יומנים > יומן - מלא 14/09/1928

{P001} {0096-28} כ"ט אלול 14 ספטמבר יום ו' הרצפלד נוסע היום לקבוצי החלוץ וביום הכפורים יסע לשוקן עם תכנית פעילה בשביל הקה"ק. מציע להטיל על כל ארץ סכום ידוע בשביל לגאול חצי מיליון דונם בשרון. על פולין הטילו 30.000 לירה, חושב שתתן 20.000. עד עכשיו נתנה 11.000, מזה 5.000 הוצאות. גם בשאר הארצות יש להכפיל ההכנסה. בנוגע לאחוד חושב הרצפלד שתנאי קודם שליחות לגולה וביחוד לפולין. הוא סובר שמוטב לדחות קריאת הקונגרס לשנה הבאה, והשנה לעבוד רק בשביל המפלגה. ב11- המשך הישיבה עם החלוץ. פונט סובר שהמוני החלוצים שהלכו בשעת המשבר - נכנסו ברבם למפלגות שלנו. היות שגם עתה לא {0096-29} יוכלו כלם כיום לעלות - עומדת השאלה כיצד להכניס לשורות החלוץ את א"י החיה. את עתונות א"י קוראים רק מעטים, מחסרון ידיעת השפה, מחוסר כסף (הלמוד בהדר ובב"ס עברים הוקטן, מ850.000- ילדים יהודים לומדים 250.000 בבתי ספר פולנים ממשלתיים, כ50.000- לומדים בהדרים, 11.000 בבתי ספר תרבות, 10000 בב"ס צישאו, ועוד). חומא (מהחה"צ) מספרת על המצב בהחה"צ. רק 20% מהנוער המאורגן מגיע להכשרה. יש פרוצס מתמיד של ברירה טבעית. בנוער אין שאיפה והשכלה. מסתפקים ב"עשר דברות". מתפשטת הצופיות. ההורים מתנגדים לכניסת ילדיהם להחלוץ כי אין זו "תכלית". פוע"צ שמאל אינם שולחים חבריהם לחלוץ. פונדיק (מ"שחריה") קובל על הכיוון בחלוץ. לא לאור הקבוציות כי אם לאור א"י העובדת. הוכוח על הקבוץ המאוחד חודר כבר להחה"צ. דובקין לשאלת העליה: הנה"צ עושה לאל החלטת הוה"פ. נותנת לחלוץ רק 600 סרטיפיקטים. 200 נותנים לגולי רוסיה, 150 בשביל קרובים, 50 לבעלי מקצוע, 100 אסורים רוסים חדשים, 100 לפחות יצטרכו לתת להסתדרות אחרות (מזרחי, רויזיוניסטים). ניסו במרכז החלוץ לחלק לארצותיהם 1.200 סרטיפיקטים, וכל ארץ מחאה נגד קיפוחה. עכשיו יוכלו לתת רק החצי. הנה"צ החליטה שהסרטיפיקטים ינתנו רק בשביל עונת האביב (פברואר). הרבה חכרים שצריכים לעלות יקראו לצבא אחרי ינואר ולא ישיגו עוד פספורטים. מלבד זאת החליטה הנה"צ לשלוח איש מיוחד שהוא יבחר את החלוצים, ועד בואו לא לעשות כלום. דובקין דורש ש150- סרטיפיקטים של הקרובים ינתנו לחלוץ {0096-30} ושהעליה תקדם לפני דיצמבר (לכל הפחות החצי לנובמבר). העליה שתעלה עכשיו תהיה מובחרת ב100%-. כולם ילכו למושבה בהכרה ובידיעת המצב. יש לחברים קשרים את חבריהם במושבות ויודעים את המצב. יעלו רק מתוך הכשרה. העליה מפולין תהיה קבוצות. סוגים שונים של קבוצים: א) חלק הולך לקבוץ המאוחד ולקבוץ השה"צ. ב) לכבוש עבודה במושבות הרבה תלוי מקבלת העולים. נתוץ שבתי העולים לא יהיו בת"א כי אם במושבות. באי כוח ההסתדרות צריכים לפגוש אותם באניה, מיד צריכה להתחיל הסברה ופעולה תרבותית. נחוצה אינפורמציה כמה אנשים ילכו יחד באניה. יש שאלת הוצאות הדרך. החברים המובחרים אין להם כסף. כשליש החברים אין להם כסף. הוצאות הדרך 1/2 10 לירה: כרטיס אניה 4, ויזה אנגלית 1, ויזה רומיניה 1/2, רכבת 2, מס גלגולת 1,55, בולי עליה 0,8, מלבר הוצאות פספורט פולני. 