יומנים > יומן - מלא 15/10/1938

{P001} {0144-17} 15.10.38 בימים המרים האלה - מבחוץ ומבפנים - יש סיפוק לא קטן מהענות אמריקא לקריאת ההצ נענו הציונים בנאמנות ובערות אקטיבית, נענו גם הבלתי ציונים, נענתה במידה רבה ג העתונות האמריקנית, נענתה במקצת גם הממשלה. הטלגרמה של אנשי הכנסיה ותנועת הפוע לצמברליין עשתה רושם גדול כאן, וזה ימים אחדים שעתוני לונדון הגדולים מקציבים ט שלמים לתגובה האמריקנית. רק הניו-יורק סיימם הכניס קוץ ממאיר באליה והציע יהודי. יד המתבוללים רוממה בעתון זה. אתמול פגש ברנדייס את רוזוולט. אין לנו עדיין כל פרטים על השיחה. היום נתפרסמה בטיימס ובעתונים אחרים ההודעה הרשמית של ה- State Department . ואתמול נפגש קנדי עם הליפכס (יאן מסריק קורא לו Holy Fox ) ומלקולם. עירית ני יורק קיבלה החלטה פה אחד לדרוש מרוזוולט וקורדל הול לפנות לאנגליה שתמשיך העליה היהודית. לפני שלשה ימים ביקש חיים לשלוח טלגרמה לחברים בנ.י. שהמצב הוטב - ומנעתי המשגה לא רק בגלל שזה עלול לרפות הפעולה, אלא בעיקר מפני שלדעתי אין יסוד להנחה זו. ה שעדיין לא הקימו מדינה ערבית בארץ - אין בה שום הטבה. לא ממהרים כל כך במעשה זה שהוא בעצם מן הנמנע. המצב חמור כשהיה - ויש להמריץ את הפעולה האמריקא (ובארצות אחרות, קודם בדומיניונים ובאנגליה). ליפסקי טלגרף היום שביום הראשון הבא (23 לח"ז) יקהילו קהלות בכל הערים. הוא מבקש ידיעות על המצב ובסוף הוא מודיע: "Have never seen American Jewry so completely merge all differences to defend our cause". {0144-18} טלגרפתי לו בתשובה: Col. Office Contemplating conference Arab States Jew. Agency and other influential Jews December or January. Grave apprehensions programme Mufti and set out Magnes ;Haymson correspondence will form basis conference While S.&S. declining idea Arab State or suspension Jew. Imm. fear introduction Palliatives R.C. with large measure self-government Pal. tending practically crystallize M.H. Section America must aim mainly opening Pal. large scale immigr. כתבתי לברנדייס ושלחתי לו העתק של הרפורט של ששון על הרצאתו של עזת דרווזה לספטמבר, שנתקבל כאן הבוקר (מדוע נתאחר כל כך בואו? הרפורט כתוב ב3- לח"ז, 15? - אילו הגיע הנה לפני שלשה ימים היה אולי מונע משגה כבד של חיים בשיחת מ.מ. ו- .J.S על ועידה ערבית-יהודית!) - חיים כבר נתון כולו לרעיון הועידה, ואינו רואה את הנזק הפנימי, הפוליטי והקונסטיטוציוני שיש בפרוצדורה זו. זהו שנוי הםטטוס הקונסטיטוציוני והבין א"י, ביטול המנדט כמינוי מטעם חבר הלאומים, העמדת א"י תחת קונדומיניון בריט ערבי, ביטול הסוכנות היהודית (מתכוננים להזמין ניטרלים יהודים מחוץ לסוכנות סוכנות ערבית - ומלכודת לקביעת סטטוס של מיעוט מבלי להכריז על כך. הרפורט של ששון על הרצאת דרווזה שופך אור על הנרגנות הזאת - מעשי ידי המופת ועוזריו היהודים. חיים טוען שאין אנו יכלים להסתלק מהשתתפות בועידה זו לאחר הכרזנו על רצוננו להפגש עם הערבים. אבל א) אינה דומה פגישה לפגישה. ב) טרם העמדה לפנינו השאלה אם להשתתף או לא. לפי שעה יש לעשות צעדים שועיד לא תקרא ע"י הממשלה, ומהדברים הקטועים של חיים על שיחותיו עם מ.מ. ו- .J.Sש ברור שלא רק נמנע מכל התנגדות, אלא נתחייב על השתתפות והציע מוזמנים: לורד מצד אחד, פרינס מוחמד עלי ממצרים מצד שני. {0144-19} מיד לאחר ששמעתי בפעם הראשונה מפי מ.