יומנים > יומן - מלא 13/03/1930

{P001} {0099-21} י"ג אדר 13 מרס יום ה' ישיבה עם מחלקת המושבות, לשכת העבודה ברחובות, אהרונוביץ ואליהו. אתמול נסעו אהרונוביץ ואליהו לסמילנסקי. לרגל שאלת השכר נסתבכו הענינים ברחובות. סמילנסקי ספר שבאספת התאחדות האכרים החלט לא להסכים להעלאה של עשרים גרוש - לא אסרו העלאה אלא לא חייבו. לדעת סמ. הזמן עכשיו לא להעלות כי מחיר ת"ז ירד השנה והסוחרים הפסידו הרבה. הרמת השכר תביא לידי רבוי עבודה ערבית. בחדרה החליטו רבים לצמצם עבודה עברית ולרבות פועלים ערבים. הרמת שכר אמנם מוצדקת, כי 17« לא מספיקים , אולם יש לעשות זאת בדרך שלום. הוא בעצמו אינו נכון להרים את השכר, שיטתו היא לשלם בשנה הראשונה 17«, בשניה 18«, בשלישית אין לשלם מחיר אחד לפועל חדש ולישן. הציעו לסמ. שחדש יקבל אמנם 17«, אולם כעבור זמן יקבל 20. סמ. העיר שהדבר בלתי אפשרי כי אין הסתדרות של אכרים שיכלה לחייב אותם. נטע - ביום הראשון תתקיים הישיבה בנ.צ. עם גוטהלף ויש יסוד לבטוח שהוא יסכים לעשרים גרוש. פרלמוטר - 70% מהפועלים שנפקדו מקבלים 20 גרוש ומעלה, השאר 154 פועל מקבלים 16-19%. מהם יקבלו מ15- מרס ואילך. 30 איש 20 גרוש, נשארו עוד 130 איש המשתכרים 17«, אלה מרוכזים בשלשה פרדסים: סמילנסקי, מילר ויעקבסון. כ30- מאלה פועלים קבועים, כמאה זמניים {0099-22} ונשלחים ע"י הלשכה. פרלמוטר סובר שהקבועים יקבלו בעוד חודש חדשיים הוספה עד 20 גרוש. פרלמוטר מציע שהלשכה לא תתן מעכשיו ולהבא פועלים בפחות מעשרים גרוש. במקומות שעובדים בשכר של 17« יודיעו שמכאן ולהבא המחיר 20, ובפחות מזה לא יעבדו. הפועלים הקבועים יתנו זמן לבעל בית לחפש פועלים אחרים במשך שבועים אם לא יעלה את המחיר עד 20 גרוש. הבעלים לא יקחו פועלים ערבים, בכל אופן לא סמילנסקי ומילר (לדעת פרלמוטר). יש במקום פועל מזרחי, תימנים ואחדים מברית טרומפלדור. הללו כולם עסוקים בעבודה, ואין חשש שהם יתפסו את המקום. ברחובות יש כ900- פועלים, מהם כ750- חברי ההסתדרות. קוסוי מתנגד להצעות פרלמוטר. לפי זה פועל שיקבל הוספה ישאר לעבוד, מי שלא יקבל - ילך, הדבר יהפך לענין פרטי של בודדים. בפרדסי סמ. מילר ויעקבסון עובדים בתור קבועים תימנים, ואלה לא יעזבו את העבודה גם אם לא יוסיפו על שכרם. יש גם סכנה ריאלית שיכניסו ערבים. קוסוי מציע לפנות מקודם במו"מ את הועד החקלאי, רק במקומות שעומדים להוריד השכר צריכים להלחם בכל הכוחות. הורוויץ מסכים להצעות פרלמוטר. הפועלים אינם רוצים לעבוד בפחות מעשרים גרוש. כשמילר דורש 20 פועלים יכלים לתת לו רק 6-5 פועלים שמכריחים אותם ללכת. ויש סכסוכים לרגל זה בין הפועלים. זינגר - הפעולה צריכה להתחיל מהקבועים ולא מהזמניים, כי הללו היו זמן רב מחוסרי עבודה. אין סכנה של הכנסת ערבים, {0099-23} כי יש מחסור בפועלים. עונה זו תמשך עוד 4-3 שבועות. מציע להפסיק עבודה בכל מקום של הורדת שכר, הקבועים יגישו דרישה אולטימטיבית שאם עד היום הראשון לא ירימו השכר יפסיקו העבודה, ביום הראשון תקרא מועצה עם כל הפועלים הקבועים ויחליטו על שביתה במקומות אחדים, ועל תכסיס אחר במקום שכוחנו חלש. אהרונוביץ - אי-אפשר לעשות פעולה פסיבית. מאליהם יסתדרו משמרות ואין לדעת במה "הפעולה" תגמר. אם גם נצליח להכריח את האכרים בדוחק העבודה לשלם עשרים - נביא כעבור 3 שבועות להורדה כללית של השכר. נטע - תמים דעה עם אהרונוביץ אולם אין הלשכה צריכה לשלוח פועל בפחות מעשרים גרוש במקום שיש הורדה - להלחם. בן-דורי - ענין רחובות יכריע את הכף בכל המושבות, ולכן צריכים להיות זהירים, אבל יש להעביר את זה עכשיו. אין להתחיל מפועלים קבועים: נגד מו"מ עם הועד החקלאי. המסקנות: 1) הלשכה שולחת פועלים רק בעשרים גרוש. 2) אין מורידים בבת אחת כל הפועלים שעובדים בפחות. אלא לפי הצורך המיוחד בכל מקום ומקום. 3) במקרה של הורדת שכר - להכריז שביתה.