3 אה"צ. ישיבה עם הצ.ק. על המצב כבפלגה: עומדים בקשר עם 230 מקומות, אך לא כולם סניפים חיים. כאלה יש 150-120. מספר החברים לא ידוע, משערים 4.000 חברים מלבד הנוער (3.000 הבר). בערך 60% פועלים. בנוער אחוז פועלים יותר גדול . בערי השדה המצב מניח הדעת לדעת קנטורוביץ, בבחירות לקהלות הצליחו ב- סלוניב 2, גרודנו, ביאליסטוק, בריסק, פינסק, רובנו 2, סטניסלבו, רזזשוב, פשימיסל,ירוסלב, קוסוב, בס"ה העבירו 30 נבחרים, יותר מפוע"צ שמאל, פחות קצת מהבונד. אבל קבל מספר זה במספר ערים יותר קטן, במרכזים גדולים. בוילנו לא הלכו לבחירות {0096-31} כי הסניף חלש, בלבוב קבלו 200 קולות (שמאל כ100-) אך בלי מנדט. ההצלחה בבחירות הרימה מצב הרוח בערי השדה. יש צורך במשלוח שלשה חברים לוילנה רובנו ולבוב. גם פצ'ני סובר שהערך והכוח הפוליטי של המפלגה עלה, אם כי הוא רחוק מאוד מהמשק של הבונד ואין לה ההשפעה של מוע"צ שמאל. בסיס המפלגה הוטב, יסודה הפרוליטרי התבצר, יש יציבות אידיאולוגית, אך אין המפלגה המונית, אין שום גליל שיש לה רוב בצבור הפועלים, יש למפלגה יותר תאים מאשר הסתדריות, אין יותר סימני המחיצה על פי קו שתי המפלגות שנתאחדו, יש התמזגות, אולם יש עניות רעיונית. טיגר מציין עייפות במפלגה, בנוער יש כוחות חדשים, אולם בין הבוגרים אין חברים חדשים ואין התלהבות לסלולה. יש פתוס רק בבחירות, בשאר הדברים עוסקים רק מחוך אינרציה מתוך פחד מה יאמרו. בפוליסיא היו לנו פעם מבחר הנוער היהודי, הוקמה שם תנועה חלוצית סוציאליסטית, אולם הסולת עלתה לארץ, והנשארים עיפים. מפלגתנו נוצרה והסתדרה בשעה שהבונד ופוע"צ שמאל היו כבר מבוצרים. אצל צבור הפועלים בשנים ההן היה צורך בענינים מעשיים, "תכלית" - ולנו לא היה מה לתת להם. למפלגה לא היו מוסדות, בשעה שהמפלגות האחרות היו מבוצרות במוסדותיהם. המלחמה פה במפלגות היא ברוטלית וגסה, וכשאנו נסינו להסתדר קמו נגדנו כל שאר המפלגות יחד. רק בימי העליה הרביעית נתגברה מפלגתנו, באו אלינו משאר המפלגות סניפים שלמים. אילו היינו מקבלים אז עזרה מן החוץ היינו יכלים להקים מפלגה גדולה. רצוננו להיות {0096-32} מפלגת פועלים, האדריסה הסתומה של "נוער" אינה מושכת אותנו. העליה לקחה מאתנו הרבה כוחות, וכשבא המשבר - נשארנו ריקים. אחרי האחוד היו ריבות במרכז, היה רפיון, שנאה, חוסר תמימות, והחברים התפזרו. אחר כך בא המשבר בארץ, שבו "היורדים", התגבר הקומוניזם, הרפיון גדל - רק הבחירות הצילו. בבחירות נתעוררו החברים ונלחמו. אנחנו היינו היחידים שהוספנו לשאת דגל א"י והחלוציות. עד השבועות האחרונים היה זה דגל מפסיד. המרכז הכי חשוב שלנו - פינסק - נידלדל. המפלגה עכשיו עברה מפעולה חנוכית, תרבותית וחלוצית לפעולה פוליטית