יומנים > יומן - מלא 15/01/1965

1
of
Places:
HaBonim
Kfar Gil'adi
Paris
Haifa
Reh̠ov
Moscow
Netanya
The use of the photograph is subject to the Copyright Law, 2007
15.01.1965
236004
{0200-14} 15.1.65, יום ו' קראתי ב"דבר" הבוקר מדוע ש. שלום מתנגד לועדת חקירה, וכתבתי תשובה לש. שלוס ב"דבר". נקודת האחיזה לפעולתי היתה אוריינטציה על ב.ג. אבא שלו (של כהן) היה לו כשרון לנחש מחשבות הזולת, וידע איך להגיב על מעשה זה או אחר. הרוסים בקשו שהיהודים יהיו לויאליים להם, אביו הסכים עם עליתו לארץ, נרקמו יחסים טובים עם הרוסים. הוציאו עתון בשם "אחוד" ברומנית, ונדפס בבית דפוס של המפלגה הקומוניסטית הרומנית, היו במפלגה זו קומץ יהודים, גויים לא היו קומוניסטים. נתקיימה פגישה עם ווישינסקי, מלונובסקי ונוביקוב. אבא הזהיר את בנו כי ווישינסקי הוא רוצח גדול, אם כי בהליכותיו עם אנשים היה נעים. ווישינסקי נתן להם שעור בציוניות: האנגלים שתלו בתנועה הציונית סוכנים בריטים: וויצמן, שרת, משה סנה (קליינבום אז) ופנחס לוביאנקר. אבא ביקש מהם תמיכה בציוניות ווישינסקי הבטיח. זה היה בשנת 1946, כשאני הייתי בפריס. ווישינסקי אמר אם כי אומר בפריס דברים שהם מצפים להם - יתנו תמיכתם לציוניות. אבא הכתיב לו אז מה שאני אומר להגיב בפריס. חיכו בציפיה ובחרדה לנאומי. קיבלו איזנער ווארט, וקראו הנאום כמעט מה שאביו הכתיב לו. ווישינסקי הודיע דרך נוביקוב, שהם יתנו הצהרה פרו ישראלית. ביקשו שאבא יודיע לי שיתמכו בכל כסף למאבק. הוא ואביו ניסו להודיע לי דרך משה אוורבוך מכפר גלעדי וגם ישראל שיינבום מגליל-ים, שהציג עצמו כשליח ב.ג. הוא היה מרכז "דרור הבונים". אז הופיע ביאסי משה סנה - מתי? נדמה לו בשנת 1947 והתנגד לכל מה שאבא והוא עושים - התנגד לקשר עם הרוסים. היה ביאסו בבית כהן שני ימים אחר כך בא עוד פעם בעוד שבועות אחדים. {0200-15} (מענו: רחוב ליאון בלום 2, חיפה, טלפון 68909). [[תאריך16011965] 16.1.65 יג' שבט בבוקר בעשר אספה בנתניה. אולם לא גדול אבל מלא בפנים ובחוץ. אתרי דברי חברים שאלו והביעו דעתם, רובם נגד ועדת חקירה ונתמכו ע"י רוב הנאספים. כתבתי תשובה לש. שלום על רשימתו שהופיעה אתמול ב"דבר" "מדוע אני נגד". ב4.30- בא אצלי דינור. סיפר לי על עבודתו. מדפיס עכשיו ספר חמשי על ישראל בגולה ודבר גם על "הפרשה", טען כמעט כל טענות ש.שלום. נתתי לו הרשימה של שלום ואמרתי לו שיקרא מחר תשובתי. כעבור שעה בא אצלי גורדונוב. עלה ארצה לפני חודש ממוסקבה. יש לו פה אחות. נפגשתי אתו במוסקבה בשנת 1923, כשהיה עודצעיר כמובן. לדבריו המשטר החדש (שלאחר חרושצוב) ימשיך ביתר חופש, ביתרה התחשבות עם צרכ. ההמון. הביא לי שיר עברי שכתב אחד ממכריו, הוא שורף השירים שהוא כותב מחשש שמא ימצאו זאת אצלו. אבל חוקרי עברית לא יהודים, דורשים לימוד העברי. ת. הזכיר שם צרטלי. אידיש לא, אבל עברית היא לשון מדינה ישראל. כותבים בעתונים ספרותיים על הספרות העברית. הנוער היהודי לוהט האהבה ובהתענינות בישראל. מקשיבים לקול-ישראל, {0200-16} יודעים כל מה שנעשה פה. מבצע סיני עורר התלהבות אצל היהודים וביחוד אצל הנוער. אם יתנו לצאת - אינו יודע. רוצים לצאת לא רק יהודים, גם לטים וליטאים. שונאים את הרוסים. גם התנועה הלאומנית האוקריינית (כחמשים מליון) מתחזקת מתוך שנאה לרוסיה. גם בקרב המוסלימים באסיה מתעורר הרגש הלאומי הפנתורכי. - בא הדי. הוא מר נפש. הוא דיבר עם מונטור. הוא היה מוכן לעבוד גם בעד המדרשה וגם בעד האוניברסיטה, אבל הוא נעלב על ידי ההודעה. כאילו נשבר לאוניברסיטה. הואמפציר בי לכתוב לו, גס מאיץ לכתוב שורות אחדות לרוזנזפם - לקראת. עשרים שנות בלזן ברגן.