יומנים > יומן - מלא 14/02/1959

{P001} {0059-58} 14.2.59 בתשע באה משלחת - לא מ"צעירים" אלא מבעלי בריתם הקשישים. אריה כהן, מביטוח לפועלי בנין, שמואל גל, מזכיר סניף א' (בקרית שלום) ויצחק זיידמן. {0059-59} אריה טוען שהגוש לא נתפרק. מזמן שבא רוקח נוצר מעין חי, הוא ארגן חוג בית, מועדונים. המפקד במפלגה סודר במתנדבות. עד בואו היתה הזנחה בשכונות, במעברות, בדור הצעיר, בכפר שלם יש (המשך יבוא) (המשך מעמ' [1534]) עוד שתי מעברות, ובהן כאלף משפחות, לקוב עדות מזרח. המזכיר שם - איתמר ארליך, עובד בהתנדבות (פקיד בדואר). בבחירות לא היתה חלוקה נכונה בין האיגוד המקצועי ובין הסניפים. 1900 עובדי מדינה קיבלו 15 מנדטים 0המורד 31), פועלי עירית ת"א (999 חברים) קיבלו 4 מנדטים (המורד 249). עובדי הצבא 362, קיבלו מנדט אחד. כסה ורוקח החיו הסניף. בת"א יש עשרות אלפים פועלים לא מאורגנים, יש שכונות עזובות, השנה גויסו הרבה פעילים. הגוש הפריע לעבודה. אחרי הבחירות זרקו את עזריאל בן צבי (נכה) היה מזכיר תא הפקידים. החטא שלו שהזמין את משה דיין לנואם באספה. יש צורך בסידור חברי, טוען שגל, שלא יהיו מנצחים ומנוצחים. יצחק זיידמן קיבל: בת"א שלטת קבוצה בכוח כלכלי. רבים מותיקי ההסת' בת"א הגיעו למסקנה שקבוצה זו צריכה ללכת, וצעירים צריכים לבוא במקומם. כשהרגישו בכך התהדקו והגבירו הלחץ. הוא וחבריו אינם רוצים לערוף ראשים - אלא לעבוד יחד עם בוחרי הבחירות. - באחת עשרה וחצי באו אצלי אנשי הצד השניף מנחם כהן, אברהם אגר, שמעון רכבי (מורה, מרכז עכשיו חולית הצעירים, עושה רושם טוב). הם מספרים על פעולות {0059-60} רבה - הוקמו 32 מועדונים על ידי מ.פ.ת.א., התקיימו סמינריונים, נעשית פעולה ע"י מנחם בשכונות. - בארבע נתכנסה המזכירות ברחוב הירקון. באתי באמצע דבריו של כסה, שדיבר כשעה וחצי: קטרוג על רוקח. רוקח ענה לו - באופן משכנע, והעיד על עצמו את יצחק שפירא שנוכח בישיבה. שפירא הוא ידידם המשותף של כסה ורוקח. זיאמה שאל למה עשה צרמוניות רבות עם פקיד ממונה (כלומר רוקח), אבל מדברי רוקח נתברר שהוא נבחר לתפקידו ע"י מועצת המחוז, והוא מוכן לחכות להחלטת המועצה שבחרה בו - אל להחלטת המועצה החדשה שצריכה להבחר ע"י ועדי הסניפים החדשים. היה ברור כי רוב המזכירות ובתוכם זיזאמה, ונמיר, הם לגמרי בכיסו של הגוש. תמהתי על זיאמה. קם יצחק שפירא ואמר: רוקח עשה גדולות, אבל קמו נגדו, אסור עכשיו להגדיל המריבה, ומוטב שילך. אשכול לא השלים עם דברים אלה, ודרש שכסה ושרגה ורוקח ישלימו ביניהם ויעבדו יחד. אמרתי לאשכול כי אם הוא יקח על עצמו כסה ואת שרגה - אני מוכן לנסות דבר אל רוקח. אולם שרגה וחבריו לא היו נכונים כלל לשמוע על שלום ועבודה משותפת, ואז תמכתי בדברי שפירא ויעצתי לרוקח להסתלק, ובזאת בעצם נסתיימה הישיבה. - חזרתי לירושלים ובערב נוכחתי בסיום הסמינר האפרו-אסייני. היתה זאת חויה עמוקה לרואת יוצאי ארצות אסיה ואפריקה לומדים תורה בישראל, במקרים בקבוצים ומושבים, מתפעלים מכוח היצירה החברתית שלנו ושרים לאחר גמר הטקס {0059-61} והנאומים במתלהבות "הבאנו שלום עליכם", שנעשה ההימנון של הסמינר. רוב "התלמידים" היו דוברי אנגלית, גם מיוצאי אפריקה (ניגריה, ליבריה, גאנה, חבש), וגם מאסיה (יפק], ציילון, הודו, בורמה ועוד) רק יוצאי אחוזות צרפת באפריקה (חוף השן, דהומי, סודן הצרפתית, וקמבודיה, היו דוברי צרפתית).