יומנים > יומן - מלא 16/09/1935

{P001} {0125-58} לוצרן, י"ח אלול תרצ"ה 16 .9 .35 חזרתי היום מבירגנשטוק. הלילה ירד גשם גדול. היו רעמים וברקים, ונעשה היום קריר - ועצוב קצת. החומר הדרוש לכתיבה נמצא בשוויצרהוף ומשום כך החלטתי לשוב הנה. נתנו לי את החדר הישן - 149 - שקיבל עכשיו צורה חדשה. רמז וברל עודם פה. עמדו לנסוע היום, אך לא מצאו בעלת-הבית ולא יכלו לסלק חובם, והם נוסעים מחר. אני אשאר כאן יומים או שלושה ימים, ובדעתי לעבד כאן הרצאתי ושאר דברי בקונגרס. בינתים מתרחשים בגנף וברומא דברים אשר קשה לראות את כל תוצאותיהם. אנגליה מנסה למשוך את צרפת לקו-התנגדות אשר קבעה לעצמה ביחס לשאיפות הכיבוש של מוסוליני בחבש. נאומו של לוול, שביקש לצאת ידי חובת כולם, גם של אנגליה וגם של איטליה, מעיד על היסוסים קשים בצרפת. בינתיים ממשיך מוסוליני את גיוסו ואיומיו. הוא כבר מאיים כמעט בגלוי על מצרים ותעלת סואץ. אם תפרוץ מלחמה יהיה הפעם הים התיכון במת-הקרבות. אם מלטה ומצרים יותקפו - לא תנוקה גם הארץ. אין אנו מוכנים כלל וכלל לימים אלה {0125-59} ובעולם נתחלפו היוצרות. הפועלים באנגליה, רודפי שלום ודורשי פירוק זיין - הם הקיצונים בתביעת סנקציות - "עד כדי מלחמה". וסיר אוסוולד מוזלי מטיף לשלום. ליטבינוב באספת חבר הלאומים מחניף לאיטליה "העם האציל" - ובברלין יושב היטלר ואומר "שישו בני מעי". - אנגליה ואיטליה רבים - הגיעה שעתו.