יומנים > יומן - מלא 13/03/1939

{P001} {0188-81} 13 מרס אמש נתקיימה "השיחה" האחרונה משורת השיחות "הבלתי פורמליות". נמשכה כשלוש שעות, מתשע עד קרוב לחצות. הפעם לא בסנט ג'יימס, אלא במשרד המושבות.העבירו לחדרו של מ.מ. את כל הכבודה: הבופט עם שתי המלצריות, הכינו תה, קפה, ויסקי, מעדנות - ובאה כל הפמליא: מ.מ. , בטלר, דופרין {0188-82} ועשרת הפקידים. נתגלה בכל צביעותו, נכליו וכזבנותו. בפנינו ניסה לסלף את כוונת מכתבנו אנו, את דברינו - התחכם לפחות, להסית, להפחיד, להונות ועשה בכל להטי המרמה והזיוף - ונדמה לי שלכל הפחות בעינו בטלר וגם אחדים מפקידיו הנבונים תככים . אלה הוקעו במידה מספיקה. רק דופרין המטומטם ואדום-החוטם אולי לא עמד על כשלונו של רבו במשרד המושבה. כיצד בר-נש פסול כזה נמצא בחבר שליטי אנגליה ? אדם יכל להיות אויב, מתנגד, מתכחש - וכאלה הם רוב חברי הקבינט ביחס אלינו - אבל למה הצביעות והתככים של עורך-דין זול, "מן הזוית", שראוי לשרת רק כנופיה של גנגסטרים ורקיטירים" ? גזר-דינינו בממשלה זו מוכן: הכרזה על מדינה "עצמאות", זכות ויטו לערבים על עליה בעוד מספר שנים, (כעונש כביכול על אי-השתתפותנו בהקמת המדינה הערבית), ערובות מרמה להגנת "הבית הלאומי" (כלומר ארבע מאות אלף היהודים שבארץ) כמה אלפים עולים בשנה למשך חמש השנים הקרובות, שמהם ינכו את העולים הבלתי ליגליים, תחום-מושב קרקעי - כאינסטלמנט ראשון לערובות "הבית הלאומי" במדינה העצמאית - ; אין ספק שאת התכנית הבודדת הזאת ילבישו מחלצות מקושטות באמתלאות מוסריות - ואולי יעלה בידם לרמות את הפרלמנט ודעת הקהל הבריטית. ובלבד שלא ירמו אותנו, או שלא ננסה לרמות את עצמנו. כי בלי כניעתנו אנו לא תקום המזימה ! הידע הישוב לבל הכנע ? {0188-83} טוב שב"כנסת"נתפרסמו שני מכתבי : להנהלה מיום 3.10.38,ולילדי מיום 7.10.38, חבל רק שהוכרחתי להשמיט כמה דברים בפרסומם. הדיאגנוזה והפרוגנוזה שלפני חמשה כדשים עומדות בתקפן בשעה זו - מבלי לגרוע ומבלי להוסיף אף מילה אחת.