יומנים > יומן - מלא 13/01/1939

{P001} {0186-60} נ.י., 13.1.39 הבוקר נתכנסו במשרד ההס' הציונית צירי כל המפלגות הציוניות: מזרחי, פוע"צ, הדסה, .Z.O.A- לדון על הכינוס אחרי וויכוח קצר אושרה עמדת ההנהלה. החלט לבוא מיד, באופן לא פורמלי, בדברים עם בני ברית, וועד הפועלים היהודים, בדבר השתתפותם בכינוס. לפי הצעתי נבחרה ועדה משותפת קבועה מבאי כוח כל המפלגות הציוניות, לטפל בכל הענינים המשותפים של התנועה הציונית באמריקא. - התיעצתי עם ליפסקי, ד"ר גולדמן וחיים גרינברג בדבר הועידה בוושינגטון, הסברתי להם נימוקי לשמור על האופי הפרטי של בקורי באמריקא הפעם, ועד עכשיו עלה בידי להנצל מידי העתונים. עכשיו נדרשתי להשתתף בועידת המגבית. דעתם היתה שעלי להשתתף. - רוסקין נפגש הבוקר עם יונה ווייס הגוינט. ווייס מכיר בחשיבות הפעולה ומסכים להקציב כספים למטרה זו- אם הציונים רק מסכימים לנדב המעשה. רוסקין אמר לו שישיג הסכמת הציונים למעשה. ווייס נתן לו את התקציב הגרמני- 30 מיליון מרק (?) שמזה מוציאים רק 900.000 מרק לעליה לארץ. ווייס מסכים שזהו אחוז נמוך, ויש להרבות באמצעים בשביל העליה לארץ. ביום השני, לאחר ועידת וושינגטון, ידונו על הפרטים. - בצהרים מסיבה עם מנהיגי היוניונים היהודים. היו כעשרים איש, כל אלה שהוזמנו. שנים שלושה פנים חדשות- השאר כל אלה שהיו אתי בסעודת הבוקר לפני שנה וחצי ביום עזבי את אמריקא. {P002} {0186-61} סקרתי על ההתאבקיות והכיבושים שלש שלוש השנים האחרונות, של הסכנות והסיכויים של העתיד הקרוב, על מעמדה ותפקידה של תנועת הפועלים הארי"ת- ועל הצורך לגייס את המוני הפועלים היהודים באמריקא לקונגרס הציוני הבא. נגלר הביע חשש שהתארגנות מיוחדת לתמיכה מעמדית פוליטית בפועלי א"י - תחליט את המאמץ היהודי המשותף באמריקה (!) מילר חשש שדבר זה יגביר את הניגודים הפנימיים בתנועת הפועלים ויחריף את ההתנגדות למגבית ההסתדרות. זריצקי, שלוסברג,ברסלוור ופיינסטון תמכו בהצעה. הסברתי לנגלר שאנחנו נהיה הראשונים שנתנגד לכל פעולה העלולה להחליט את המאמץ הכללי ולהזיק לכלל האומה ושגיוס המוני הפועלים לקונגרס מגבירה בעת ובעונה אחת את התנועה הציונית כולה ואת הפועלים בתוכה. הוחלט להקדיש ישיבה מיוחדת לבירור הדברים והתכסיס למען פעולה זו. - הזמנתי את אינגריד, והיא באה אצלי בטרם נגמרה המסיבה עם הפועלים ושיתפתיה בשיחה. היא שואלת לטובו של רוסקין. אמרתי לה דעתי: הוא תערובת של בלוף וקרייריזם אמריקני עם סנטימליות ומעשית אמריקנית, ויש לנהוג לפי הכלל כבדהו וחשדהו. בחו"ל והוא עלול להצליח יותר מאשר פה. כאן קשה להשפיע בלהטי בלוף על אנשים המומחים בעצמם במלאכה זו, אבל בלי ספק יש לו גם כוונות טובות, והוא יכל להועיל. היא שמחה לשמוע ל.