יומנים > יומן - מלא 14/12/1962

{0196-96} 14.12.62 - יום ו' 10.20 - משה פרגר בא אצלי. הוא עוסק בחינוך הדת של אגודת ישראל ומתבונן באיזו מידה הספרדים מתקרבים לאשכנזים בישיבות. בירושלם יש סמינר של האגודה למורות בשס "בית-יעקב", יש בו אלף תלמידות, שליש מהן ספרדיות. תקופה הלימוד 6 שנים, 4 שנים של ב"ס תיכון, שנתים של סמינר. כל בתי-הספר לבנות נקראת בשם "יבית יעקב" (בית זה אשה). שרה שנירר בפולין פעלה בעד שווי זכויות באגודה. יש בסמינר גם עולות חדשות. יש הרבה עולים שבאים ללמוד תורה לשמה. ביחוד מאנגליה. פרגר בעצמו גר בבני ברק, יש לו אשה, לא ילדים, מסתפק בשלוש מאות ל"י לחודש וכותב ומפרסם ספרים. גם זה מכניס לו. כל הכנסה למעלה משלוש מאות הוא מוסר לצרכי ציבור. היה לו מגרש בבני ברק שווה מאה אלף ל"י. מסר אותו לישיבה. - כמה יש יהודים כמוך בארה"ב? - כמה אלף - כמה יש בבתי כנסיות אורתודוכסים - כשני מיליונים. יש באוניברסיטה בירושלם פרופ' זאב וויליאם לב - אדוק מאוד הוא מומחה לתהודה (ריסוננס אלקטרוני). הוא מייסד איגוד של אנשי מדע דתיים בארץ. יושב בארץ כבר 10 שנים. באמריקה יש איגוד של אלף אנשי מדע יהודיים דתיים. היהודים בארה"ב מצטיינים במדע החלל - לימוד הגמרא מחדד המוח למדעים מופשטים. 11 - באו מעמק הירדן צבי ברנר, מנחם רון (מסדה), יצחק חן (תל-קציר),אורי הורביץ (כפר גלעדי), הלל קמחי(דגניהב') בני גלילי (האון) הניג מיכאל (האון). {0196-97} 14.12.62 רון - הבעיה היא להבטיח עבודה שקטה. מבחינה חקלאית אסור יהיה לגשת לעבודה רק ביום ה' הבא - אם לא יוסיפו לרדת גשמים. יצחק חן סבור שרצוי לנטוע עצים בקצה התחומים של האדמה המעובדת - למען ידעו הסורים אם עוברים התחום או לא. המקלטים לילדים אינם מספיקים. מתאוננים גם על הארנונה. הפקידים אין להם יחס למקום. רוצים שמשרד הבטחון יקח על עצמו הדאגה למשקים. הבעתי ספק בדבר - כי אין להעמיס הוצאות יתרות על משרד הבטחון. בסוף השיחה הגישו לי שבע הצעות בכתב: 1) אנו מבקשים שייפתר בעית גבולות השטחים תוך פעולה להציב גבולות קבועים של השטחים המעובדים היום על ידי תל קציר והאון. 2) תקון תעלות הניקוז: חוסר תיקונם גורם לשטפונות השטחים ומבני המשק. 3) אחריות עבוד השטחים כל זמן שלא הוסכם על גבולות קבועים לא תהיה אז ורק על המשקים בלבד. 4) הנזקים הנגרמים ע"י האויב למשקים יהיו מכוסים ומתוקנים ע"י משרד הבטחון ולא בדרך הרגילה. 5) העברת כל האוכלוסיה ומוסדות ציבור לבניה קשה (עכשיו גר חלק מהמתיישבים בצריפים). 6) יתוכננו מקלטים בהתאם לתנאים המיוחדים של תל קציר וה עם דרכי גישה בטוחים ממבני המגורים למקלטים. 7) רופא וכול הקשור לעזרה רפואית שישב קבע באחד משני המשקים. {0196-98} 12.45 - באה אצלי גאולה כהן. היא עורכת "סימפוזיון" עם אנשי רוח במעריב. השאלה: מי עובר פה על מי לסדר היום. איש הרוח על החיים או החיים על איש הרוח? לדבריה יימצאו אנשי רוח שימצאו דרך פשוטה לפטור השאלה בלא כלום. הם צריכים רק להקשות: מהם בעצם החיים - ולעבור על קושיה זו לסדר היום. הם תמהים "החיים בעצם מהם?" אבל בבטחון לא כל כך פילוסופי הם יודעים מהם לא. תחומם הוא ממלכת הרוח המופשט. - האם על ידי כך שאיש הרוח אינו מתענין בפוליטיקה - אין זו מוסיפה להתענין בו? ואולי אין החיים שברחוב גם קטעים, מכוערים ומגואלים רק משום שזה שיכול היה להביא בהם טוהר מפקיר אותם לעצמם, כהוא מעדיף להישאר בביתו בידים נקיות. אולי אין הרע הולך בדרךהמלך אלא רק משום שהטוב, במקום להתמודד עמו פנים אל פנים, בוחר לברוח לצידי הדרכים? אמרתי לה: א) איני איש רוח, ב) לא אשתתף בסימפוסיון על שאלות שמישהו מנסח. אם יש לי משהו להגיד - אכתוב ואנסח בעצמי השאלה וגם תשובתי - אם יש לי כזו - בעצמי, כי הרבה תלוי בניסוח השאלה. היא שאלה: האם אין הנאציות פרי תרבות אירופה? אמרתי לה שיש להגדיר תחילה בבהירותמה זאת תרבות ומה זאת תרבות אירופה. אפשר להגיד שתרבות אירופה היא התפתחות המדע בשלוש מאות השנים האחרונות, וה שמדע הוא בטבעו אוניברסלי - הרי עכשיו אין ה תרבות אירופה בלבד. גם ליפן (אמירקה יש לחשוב כ של אירופה) וגם להודו יש חלק בתרבות זו - ומה ל {0196-99} ולנאציות, אפשר לשאול אם אין האנטישמיות פרי תרבות אנגליה, אם נראה בתרבות אנגליה יצירת שקספיר, וביצירת שקספיר נראה רק הסוחר מוונציה והטיפוס שיילוק. יש לבדוק היטב את נוסח השאלה, זה חשוב אולי לא פחות מנוסח התשובה, ולכן אני בוחר לברר בעצמי - אם בכלל אני מנסה לעשות זאת - גם נוסח השאלה וגם נוסח התשובה. שאלתיה מדוע לא באה לבר מצוה של חמיק בשדה בוקר בסוכות? והשיחה נתגלגלה לתמיכת הנאצים על ידי שטרן. היא טענה שיאיר לא אמר שיש להלחם באימפריאליסם הבריטי - זה היה הנוסח של פרידמן ילין. יאיר אמר להלחם באנגליה, לא בגלל אימפריאליסם, אלא בגלל מדיניותה בא"י. היא ראתה המכתב שאחד מחבריה שלח לי בעין זה וגם תשובתי. היא עוד עוסקת בתלמוד - ורואה בו המשען ליהדות. ספרה לי על לח"י הכניס לה 4,000 ל"י. נמכר בשבעת אלפים אקסמפלארים. 16.30 - באו אצלי משה טוב עם חבורת אנשי אמריקה הלטינית לברר צרכי העליה מארצות אלה, תביעותיה ואפשריות. הדברים נרשמו - אם כי השיחה התנהלה בארבע שפות: ספרדית, אנגלי, עברית ואידיש. אצ להזמין אלי א ציגל, מנהל מחלקת הקליטה של חסר שביקר בארגנטינה.