יומנים > יומן - מלא 15/03/1931

{P001} {0084-35} כ"ו אדר 15 מרס יום אי [ נתונים מספריים, ראה מקור מודפס ] ישיבה עם וה"ת של ת"א: זיאמה, חיים, תבורי, נוסוביצקי. חיימ: בשעורי ערב לומדים 500=4 פועלים (75% חברי ההסתדרות). חבר משלם 5 גרוש לחודש, מה"ע = 2, לא חבר = 10 ג רוש. יש מתחילים גמורים ויש "משתלמים" = כדי קריאת ספר לא מנוקד. המורים חברי ההסתדרות. הפעולה נתמכת בעיקר ע"י העיריה. וה"ת הקציבה לכך 10=12 לא"י לחודש. העיריה ניסתה כמה פעמים לבטל הדבר או להוציאו מידי ההסתדרות. קיימים גם שעורי מדע בחורף ולפעמים גם בקיץ. תנ"ך (מוסינזון), הזרמים החברתיים בישראל = 130 שומעים (קופמן), ספרות עברית חדשה (הררי, כ=-50 70 שומעים), אנטרופולוגיה (ולדשטין), תולדות הסוציאליזם (קלעי, 30 שומעים), ידיעת א"י (סוורדלוב = 25=15), פסיחולוגיה(בירר, 200). {0084-36} לפני שנה היו שעורים לכלכלה מדינית - נרשמו 15 איש ונמוגו. השנה אין שעור. לפני שנה הרצה פרויס על תולדות הסוציאליזם והיו לו כל הזמן 40 שומעים. חלק מהמרצים מקבלים שכר. השעורים כמעט נושאים עצמם. שומע, משלם שני גרוש לחודש בעד כל שעור. בשעורים מקצועיים נתקלים בחוסר ידיעה אלמנטרית בחשבון והשנה יש שעור מכין - 20-18. בקורס למתכת 6-8, בקורס לתפירה 16. רצו לסדר קורס לבנין ולא נרשמו אנשים. מה פשר הדבר ? הפעולה במקומות עבודה החלה אשתקד, בשעות הצהרים, על ענינים שוטפים. היה קושי בהשגת מרצים. בלי מרצים אחדים קבועים בשכר לא יתקיים הדבר לדעת חיים. השנה עובדים באופן זה גורביץ והר. יש צורך בפעולה כזו בשכונות. בשכונת הרכבת יש חדר קריאה. חסר חדר קריאה בעיר. לועד הפועלים סידרו סמינריון: התעשיה, חוקי עבודה, ביטוח סוציאלי, מוסדות ההסתדרות, האיגוד המקצועי. פעולה אמנותית - עד עכשיו סודרו רק נשפים וקונצרטים, המקהלה לא הצליחה. עומדים לסדר תזמורת. יש לכך 40 לא"י. מסרדים טיולים לשם ידיעת הארץ. החורף סודרו טיולים לעמק, לירושלם ולים המלח, לגליל, לתל-חי (מעטו העולים), משתתפים 30-40 - - 200 איש. בשעורי ערב לערבית נרשמו 100, לומדים 40. זיאמה מעיר: המקהלה הצליח אם תשותף להסתדריות נוער שלנו. חסר הימנון של הפועלים. במקום חדר קריאה מרכזי מוטב שיוקמו חדרי קריאה בשכונות. הר לא מתאים להרצאות במקומות עבודה. {0084-37} נושאיו והרצאתו משועממים. ההרצאות במקומות עבודה צריכות להתקיים בלי פרופסיונלים. יש חשיבות רבה בפתיחת קלובים בשכונות. הדבר יעלה כ12- לא"י לחודש (2 לא"י כל קלוב - חדר ועתונים). המועצה הגדילה תקציבה לתרבות בחמש לא"י לחודש,.אבל 15 לא"י לחודש לתרבות לא מספיקות ולא נמצא בהתאמה להוצאות המועצה (300 לא"י לחודש). יש לסדר נשפי ההסתדרות שהכנסתם תהיה מוקדשת לעבודה תרבותית. יש להרצות בשכונות על פעולת המועצה. בין פועלות לודזיה וטריקו - ליבר יש חוגים להיסטוריה ולשאלות התנועה. התחלות אלו יש להרחיב. תבורי - הרצאות במקומות העבודה אינן נותנות כלום. נוסוביצקי - פעולת התרבות לא תסתדר כל זמן שהנהלת הפעולה (חיים) לא תמצא במועצה. במקום מקומות עבודה יש לסדר הרצאות בשכונה, בלודזיה עובדים 120, שומעים בשעת הצהרים רק 40 (השאר במשמרות אחרות), הוא הדין בליבר ומספירו (חיים מעיר שבמספירו שומעים כולם). בברזל נשארים מחמשים - 30 להרצאה, בגורלסקי באים לשיחה רק 40. בס"ה בכל מקומות העבודה יש רק 250 שומעים. בשכונות כ1.200- חברים. יבואו לשיחות כ400- חבר. על הרצאות אלו אין להוציא כסף, אלא בהתנדבות. הבחירות לאסה"נ ה וכיחו שהשכונות שלא טפלו בהן - התנכרו לתנועת הפועלים (כגון שכונת מונטיפיורי). יש לשים לב באופן מיוחד לשכונות גם מצד תרבותי וגם מצד משקי. בכל שכונה צריך להיות קלוב. מדי פעם בפעם צריך ב"כ מ.פ.תא. למסור בשכונה דו"ח על פעולת ההסתדרות בעיר. במקומות העבודה יש למסור מזמן לזמן דו"ח על המצב {0084-38} באגודה, כי לאספות כלליות של האגודה לא באים כל החברים. בבה - מצב השפה בקרב פועלים לא טוב. מדברים ברחוב יודית ורוסית, בכמה אגודות שחבריהן כבר עשר שנים בארץ - מדברים יודית, יש חברים שמדברים עם ילדיהם רוסית. בדרך יפו תל-אביב יש אפילו גן-ילדים גרמני שמוחזק ע"י יהודים. ההרצאות במקומות עבודה יש בהן תועלת, אולם המרצים צריכים להיות קשורים בקביעות את מקומות קבועים, למען יתקשר המרצה את שומעיו. על-ידי-כך יוכל גם ליצור חוגים. יש לדאוג שבמקומות העבודה יהיה מקום מיוחד לאוכל - ושם יהיו גם עתונים.