יומנים > יומן - מלא 14/03/1959

{P001} {0059-97} 14.3.59 כרבע אחרי אחת עשרה הגיעו הנה בודרוב וזילבר. עם האחרון באה אשתו, מ. פלדנקרייז ואחותו מפריס. היה כמובן קושי בהנהלת השיחה, כי בודרוב מבין רק רוסית, זילבר מדבר עברית, אשתו אנגלית 0וכמובן גם צרפתית, היא יוונית, אך אינה יודעת יוונית עתיקה), אחות מ.פ. מדברת צרפתית, מ.פ. מדבר צרפתית, אנגלית ועברית. איך שהוא נתקיימה שיחה בארבע לשונות: רוסית, עברית, אנגלית וצרפתית - ברוח טובה ביותר, זילבר הביא שמפן צרפתי ופטריות. פלדנקרייז הסביר לבודרוב שיטתו (הוא מזמן כבר "טיפל" בז'ילבר) ובודרוב התענין מאוד בדבר ורוצה שהוא יטפל בו. ארוחת הצהרים אכלנו כמובן בחדר האוכל של הקבוץ, והצגתי לפני בודרוב את יהושע ונחמה - טרוריסטים לשעבר. מענין שהפעם בא בודרוב לבדו, בלי קלימוב ובלי שומרי ראשו, במכונית אמריקנית הדורה, יפה מזו של זילבר. הנהג של בודרוב שוחח עם אחדים מהחבריה שיודעים רוסית והתפאר כי עכשיו, לאחר שמת סטלין, מותר כבר לדבר באון חפשי ברוסיה. {0059-98} בודרוב אמר לפוליה שהיה רוצה לחזור לרוסיה, כי אינו יכל לעשות פה מה שהוא רוצה, כי עליו למלא פקודות. זילבר לפני נסיעתו מפה הביע צערו על מסירת בנין המספנה להולנדים, אם כי הסברתי לו שהדבר נעשה מטעמים כלכליים. הם חזרו (זילבר נהג בעצמו) בשתים. - לפניהם עברו מה בדרכם לאילת רבקה שולמן ועוד אורחים אמריקנים, בתוכם גם רופא אמריקני שהתישב בארץ. לפנות ערב צעדנו שבעת הקלומטרים, הפעם מצפון לדרום, בדרך פגשנו את נלסון גליק, הנמצא כבר שבועיים בארץ. חוזר בעוד יום-יומים לארה"ב. מחר בבוקר אני חוזר לירושלים. במשך היום, לאחר נסיעת השגרירים, הספקתי לעבור על דברי המתוכחים בכנסת, על תקציב ראש הממשלה ורשמתי לעצמי הבעיות העקרוניות שנתעוררו בוויכוח (מחוץ לדברי הקנטור של מרידור, בבה וגרינברג): 1) המבנה של הממשלה - והמבנה של הכנסת. אין רה"מ מסוגל לתאם משרדי הממשלה במשטר זה, כי המדינה שבויה בידי סיעות קטנות, ששמירת קיומן קודמת אצלן לכל דבר אחר. וכשיש הכרח בקואליציה - אין אפשרות של תיאום מכסימלי. {0059-99} 2) מהו תפקידו של רה"מ בישראל? לא תיאום משרדים, אלא אחריות עליונה במסגרת אחריות משותפת של הממשלה על בטחון, מדיניות חוץ (המתנה במידה רבה הבטחון) עליה וקליטתה ומיזוגה, אכלוס הארץ ופיתוחה. כי ישראל שונה מכל המדינות: לא באנו אל המנוחה ולנחלה, רק 15% של העם, רק 20% של הארץ מעובדים ומאוכלסים, מכל העברים אנו מוקפים אויבים הזוממים להכחידנו, מדינת ישראל אינה קיימת עדיין, אלא היא מתהווה, כמו כן העם והארץ נמצאים בתהליך של היבנות. 3) אין להשוות חינוך הריסותנו לחינוך הריסות הולנד או גרמניה לרגל מלחמה שם יש עם מושרש באחדותו, בהכרתו הממשלכתית, ורובו עובד חרוץ במסורת של עבודה בחקלאות ובחרושת. פה יש לבצע מעבר מרוכלות לעבודה, ומלשון זרה לעברית, ומהרגלי גולה - למדינה. 4) יחסינו עם עמי אסיה ואפריקה - לא על חשבון יחסינו עם עמי אירופה ואמריקה. התפיסה הנאיבית של מרידור על משלוח אפרחים לעמי אסיה וקבלת סטודנטים מהם הנה. אין הוא מבין מה מושך עמים אלה לישראל. 5) תפקידו של קול ישראל: אינפורמציה, בידור, חינוך. טעמים שונים בעם, אין להסתפק בחוגאחד וטעמו. 6) היהדות של דת ומסורת - היא יהדות הגיטו. יהדות במדינה יהודית היא יהדות עבודה, יצירה בכל ענפי הכלכלה והמדע, הכוללת כל צרכי אדם. {0059-100} 7) מדוע הכרחי ממשל צבאי - בניגוד לדעת ריפטין והקטין. 8) מקומה וערכה של הפקידות הממלכתית, ואחוד עובדי מדינה במספר המפרנסים.