ד.ב. בשאלה המעסיקה אותנו עכשיו, אבל לדעתה - והיא חוששני נכונה- אי אפשר עכשיו לעשות גדולות כל עוד נמשכת המגבית המאוחדת. "יהרגו אותי אם אנסה לאסוף סכומים גדולים" אמרה לא בלי יסוד. אך בכל זאת הפצרתי לנסות דבר לכמה צעירים עשירים בעלי-חזון, אם יש כאלה. גמרנו להפגש ביום א' (מחרתיים) בוושינגטון לבירור סופי. {P003} {0186-62} לפנות ערב נכנס אצלי הכסטר - לפי דבריו נזדמן במקרה במלוני. מכיוון שהגיע הנה רצה לדבר אתי ביחידות לפני הישיבה מחר. דעת הקהל באמריקא רגישה מאוד. מצב היהודים כאן הוא עדין. בימי הפעולה לפני חדשים אחדים נשמע לא קול אחד נגד הנסיון לערב אמריקא בענינים לא לה. לא רק אדלר מתנגד. כל ידידיו חוששים. אם רק מושב פורמלי של מועצת הסוכנות יתכנס כאן- אין לטעון נגדו. יש באמריקא חברי הסוכנות- וכשם שלאלה מותר לנסוע לאנגליה- מותר "לזרים" לבוא הנה. אבל ועידה אחרת תתפרש כנסיון שני של היהודים לערבב את אמריקא בפוליטיקה אירופאית. והכסטר מבקש ממני לעיין בדבר. אמרתי לו הצעה זו לא באה בחשבון. א) נצטרך בקיץ לקרוא למושב של מועצת הסוכנות - ואי אפשר לעשות זאת לעתים תכופות. ב) לפי חוקת ההס' הציונית לא תתכן מועצת הסוכנות בלי קונגרס ציוני, ואין זה דבר כל כך פשוט. ג) אין אנו מתכוונים להשיע לאנגליה מה שהסוכנות אומרת- כי הסוענות תעמוד במשך שבועות אחדים במו"מ. אנו רוצים שישמעו מה שהעם היהודי יש לו להגיד - ושהדבר יוגד באמריקא. ד) איני רואה כל פעם טעם למה מוציאים את בני ברית וועד הפועלים. ה) מכיוון שאתם מסכימים לשיתוף האגודה הרי אין זה מושב פורמלי של הסוכנות בין כך ובין כך. בני ברית וועד הפועלים השיב לי הכסטר מיוצגים בסוכנות. את חוקת ההס' הציונית במקרה זה אפשר לסלק, אם מחשיבים את הצורך בכינוס. אמרתי טענת א' שלו אינה מתאימה לעובדות, טענה ב'- לא תתכן. התנועה הציונית היא דמוקרטית, מאורגנת, בעלת מסורת - ואין ההנהלה רשאית לעשות בה כאדם העושה בתוך שלו, ואיני מבין העמידה הזאת על מועצת הסוכנות. {P004} {0186-63} הכסטר עורר אז שאלת נציגי אמריקא בלונדון, וחזר שוב על הדרישה שלואיס טרווס מהבק של קון ולס ישתתף במו"מ, ואם יש קושי יתפטר הוא וא קרפ מההנהלה, ושטרוס יבוא במקומם. אמרתי שאיני פוסק אחרון, ואביא את הצעתו להנהלה בלונדון. ------------ סיבת העקשנות אני יכל להסביר לעצמי בשני נימוקים: א) הפחד שניתפסו היהודים באמריקא, גם כמה ציונים. ב) רצונם של ה"לא-ציונים" לשמור על "הפיפטי-פיפטי" בכינוס. נדמה לי שזהו הנימוק העיקרי. הם רוצים להבטיח לעצמם שלא יהיה לציונים רוב בכינוס, מטעם זה הם מתנגדים לבני ברית ולועד הפועלים.