרציה אתיעץ אתך ואמסור לך כל האינפורמציה שיש בידי. טוב, לכך אני מסכים לגמרי -ענה. הייתי תמיד מספר כל דבר לברל. אני מבטיח להגיד לך כל מה שאעשה ואעזור בכל מה שאוכל לעזור. אמרתי לו שהקואופרציה נחוצה בשני שסחים עיקריים: בפעולות כלפי חוץ - ובעניני הישוב הפנימיים: בשאלת עבודה עברית ויחסים פנימיים בישוב. אמר זוהי שאלת תוצרת. אמרתי לו זוהי תמימות. ההסתדרות מעונינת בתוצרת כמוך. - גמרנו לשוב לבירור הפעולה הדרושה בענין זה בארץ. סיפר לי שראה היום את סמואל. הציע לו להצטרך לבורד ולהיות יו"ר. סמואל סרב, כי דבר זה לא מתישב עם מנהיגותו במפלגת הליברלים. עכשיו הממשלה מתיעצת אתו בעניני אר"י {0126-41} ובענינים אחרים - כשיהיה מנהל חברה לא יוכל ליעץ, כי יהיה מעונין. סמואל אמר לו למה הוא מפריע לחולה - והשיחה עברה לענין החולה. שאלתיו אם באמת יש לחשוש להפרעות. עשה עצמו כתמה ושאל במה אני מפריע? אמרתי אם פירוש השאלה שלא תהיה כל הפרעה מצדך -הרי זוהי תשובה מספיקה בשבילי. שאל שוב לאיזו הפרעה אתה מתכוון? אמרתי לו בחוגי הממשלה יש חשש שאתה עומד להפריע לתכנית היבוש וההשקאה של החולה. הכחיש. שאלתי: מנין החשש? חזר לויצמן. כמובן אפריע לתכנית ויצמן שרוצה להשקות בחולה שלוש מאות אלף דונם. אמרתי היכן יש שטח עצום כזה - כל השטח מחוץ לקונצסיה הוא 110.000 דונם. אמנם יש לפי דעת המומחים קשר בין שטח הקונצסיה ובין החלק הזה, כי אין ליבש שסח הקונצסיה מבלי יבוש כל החולה. אמר. אני מתנגד רק מפני שעושים הדבר מבלי להמלך אתך. שאלתיו - ולעצם הענין אינך מתנגד? אמר לא. שאלתי - אתה לא מתנגד ליבוש בלבד או גם לא להשקאה. אמר - אני מסכים גם ליבוש וגם להשקאה בשטח הקונצסיה. אולם המים לא יספיקו ליבוש שטחים יותר גדולים. אמרתי לו. אראה בקרוב את הנציב. ידעתי שהוא מתענין בחולה. יתכן שישוחח אתי על ענין זה ואולי יעיר שיש חשש של הפרעה מצדך. האוכל להגיד לו בשמך שאין מצדך כל התנגדות לתכנית היבוש וההשקאה בשטח הקונצסיה. אמר - כן, תוכל להגיד לו זאת בשמי. תאמר שאני דורש רק שהדבר יעשה מתוך קולברציה אתי. שאלתי על תכנית האויאציה. אמר שהוא דרש מהנציב מונופולין - לזאת הנציב לא הסכים, והוא עדיין מטפל בדבר. אמרתי לו גם אנו מתענינים בדבר, אבל כל זמן שאתה עוסק בזה {0126-42} לא נתערב. אולם אם נגש לענין עקבה נצטרך לאווירונים - גם בשביל טרנספורט הדגים וגם בשביל מגע עם פנים הארץ. אמר לי שיודיע לי על כל צעד בענין זה. שאלתיו מה דיבר עם מוסוליני כשהיה ברומא? אמר שהקונסול האיטלקי הנפגש אתו תכופות בירושלים אמר לו מזמן שמוסוליני רוצה לפגוש אותו, ולפני חדשים היה ברומא ונכנס למוסוליני. מ. שאלהו על היחסים עםהערבים. אמר