יומנים > יומן - מלא 14/11/1958

{P001} {0009-91} 14.11.58, יום ו' בבוקר איסר ודיבון על הקלות בממשל הצבאי. לדעת איסר אפשר להתגבר על מקי מבחינת הבטחון הפנימי בנצרת גם בלי הממשל (נכשיל כל גיים חמשי, בסגול ועוד). אם חוק התעסוקה יתקבל ויופעל אין לחשוש להצפת חיפה בערבים. יש להבטיח שלא יתפסו קרקעות הממשלה - האמצעי הכרזה על אזור סגור. לא סוגרים האנשים, אזור, אלא חוסמים הכניסה לאזור. אולם התיקונים להקלות יש לחכות עד גמר פעולה ועדת הממשלה. העירו תשומת לבי על דברי יערי ב"הארץ" של היום המגיעים של א.כהן. לא שנתיים עקבו אחריו כדברי יערי - אלא ראו זאת בפעם הראשונה באפריל 1958, ונזכר שראה גם המרס 1958, העבירו לש.ב. הידיעה ב25- אפריל 1958, ורק ב/17 ביולי 1958 זוהה ש.ב. את האיש שזהו א. כהן. - באחת עשרה בא אצלי בנגל - אב בית דין צבאי מינוי חבר אזרחי מבית המשפט העליון למשפט לערעורים בפסק דין של כפר קאמם הוא פגיעה בענינים הצבאיים ובמעמדו. לפי החוק צריכים להיות 3 משפטנים ושנים לא משפטנים. הבעיה החמורה היא צבאית: היש לציית לפקודה בכל התנאים או לא. בנגל יוכל להשתתף במשפט רק כאב בית דין, ואם לא ישתתף - יהיה הדבר המות. אמרתי לו כי זה {P002} {0009-92} משפט יחיד במינו - ואני שישאר יחיד. המעשה שבגללו נשפטים הוא נורא. במידה ידועה זהו משפט המדינה - והמיעוטים עוקבים אחרי המשפט. זהו גם משפט הצבא. גם מעמדנו הבינלאומי נוגע בדבר. והבעיה היא חמורה: לציית או לא לציית. לכן הכרחי שבראש המשפט יעמוד בר-סמך משפטי עליון. בנגל קיבל הסברתי. - בשתים עשרה בא אצלי סשה גולדברג. במפעל הדשנים פריון העבודה גדול מזה שבאמריקה. אין הפסדים - אם כי קשה לעשות החישובים. מי שהיה טייס עיראקי מנהל עכשיו בכשרון רב מחלקה של חומצה גפריתית. מנהל המפעל הוא מסיק בוגר התכניון, והאו מצליח יותר מאמריקני שקדם לו עד מבצע סיני. יש אלף עובדים. מהם 340 יומיים, השאר חדשיים (ביניהם 280 פועלים, השאר מהנדסים ועוד). לא כדאי לעבד אורניום מפוספטים. טון אורניום עולה בדשנים 100.000 ל"י. אבל כדאי לייצר מים כבדים. זה ידרוש מיליון דולר ועוד 3-2 מיליון ל"י מוכרים ידע לבלגיה. סשה דואג למחקר שימושי בארץ. במחצבי ישראל יש 2060 חימאים, יש רושם שלא מתחשבים אתם. מי? התעשיה שלנו. איך לתקן? נחוץ מפת מחקר, דרושה הכוונה. מצד מי? מצד שרים. אין באוצר מומחה מדעי. אין גם במסחר ותעשיה. דרוש איש מדע שהוא גם בעל יכולת של ניתוח כלכלי. הצעתי לו להגיש לי הצעה עד "המדעת" התעשיה. הבטיח להגיש בעוד שבועיים. - לפנות ערב הביאו מברק מאבן הקורא תגר על אי קנית הסנטוריונים לאחר שהשפענו על אנגליה למכור ועל ארה"ב לממן בעקיפים. הגבילו העודפים בשני מיליון וחצי דולר, וויתרו על הקניה מהחקלאים שלהם בסך 5.5 מיליון וחצי. {P003} {0009-93} הזמנתי שמעון וחיים להתעיצות ונתתי להם המברק. שמעון טוען שיש סיכויי להשיג פטונים מצרפת בלי כסף, נקנה עכשיו עשרים סנטוריונים (זה יעלה 3 מיליון דולר) ואם יתברר שלא נשיג הפטונים נזמין עוד 40. אבל הוא כמעט בטוח שנשיג הפטונים, ואם נזמין 60 סנטוריונים - יתכן שלא נשיג עוד פטונים. חיים טוען שעשרים סנטוריונים הם יהיו רק מעמסה, ואם נשיג פטונים לא יצלחו הפנטוריונים. ולא נוכל להחזיק חלקי חילוף ופגוזים וצוותות שונים. נוסף לכך אני חושש שנפסיד התוספת של 5.5 מיליון דולר בעודפים שניתנו בפירוש למען רכישת הסנטוריונים, וגם אולי נקלקל היחסים עם ארה"ב ואנגליה. סיכמתי שנזמין ששים סנטוריונים אנסה להשיג גם פטונים.