יומנים > יומן - מלא 16/08/1958

{P001} {0008-49} 16.8.58, שבת בעשר באו אצלי א. קציר וזאב שרף על הרכב האקדמיה. הם התיעצו עם מזר ודורי על המועמדים. ממדעני הטבע מוצעים ע"י כולם (מזר, דורי ואחרון): א. דבורצקי, י. רקח, ש. אדלר, ברנרד צונדק, א. קציר, י. ברנרליב, פ. אולנדורף, מהזקנים: א.ה. פרנקל. חיפה (דורי) מציע י. רינר; מזר לבדו מציע מ. אבנארי, א.ד. ברגמן, ח.ל. פקריס, י. רטנר, ק. סיטה (טכניון, צחי, גורן. אהרון מציע נ. רוזן מהטכניון, תלמידו של איינשטיין. ממדעי הרוח מציעים: י. פוליצקי, ל. מאיר, ג. שלום, י. בר, אב. אורבך, (בעל התוספות), ר. בקי, נ. רוטנשטרייך, ד. פטנקין (כלכלן), מדעי רוח - מהזקנים: מ. בובר, י. קלוזנר, ש. י. ברגמן, ב. דינור, ח. אלבק, י. קופמן, נ.ה. טורסיה, מ.צ. סגל. {0008-50} לדעת שרף תלוי הדבר בהחלטתי. לא דרושה הסכמת הכנסת, אלא רק הסכמת הממשלה. עכשיו נתקבל חוק המועצה להשכלה גבוהה, והמינויים תלויים בשר החינוך. אמרתי להם: ראשית אתיעץ עם שר החינוך. אזמין קבוצת מלומדי טבע לחוד להתיעץ אתם, וקבוצה מלומדי רוח לחוד. שרף וגם אהרון מיעצים לא לשאול אותם אם להקים אקדמיה - אלא לשאול עצתם על פעולת האקדמיה - אחת למדעי טבע, ואחת למדעי רוח. חברי האקדמיה הראשונים יקבעו בעצמם מספר החברים ויבחרו בהם מזמן לזמן. האקדמיות יקיימו מגע מתמיד עם גופים מקבילים בחו"ל וישמשו קשר עם אנשי מדע ויהודים בחו"ל (גם עם לא יהודים). האקדמיות גם ייעצו לממשלה בדבר הקצבת כספים לתכניות מדעיות ותרבותיות. האקדמיות יהיו קשורות למשרד רה"מ. הן תשתתפנה בתכנון המדעי של פיתוח הארץ, תייצגנה המדע הישראלי בפורום של המדע הבין לאומי. החשש הכבד שלי - הקנאה שמנויים יעוררו בקרב אנשי המדע. זאב טוען שקנאה זו קיימת בכל הארצות, אלא שאינה נפוצה כל כך בצבור כמו בארץ. באחת עשרה באה שושנה גרשנוביץ - קצינת חן ראשית. חיים הודיע לה שבמקומה תבוא דינה ורט. היא כמובן נפגעה. לדעתה היחסים לחיילת בצה"ל טובים פי כמה מהיחסים הקיימים בין המינים בארץ - אם כי יש מקרים מצערים, אבל הם מעטים, והגורם לכך היא לרוב החיילת. יש עכשיו 6932 חיילות, מהן קצינות חובה 91, קצינות קבע 83. המחסור העיקרי הוא בקצינות קבע בגיל יותר מבוגר. קצינות חובה אינן רוצות להשאר בצבא, כי הן רוצות להתחתן במהירות ובהזדמנות הקרובה ביותר. קצין קבע אפשר להעביר ממקום למקום, לא {0008-51} כך קצינות קבע נשואה. היא קשורה למגורי בעלה. בדרך כלל היא סבורה שהחיילת מתעשרת בחייה הפנימיים משרות בצבא. היא רוכשת נסיון חיים שאינה יכולה לרכוש מחוץ לצבא. חיים מינה ועדה לבדוק הלקויים בהן - אם ישנם: עודד מסר, בורובסקי, אביב ברזילי, נחמיה קין ושושנה (ועוד קצין אחד). שושנה היתה בהולנד כשהיו שם הצועדים שלנו. ההתלהבות שבה פגשו לא רק הולנדים אלא גם גנרלים בריטים את ה"צועדים" שלנו עוררה אפילו אצלה השתוממות. בארבע וחצי בא אצלי יגאל ידין. סיפר על החפירות. הוא מתקרב עכשיו לרובד הכנעני. השער של בית שלמה בחצור דומה בדיוק לשער של בית שלמה במגידו. במלכים א' פרק ט' פסוק טו נאמר: וזה דבר המס אשר העלה המלך שלמה לבנות את בית ה' ואת ביתי ואת היכלו ואת חומת ירושלים ואת חצר ואת מגדו ואת גזר". מקליסטר חפר בגזר לפני כארבעים שנה, ובשלושה כרכיו על חפירות אלה יש תמונת השער של בנין המכבים. יגאל מצא תמונת השער - והיא דומה בדיוק לשער שבחצור ובמגידו, ואין ספק שהבנין הוא מימי המכבים - אלא של שלמה. למזלנו לא הרס מקליסטר את הבנין, אלא כסה אותו בעפר, ויגאל מתכונן לגלות השער. החפירות יגמרו באוקטובר - ועלי סוף סוף לבקר במקום. שוחחנו על המצב הנוכחי. יגאל רואה כמוני הבעיה החמורה של הגדה המערבית - חמורה כפלים: אם תפול בידי נאצר ואם אנו ננסה לתפוס אותה. יושבים פה למעלה ממיליון ערבים, והפעם לא יברחו. גם אם נעשה אותה לחטיבת אבטונומית - אין בטחון שלא יחליטו להצטרף למצרים. כי בשביל נאצר השטח הזה כמעט קובע גורל האיחוד הסורי. בלי גישה ישרה אין לו כל בטחון באחדות סורית- {0008-52} מצרית, ביחוד לאחר ההפיכה בעיראק, ואם ארץ זו לא תצטרף לקע"מ. באופן שעומדות לפנינו שלוש בעיות: מיליון הערבים, העיר העתיקה (העולם הנוצרי והמוסלימי לא ישלים עם שלטוננו על המסגד ועל הקבר הנוצרי) ויחס רוסיה וארה"ב. אמרתי ליגאל שאני רואה אפשריות אלה: כיבוש הר הצופים, בינאום ירושלים העתיקה, תיקון הגבול עד רכס ההרים שבין מישור החוף ובין עמק הירדן. גם זה כרוך בסכנות מרובות. יגאל שמע על הוויכוח במטה הדיוויזיה, ודעתו נוטה לשמירת הססטוס קוו - קיום חטיבות, שיש בהן גמישות יתרה.