לו - היחסים לא טובים. מ. שאל מדוע? ענה - זוהי ההתנקשות בין מזרח ומערב. אמר לו מ. שגם הוא עומד לפני פרובלימה זו באביסיניה. אמר לו ר. מדוע אין המערב מתאחד. ענה מ. אה - אילו יכלנו להיות מוכנים. אילו איטליה, צרפת ואנגליה היו הולכות יחד - הוא היה רוצה בזה. כשבא ר. מרומא ללונדון סיפר על שיחה זו למלקולם. ואמר למלקולם - למה אתם מתנגדים למוסוליני - יש סכנת יפן. סכנת גרמניה - למה לכם לריב עם איטליה? אמר מלקולם - צדקת. אבל אם הקבינט לא יתנגד לשאיפות מוסוליני בחבש תפול הממשלה מיד. סיפרתי לו אז מה שסח מוסוליני לפרטו על "מדינת היהודים של רוטנברג וז'בוטינסקי. ר. השתומם ואמר שלא הוציא מפיו המילה "מדינת יהודים" ולא העלה על שפתותיו את שמו של ז'בוטינסקי. שאלתיו מנין צרוף זה רוטנברג וז'בוטינסקי בפיו של מוסוליני - הן לא יתכן שפרטו בדה דבר זה מלבו? חשב ואמר: יתכן שזה בא מהקונסול האיטלקי. מיד לאחר ישיבת הוה"פ הציוני בירושלים קרא לו הקונסול ושאלהו על {0126-43} נאומו של ויצמן בענין מפעל החשמל, ושאל אותו מדוע ויצמן נלחם נגדו. יתכן שהקונסול הודיע למ-ני שויצמן נגד רוטנברג, ומכיון שהוא יודע שז'בוטינסקי גם הוא נגד ויצמן צרף את שניהם יחד. שאלני על מצב המועצה המחוקקת. סיפרתי לו. אמר במה להשפיע על ווקופ? אמרתי: שום השפעה לא תצלח על ווקופ. דרוש להשפיע על בולדווין - כי למלקולם אין בענין זה ערך קובע. וטוב היה שרדינג ידבר עם בולדווין. אמר שרדינג עודנו חולה ושוכב במיטה ולא יוכל, אילו היה בריא הוא חושב שהיה מוכן לדבר עם בולדווין. אולם הוא, פ.ר. יוכל לדבר עם אליוט. אמרתי - אין בזה רע, כמובן, אבל שום מיניסטר לא ישפיע בענין ז ה מלבד נשיא הממשלה. מילה אחת של בולדווין תספיק לדחות את תענין, לכל הפחות באופן זמני. לבסוף התאונן על קיציס שרצה לסדר שביתת מחאה ועל ארגון הפקידים שלו בהסתדרות. שבנו לענין עמק הירדן והוא מסר לי על תכנית לבנות תעלה מנהרים עד ים המלח, בגובה של מאתים מטר מעל הים, להשקות את כל העמק. "אילו ויצמן לא היה מפריע -כבר היה עמק הירדן שלנו". כשיהיה בידינו עמק הירדן נעבור גם לצד השני. להנחה השניה הסכמתי בלב שלם. - באדם זה יש תערובת משונה של מסירות לענין ואנוכיות צרה, שכל בריא ומעוף - עב. דמיוניות קלושה, אופי חלמיש ורכרוכית. מסוגל להועיל הרבה - וגם להזיק לא מעט. {0126-44} - אותו מנוול, לנדוי, הגיע גם לפ.ר. בסוף השיחה שאלני פ. מה פשר "המלחמה בין פלקור ויט"א". שאלתיו מנין לו דבר זה. אמר שבא אצלו לנדוי והביא מכתבים מכל גדולי ישראל (איינשטיין בתוכם) וביקש ממנו לבוא אתי בדברים על הפסקת "המלחמה". הסברתי לו מה זה לנדוי ויעצתיו להשליכהו מעל המדרגות.