יומנים > יומן - מלא 14/02/1930

{P001} {0099-01} ט"ז שבט תר"ץ 14 פברואר 1930 יום ו' ישיבה עם עובדי המשביר: דרוקר וספקטור, בדבר תביעותיהם מהמשביר, דרוקר תובע. 1) חופש בעד 8 שנים, שבועים לשנה. במשך שש שנים קבל החופש ומיד דרשו מאתו לעבוד, כי היה צורך בקנית תבואה. שתי שנים לא קבל חופש לכתחילה כי לא היה במי להחליפו. רק לפני 3 או 4 שנים קבל חופש שנתקיים בידו. 2) עם כניסת ליברמן וברודני להנהלה (לפני 3 שנים) דרשו מאתו להתפטר מפני שהוא עולה ביוקר, 21 לא"י, והסניף אינו יכל לכלכלו, כמו כן עוזרו, נתן דובייני ומשכרתו העמדה על 19 לחודש. השני יצא מהעבודה ובמקומו בא שני באותה המשכורת (11« או 12«), כעבור זמן בא ליברמן ואמר שמוכרחים לסגור את הסניף, אולם אפשר יהיה להשאיר בתנאי שישאר יחיד ויקבל רק 14 לא"י לחודש. דרוקר לא הסכים, והענין נגמר שלקחו מנהל חשבונות ב=3« לא"י ודרוקר הסכים לקבל 15 לא"י לחודש. אחר=כך דרש דרוקר שיעבירו אותו למקום אחר למען יקבל שם את הדרגה שלו. 3) במשביר היתה קיימת קפת חסכון לאחריות החיים של עובדי המשביר, החבר היה משלס 5% ממשכרתו והמשביר היה מוסיף 3%. כל עובדי המשביר שיצאו קבלו מהמוסד כל 3% האחוזים נוסף על 5% שלהם, לדרוקר לא שלמו את 3%. 4) הוה"פ החליט לשלם משכורת למפוטרים עד 12 נובמבר. {0099-02} דרוקר דורש משכורת עם קבלת המסקנות של וה"ב עד כ"ג טבת. 5) המשביר מעכב תשלום הפצויים עד גמר כל התביעות. הערות גלובמן: 1) בנוגע לחופש, חופש שלא מקבלים - הולך לאבוד, אבל אם העובד תבע והמעביד לא נתן - הוא חייב בחופש. לא היה מקרה שישלמו לאחר זמן בעד 8 שנים חופש, אבל היו מקרים ששלמו בעד 3 שנים. 2) בנוגע להורדת משכורת. היה אמנם הסכם של דרוקר, אבל הסכם זה היה פרי לחץ המשביר ונגד חוק דרגת המשכורת, וההסכם בטל. תביעות ספקטור: 1) חופש = במשך 12 שנה קבל רק 4 פעמים חופש. 2) 3% כמו אצל דרוקר. 3) תיקון הדרגה. בסוף תרפ"ב דרש שכר בעד החזקת אם אשתו. ועד העובדים הודיע שההנהלה אינה מכירה בתשלום בעד נפש זו, כי היא יכלה ללכת לבנה. אולם ספקטור הוסיף לדרוש, 4) בסוף תרפ"ב העבירו את ספקטור מזכרון לת"א. הגיש חשבון הוצאות העברה 5.60 לא"י, קופשטיין אמר שהחשבון טעון אישור ההנהלה. ירקוני אמר : "נראה". 5) תשלום משכורת עד קבלת המסקנות. גלובמן - לכל עובד משלמים בעד העברה. אפטר מודה בפצויים ובחופש לשנה אחת, את זאת עליו לשלם {0099-03} תיכף, שאלת 3% וחופש השנים הקודמות למסור לבוררות. הערות אפטר. שאלת החופש בעד השנים הקודמות נוגעת לכל הפקידים, והסכום מגיע עד למעלה מאלף לירות מחוץ לפיצויים. בנוגע לדרגת המשכורת של דרוקר יש הסכם עם דרוקר ואישור ועדת המשכורת. את הפצויים לא מעכבים. הם יקבלו את הפיצויים בשלמות. המסקנות: 1) אין כל יסוד לקשר אח תשלום הפיצויים לתביעות אחרות, והמפוטרים צריכים לקבל בשלמות ומיד את כל סכום הפיצויים המגיע להם. 2) תביעת המשכורת לאחר החלטת הוה"פ אין לה שחר. הוה"פ אישר את סמכות ההנהלה לפטר. הפיטורין היו קיימים כבר לפני החלטת הוה"פ, אלא שהוה"פ החליט שהם מקבלים משכורת עד החלטתו בתור יוצא מן הכלל. הפניה לוה"ב אינה מזכה למשכורת. כל שאר התביעות יבוררו ויפסקו ע"י ועדה שתקבע ע"י הוה"פ בהשתתפות הצדדים או בלי השתתפותם.