בבחירות. הפסד רב מביאים למפלגה החברים בארץ שעושים דברים המרחיקים את הפועלים מחנועתנו - למשל, הצעתי בדבר תשעה באב, הדגל הכחול-לבן בועידת ההסתדרות. בהתמרמרות רבה דבר טיגר נגד דברי על היות המפלגה פה מחיצה בינינו ובין צבור הפועלים, מדוע אנו יודעים להסתגל להלך רוח פועלי אמריקא. ורק בפולין אנו אומרים יקוב הדין את ההר. ב1/2- 4 פגישה עם גרינבום. הציונות בפולין לפי דבריו אינה יותר ענין של תנועה - אלא שאלת חיים של ההמונים. אם תהיה עליה - תפרוץ התנועה ושוב ישטוף גל עצום שלא יתאים לארץ. לא ישמעו לעתונות ולנאומים. אם יתקבלו מכתבים שבנין הנמל התחיל ואפשר להסתדר בחיפה - תתחיל עליה המונית שתביא לידי משבר חדש. אין כות שיעכב או שיכניס סדר. המצב לא הוטב בכללו. המצב הכלכלי של פולין בכללו רע. אומדים רכוש פולין לששים שמונים מילירד. {0096-33} אם ההכנסה היא 10% - עולה ההכנסה הכללית ל8- מיליארד בערך. מזה הולכים 2 מיליארד וחצי למסי המדינה ומיליון ורבע למסי הערים. ז"א המדינה אוכלת כמעט חצי ההכנסה הכללית. הממשלה דואגת לאכרים, לבעלי האחוזות ולתעשית הפחם והנפט. לעומת זאת היא מזניחה תעשית הארג, כי זוהי בידי יהודים וגרמנים. גדולי העשירים היהודים מרגישים עצמם לא רע, כי יש אליהם יחס קורקטי מצד הממשלה, אולם בעלי התעשיה הבינוניים והקטנים וכמו כן הסוחרים הבינונים והקטנים מרגישים את הלחץ - אם כי הטון לגבי היהודים הוטב. היהודי מרגיש שאין כל בטחון במצבו. יהיה איזה שנוי פוליטי - והכל מתמוטט. אינו רואה מוצא אחר מא"י - אבל א"י שתפרנס אותו. ולא ציונות מופשטת. גם הנוער לא יתקיים בתנועה אם עוד שנתים לא תהיה עליה. יש התעוררות ביחס לארץ, למשלחת היו אספות גדולות, אבל אין להניח שיהודים יתנו סכומים גדולים. מעשה בעשיר אחד, ציוני טוב, ששלח כסף לארץ לקנות לעצמו ברחובות 150 דונם, אבל לא יתן כסף לקה"ק וביחוד לא יתן הלואה. פה משלמים 2% לחודש בעד כסף, ולא יתכן שילוה כסף באחוזים קטנים. היהודים האלה רוצים להמשיך בארץ מה שעשו פה וגרינבום אינו מאמין שאפשר על ידי חנוך להשפיע על היהודים האלה, שלא מהנוער. אמרתי לו שבתכנית ישיבות במסשטב גדול אפשר גם אלה להעביר לחיי עבודה ומשק פרודיקטיבי, כגון במשק הנטיעות, אם בעזרת רכוש לאומי יאפשרו רכישת שטחי פרדסים מצומצמים מוכנים בכל ליהודים אלה שיספיקו לפרנסתם בתנאי שיעבדו בעצמם. {0096-34} גריינבום ספר לי מהשאמר לו טולין באמריקא: משונה הדבר שהיהודים שכוחם הוא בשכלם ובקומבינציות המרכבות שלהם במסחר - יהפכו בארץ לאנשי עבודה פשוטים, ותמוה עוד יותר שהיהודים שהשליטו את הרכוש בכל העולם - ישעבדו בארץ את הרכוש לפרינציפיונים סוציאליסטיים... זהו הלך הרוח של היהודים מסוג זה. אולם למרות היות היהודי להוט אחרי כסף ובכל האמצעים ובשחרו לכסף יש לו טבע של דורס - חונך גם היהודי הזה בנשמה יתרה. עובדה היא שאין סוחר יהודי עושה את בניו לסוחרים.