מ. הרעיון על פגישה והסכם עם א.ס. (בשיחה ש 19 לספטמבר) דרשתי בישיבת ההנהלה (21 לספטמבר) שנודיע בפגישה הבאה שאנו נפגשנו ונוסיף להפגש עם ערבים מא"י ומחוצה לה לשם הסכם והבנה הדדית, אבל לא נוכל להכיר גורם פוליטי הקובע גורל הארץ. ואז לא דובר עדיין על מלכי עיראק, ועל הזמנת יהוד נכבדים מחוץ לסוכנות, ולא הופיעו עוד הצעות עיראק, ונורי לא התישב בלונדון, על כמה וכמה שהדבר חמור ומסוכן עכשיו - - - - בא גולדמן. הצרפתים אינם רוצים לשמוע על רעיון הפדרציה הסורית-האר"ית. ג'מיל מרדס אמר לו שהוא היה מסכים לכך, אבל אין שום סיכוי שצרפת תתן הסכמתה. בונה מתנ משני טעמים: א) הפדרציה זו תמסור ההשפעה על סוריה לאנגליה, ב) תרגיז את תורכיה, וצרפת לא תעשה כלום נגד תורכיה (ובצדק!) וכאן אני רואה לחשוב את רעיון של חיים על תורכיה. הצלת תורכיה מצפרני הנאצים הי בשבילנו ענין חיוני, לא רק מבחינה יהודית כללית, אלא באופן מיוחד מבחינה אר"ית. ידידות תורכיה, ואפילו נוייטרליותה, יקרה בשבילנו. רק השיט התורכי יעמוד בפני אמביציות פן-ערביות ירסן את עיראק ויטה את הסורים לבקש קרבתנו. והרעיון שהגה חי אם ימצא אזנים קשובות בפורין אופיס - יוכל לשמש מנוף חשוב בפעולתנו המדינית - ו גם מניע רב-כוח באופנסיווה פוליטית. הרעיון על בלוק בלקני-תרכי-לבנוני ארציאשראלי-יהודי במזרח ים התיכון, מהבוספור עד תעלת סואץ יכל להיות אבן פינה בשיתוף האינטרסים שבין אנגליה ובין העם היהודי היהיו מהלכים לרעיון זה בממשלה רופפה, חסרת-יזמה ודפיטיסטית זו של צמברליין? - אני מכנס ביום ב' בבוקר ישיבת חברי ההנהלה (והיועצים) כאן לדון על: א) הצעת הועידה הערבית-היהודית (בלי מחסום רשמי חוששני שלא נבלום את חיים - גם החלטה רשמית איני בטוח...). ב) סידור פטיציה אנגלית לממשלה בשלוש דרישות: 1) מתן אפשרות לעליה רחבה, 2) גדל חלקם של היהודים בהגנת הארץ, 3) מניעת סטטוס של מיעוט. נדמה לי שבעזרת הטרייד- {0144-20} יוניונים (אם תנתן - ויש לקוות שתנתן) הדבר עלול להצליח, ונוכל לאסוף מל חתימות. אין זה מחייב ומכריח את הממשלה - אבל עלול להועיל. בכל אופן יחזק ידי י בפרלמנט. דבר זה חשוב לדעתי מפטיציה יהודית. ג) כינוס הוה"פ הציוני. לדעתי יש לכנס המושב, באמצע נובמבר. עד אז נדע מסקנות ו החלוקה, הפרלמנט כבר יהיה פתוח ואפשר יהיה לסדר וויכוח, ונוכל לקבוע קו מדיני ל ארבעת החדשים הבאים. אין לכנס הוה"פ לפני כך - פן נעכב הפעולה בארצות; יש גם להניח שהממשלה לא תמהר על מדיניותה, ותחכה לחוות דעת הפרלמנט (אם כי חושבני בה שיש לה כבר מדיניות קבו אבל כל מדיניות של ממשלה אנגלית עלולה להשתנות עם שנוי המסיבות. לפני המושב יש לשוב לארץ. - אם נחליט על פטיציה בריטית - נקים ועד בין מפלגתי (גויין של חברי הפרלמנט, ומנהיגי יוניונים. נפיץ במיליונים מגילות עפות המכילות: הצהרת בלפור, סעי ף העל שבמנדט, פסוקי תנ"ך על שיבת ציון, דברי הועדה המלכותית על ברכת העליה לערבים, ת קצר על רדיפת היהודים בגרמניה ואבסטריה, מקרי-זוועה במהומות (יפו, צפת, טב מפעל ההגנה היהודי, זכרונות מהלגיון ומספר היהודים שנלחמו על צד "האלייס" במלחמ העולם; תמונות של ישובים חדשים, חניתה, סקירה קצרה על גורל מיעוט (תימן, אשורים בעיראק) - פסוקים מגדולי אנגליה על עם ישראל וארצו, הכרזת הממשלה מלפני שנה (שה הלאומי יהפך למדינה).