יומנים > יומן - מלא 14/03/1928

{P001} {0072-70} כ"ב אדר 14 מרס יום ד' קופילביץ מוסר: היום אמרה לו מניה שמלניקוב ספר לה, כי לפני לכתו למונד נפגש אתו ואת ביילינסון ואנחנו יעצנו אותו ללכת ולקבל את ההצעה. בקשתי את קופיליביץ לעלות לגליל העליון. הוא מציע בשם הועדה להוסיף לועדה ב"כ המשק בגה"ע. אמרתי שאני לא אוכל להצביע בעד המוצע (נחום). מלניקוב כבר עלה גלילה עם פועלים. אנשי כ"ג הודיעו שהם יהיו ניטרליים... קנבסקי דורש מהוה"פ מסירת הכנסות גשר לגיוס ימי עבודה לקפ"ח ע"ח מאה הלירה שהקצבנו מקרן זו. לדעתי לא יתכן {0072-71} הדבר, כי זאת אומרת הטלת מס כפול על חברי גשר בשביל קפ"ח. אם הגיוס לא יתקיים בשאר המקומות - תבוטל ממילא ההקצבה. דרשתי ידיעות מברקאי על הכנסות ת"א. הוא הודיעני טלפונית שהכין חשבון בעד חודש פברואר. בינואר עלתה ההכנסה עד 100 לירה, בפברואר היתה רק 50. כסף ינואר הוצא כבר. מספייר בברלין נתקבלה תשובה טלגרפית שיש אצל ויעלה 8 לירות (160 מרק). מסרתי לבר כוכבא לטלגרף שישלחו אותו לנו. באחת עשרה נסעתי לירושלם. בדרך הזמנתי את ברל לבוא בארבע לישיבת ועדת ההתישבות. בשתים וחצי - פגישתנו עם נציב. הזקן בא למשרד בדיוק ברגע הקצוב בלוית שלישו. סיימס לא היה. פלומר הביא אתו את תזכירנו. הוא החל לדבר. הוא נכון לשמוע מה שיש לנו להגיד, אבל לא יתן לנו בישיבה זו כל תשובה. הממשלה אינה יכלה לנהל את עניניה בוכוח עם אזרחים. היא צריכה לדון בעצמה ולהחליט. ובקש מאתנו לעבור על התזכיר סעיף סעיף. בן צבימסר לו הערכת צבור הפועלים על השתתפות הממשלה בעבודה למחו"ע. הוא ענה על זה מיד. "מה שעשינו לא עשינו מתוך טובה. לא עשינו לאיש כל חסד. מלאנו חובה. את המוטל עלינו. עלינו לדאוג לתושבים, אין הבדל יהודים, ערבים או נוצרים" מסרתי לו את ההצעה החדשה שהסכימה עליה הנה"צ: שילוו לעיריה 17.000 בשביל הנה"צ, תמורת זה תוותר הנה"צ על כל חובה {0072-72} מהעיריה (30.000), ז"א היא המחול לגמרי על חלק מהחוב (13.000). בכסף הזה יבנו בחי ספר בת"א ותעשה עבודה נוספת במשקים למען בטל את הסיוע. הקראתי את כל התזכיר סעיף סעיף, והדבר שלא היה מובן ודרש באורים רשם לו מיד. הודיע שאין הוא יכל לענות תיכף. יחיש את בניני הרכבת בחיפה, אם כי כך לא היו ממהרים אבל העכוב הוא במצב הסניטרי. בדבר ההלואה הוא שזה לא כספו אלא כסף העם, ויוכלו להוציא זאת רק לצרכי הארץ, כי הממשלה אינה אלא נאמני (טרוסטי) של כסף הצבור. אמרתי לו שהממשלה היא גם "טרוסטי" של צרכי הצבור, ואנו מציעים להוציא את הכסף למטרות פרודוקטיביות. הבטיח לתת תשובה בעוד שנים שלשה ימים או ביום השני הבא. שאלתי אותו בדבר עבודת הנמל והעברת הרכבת מלוד ליפו. ענה, שהתכנית לנמל תגמר רק ביוני, ואז יחליטו אם העבודה תעשה בטנדר או ע"י הממשלה. אין לחשוב שהעבודה תתחיל לשנה זו, מלבד עבודות קטנות אולי, כגון חלק של חציבה, שהיא תעסיק רק פועלים מקצועיים. על העברת הרכבת אין הוא יכל עדיין להגיד כלום, כי אין עוד מקור לכסף - דרושים לשם כך כ150.000- לירה. בנוגע לשאר העבודות - בנינים בירושלם ועוד, רוצה הממשלה להחיש אותן. הדגשתי שוב שאנו חרדים על בטולו המהיר של הסיוע, ולכן אנו מבקשים לאפשר את הגשמת תכניתנו. הוא גמר את הישיבה בהערכה חמה על צבור הפועלים שגילה, בניגוד לארצות אחרות, סבלנות רבה וכוח משמעת. לפני הפרידה הזמנתי אותוואת ליידי פלומר בשם ההסתדרות לבקר את בית ההבראה במוצא. {0072-73} בשלש וחצי ניגשתי למוצא לקחת את ברל לירושלם. מצאתי ש"הילד איננו". כחצי שעה לפני בואי בא אוסישקין ולקח את ברל לקרית ענבים. נסעתי מיד לקרית ענבים. (זהו בקורי הראשון במקום זה). ברל ספר לי שדבר המלוה באמריקא מתקדם. נתקבלה תשובה רצויה מפייוול בלונדון. קרן היסוד והגי סולד שלחו מפה טלגרמות של תמיכה בתכנית קרן הקיימת (למסור המלוה לקה"ק לשם גאולת אדמות קהלית ציון ומפרץ חיפה, 100 אלף בשביל תשלום חובות הקה"ק, 100 אלף בשביל עבודות במפרץ חיפה ועוד). מהרנו מקריח ענבים לירושלם לישיבה בבית שפרינצק - ומצאנו ששפרינצק נשאר בת"א... בררתי עם בן צבי את ענין המשרד הירושלמי. הוא עוסק פה בדברים אלו. 1) מו"מ עם הממשלה, 2) מו"מ עם פועלי הרכבת, 3) עניני הערבים (בעיריה, ע"י פועלי הרכבת, בהנה"צ), 4) חלק מהמו"מ עם חו"ל: .J.L.0 ולפעמים עם הלייבור פרטי. המשרד עולה: דירה 1,25 לחודש, הואות משרדיות 75 גרוש לחודש, משכורת ראובני 5,5 לירה לחודש. לע"ע כנראה אי אפשר לבטל את המשרד, אך אם ירוכזו כל עניני האנגלית בת"א. לא יהיה צורך במשרד מיוחד פה.