יומנים > יומן - מלא 16/03/1938

{P001} {0140-19} לונדון 16.3.38 פוליה יקרה, לא כתבתי לך בשבוע האחרון, כי הייתי טרוד ונתון כולי בישיבת הועד הפועל הציוני. בארץ היתה התנגדות חזקה לקריאת הישיבה הזאת, וביחוד לישיבה בלונדון. קודם כל קשה להוציא עכשיו מהארץ את מנהיגי התנועה והישוב. גס מצב הבטחון וגם המצב הכלכלי אינו מרשת נסיעת ראשי הישוב מהארץ בשעה זו. היה לאחדים גם טעם אחר: חששו שהוויכוח המדיני בדבר החלוקה יתלקח, והניגודים בתנועה יתגברו מי שהוא פחד שההנהלה תציע שינויים בהחלטת הקונגרס בציריך, ודבר זה עלול להביא ל פירוד בתנועה. אני עמדתי בתוקף על קריאת ישיבה זו, ודווקא בלונדון, אם כי ידעתי את כל הנימקוים נגד. בהסתדרות הציונית, וביחוד בארצות אירופה ואמריקא גברה המבוכה נפוצו כל מיני שמועות שהממשלה האנגלית עומדת לחסל את עזרתה לציונות. חסידי המד חששו שתכנית פיל עומדת להתבטל. מתנגדי המדינה חששו שההנהלה מוכנה לכל וויתורים ובלבד שתקום מדינה קטנה. והיה צורך לתת למנהיגי התנועה בארצות דין וחשבון אמתי מהמצב - גם החיצוני וגם הפנימי. היה צורך להבהיר אח עמדתנו, והיה חשוב באופן מיוחד להפגש עם חברינו האמריקנים שלא יכלו או לא רצו לבוא לארץ. והיה ענין שני: עמדנו במלחמה קשת על העליה - על ביטול "המכסימום הפוליטי" והחזרת העקרון של יכולת קליטה כלכלית. והיה חשוב כל לחץ אפשרי על הממ ידענו שהענין עומד להחתף בימים אלה, ורצינו לגייס בלונדון.את כוחות התנועה. אמנם אחרנו. ההחלשה נתקבלה בקבינט הבריטי ביום שנפתח מושב הועד הפועל. אבל אי אפשר היה לדעת זאת קודם. אמנם לא היה בטחון שהועד הפועל יסייע במלחמה ז אבל חובתנו היתה לעשות הכל למען הגביר מהר הלחץ על הממשלה. {0140-20} והיה דבר שלישי: התנהל פה משא ומתן פוליטי חשוב. כמה דברים נשתנו, ורצינו שהתנועה כולה תדע מכל הנעשה למען תוכל בעצמה לשפוט. בדעתי היה לשוב לארץ לפני המושב למען שמשה יוכל לבוא ולמסור וחשבון על הנעשה בארץ, אבל החברים דרשו בכל תוקף שאני אשתתף בישיבה, ומ לא יכל משה לנסוע. לפני הישיבה נדהמתי לשמוע שחברינו השוללים (ברט, טבנקין, איד החליטו לא לבוא לישיבה. על ענין זה שלחתי היום מכתב ארוך לברל, ואני ש העתק מהמכתב. עכשיו לאחר הישיבה אני רואה שצדקתי - והחששות נגד הישיבה נתב מזמן לא היתה לנו ישיבה כל כך חברית כבפעם הזאת. הבירור והוויכ כי לא העלה כל רעיון חדש - טיהר את האטמוספירה. השוללים לא שינו את דע (היו גם כאלה אשר שינו) אבל הכירו שאין הדבר כל כך פשוט, וראו שאין ההנ מוכרת את הציוניות ואינה מוכנה כלל וכלל לוויתורים קלים. אף פעם לא הי הלבבות כל כך גדולה כבפעם הזאת. ולאחר הוויכוח המדיני - נתקבלו כל ההח אחד, ואוסישקין בנאום הנעילה הביע אח סיפוקו מעמדתו של ויצמן. לי היה עוד טעם אחד בקריאת המושב. בחדשים האחרונים נפוצו שמ על משא-ומתן יהודי ערבי, וכמה אנשים (מגנס, חיימסון ועוד) באמת ניסו יד זו, והיה צורך פעם אחת לספר על הדברים כהוויתם ולהפסיק את הפעולה של "ר המסכנת את כל מעמדנו הפוליטי. זה אפשר היה לעשות אך ורק בועד האדמיניס הסוכנות, וועד זה יכל להתישב רק בלונדון. חפצתי שועד זה יקבל החלטה הא משא ומתן בלי הסכמת ההנהלה. החלטה זו נתקבלה בועד האדמיניסטרטיבי פה א שמסרתי כל פרטי המשא ומתן (שלחתי לך על מכתב ארוך ומפורט). {0140-21} בינתים הופיעה האיגרת החדשה של אורמסבי-גור בדבר העליה. לא השגנו כל מה שדרשנו, אבל קיבלנו דבר מה. 1) המכסימום הפוליטי הכללי נתבטל לפי שעה. אין עוד עכשיו הגבלה מספרית כללית לעליה יהודית. 2) הוגדל מספר הרשיונות בשביל בעלי הון (של אלף לא"י). בשמונת החדשים שעברו קיבלנו 900 רשיונות כאלה. עכשיו אנו מקבלים בשביל ששה חדשים - אלפים רשיונות. 3) נתבטלה כל ההגבה המספרית לעלית קרובים (נשים וילדים). 4) נתבשלה ההגבלה בשביל עלית תלמידים ונוער. לעומת זה תוקטן השידול של תעלית העובדת, בשמונת התרשים שעברו קיבלנו 2200 רשיונות. עכשיו נוכל לקבל לא יותר מ1000-. אבל הסיבה לצערנו היא - חוסר העבודה הגדול בארץ. מהאיגרת גם ברור שהממשלה מתכוננת באמת להוציא לפועל אח תכנית החלוקה. אולם זאת שמענו עור קודם - לפני פרסום האיגרת. אם הממשלה באמת תעמוד על דעתה זו - איני יודע, אכל לפי אשר הם מבטיחים לנו עכשיו לא ימשך הדבר כל כך הרבה כמו שחשבנו מקודם, כשנתפרסמה איגרת אורמסבי-גור בתחילת יאנוארי. ויצמן נסע היום לפריס, ובשבוע הבא יפליג לארץ. אני יש לי עוד עבודה פה לשנים שלושת ימים, ולאחר שאהיה בפריס יום או יומים אשוב לארץ. באופן שבעוד שבועים אהיה בבית. הועדה תצא כנראה לארץ בסוף אפריל - ועד הקיץ נהיה עסוקים בועדה זו. {0140-22} בינתים בא האסון הגדול של אבסטריה, וכל העולם מלא אבק שריפה. מי יודע אם אין אנו עומדים לפני קטסטרופה עולמית חדשה, נוראה מזו שבשנת .1914 אולם אין בידינו למנוע או לדחות אסון זה - ועלינו להתכונן לקראת הימים הקשים הבאים עלינו. שלום ונשיקות דוד.