יומנים > יומן - מלא 16/11/1923

{P001} {0079-19} ח' כסלו תרפ"ד 16 נובמבר 1923 הודות לסרובו של הקונסול הגרמני לתת לי ויזה תהא לי ההזדמנות לראות את "הבימה" במשחקה המוצלח ביותר "הדבוק". שלשום הייתי צריך לנסע מפה. הקונסול הגרמני דחה את מתן הויזה מפני פורמליות ריקה: שאין בפספורט ע"ד המעבר בגרמניה. פניתי לקונסול האנגלי שהוסיף בפספורט שאני עובר דדך לטויה, ליטא, גרמניה ואוסטריה. בתקון זה פניתי שוב לקונסול הגרמני והבטיחו לי לתת הויזה למחרת. אולם למחרת הודיעוני שבלי רשיון מברלין לא יוכל לתת לי ויזה. בינתים נגמרה הויזה הרוסית, והייתי צריך לפנות למועצה המוסקבאית שיאריכו את רשיון ישיבתי במוסקבה. הפקיד הודיעני שיש לו הוראה לבלי האריך את זמן הישיבה לכל אלה שבאו לתערוכה. אולם בכל זאת מלא בקשתי והאריך לי עד הראשון לדצמבר. טלגרפתי לדב שישלח לי ויזה. מחר מתחילה "הבימה" לשחק. הבקר קבלתי הזמנה לבוא לפתיחה שבה יציגו את "הדבוק". אמנם ראשי הבימה אינם פה: גנסין, ורדי וכמדומני גם צמח. וחבל. אבל ראה אראה את דבר-הפלא ששמו "הבימה" במוסקבה. נדברתי להפגש היום את ליטוקוב. נפגשתי אתו במערכת ה"עמעס" - בית מיוחד, בן שתי קומות ב"קוזנצקי מוסט", שבו גם הדפוס של ה"עמעס". התחלת השיחה היתה מתוך קרירות מרבה. על שאלותי בדבר החנוך ומצב העברית ענני בציטטות מן ה"עמעס". ב"עמעס" מקור כל הידיעות והחומר. שם אמצא הכל. לאט לאט החל להתחמם. כשאמר לי {0079-20} שאנו בא"י ההנו מניקים ואני עניתיו שאמנם יש לנו מניה - כלומר פתוס ואמונה קנאית ואנו לא מתבישים בהם, כי בכחם אנו יוצרים. הזדרז להבטיחני שהפתוס הלאומי שלהם - של היבסקים הוא גדול משלנו. לנו בא"י אין כל מדוחי-התבוללות. התרבות הערבית אינה מסוכנת לנו. אין בה כח משיכה. ואנו לאומיים מתוך הכרח. אולם כאן יש תרבות רחבה. כח זר נרחב, כח הריבולוציה, אפשרות של פעולה בלתי מגבלת ובשביל להמשיך פה עבודה לאומית דרושה קנאות עוד יותר גדולה ופתוס מרבה. אגב העיר, שהבילוסרופורוציה והאוקרניזציה שמעבירים עכשיו מועילה להגברת הלאומיות היהודית. שאלתיו אם יש יסוד לידיעה ע"ד יסוד ריספובליקה בילורוסית-יהודית. (לפני ימים אחדים מסר לי אחד החברים שבצ.ק. של המפלגה דנים על זאת, ושרפס הגיש בענין זה הרצאה לצרף לחבל בילורוסיה עוד מחוזים אחדים המיושבים יהודים ולהפוך את החבל לריספובליקה בילורוסית-יהודית). הוא אמר לי, שידיעה זו שנפוצה בעתונות חו"ל אין לה כל יסוד, איש לא דן ולא חשב עליה. היהודים אינם מרכזים רק בבילורוסיה והמחוזות הסמוכים, ועוד הן אנו בטוחים שגם ליטא, לטויה ופולין יהיו לנו, ומה לנו רק בילורוסיה. שאלתיו לגורל היבסקציה לאחר בטול הנרקומנץ. היבסקציה תשאר גם אז. ב"מועצת הלאומים" אמנם יהיו רק באי כח טריטוריות, אבל בדלגציות של הריספובליקות השונות יהיו גם יהודים. ואלה יתחברו ליבסקציה. כשנגענו בשאלת התערוכה שלנו אמר לי שבעתונות היהודית בחו"ל הופיעה שיחה אתי שבה התנפלתי על היבסקציה לרגל הנפת הדגל הציוני. כשאמרתי לו שלא היו לי כל שיחות עם באי כח עתוני חו"ל {0079-21} במשך היותי פה, ושעד היום לא פרסמתי בשום מקום את דעתי על רוסיה - הביא לי גליון ההיינט שבו נתפרסם ענין שיחתי את אוסיפוב בשאלת הדגל. כששאלתיו על גורל הספרות היודית, על סבת אי הופעת כל ספרים ומעוט הפצת ה"עמעס" - הסביר שמעולם לא היו לעתונות הפועלים קוראים במספר יותר גדול. לעמעס יש עכשיו 4.500 מנויים. (באיזוסטיה של הצ.ק. של המפלגה מחודש נתון המספר 2.500). שהבורז'ואים כמובן אינם רוצים לקרא את העמעס, שבכלל נתמעט מספר הקוראים, ברוסית כלה ובין היהודים. שלאיזוסטיה אין יותר ממאתים אלף טירז ולפרודה רק תשעים אלף, בשעה שמקודם היו לעתונים הרוסים חמשה מיליון מנויים. ושעכשיו קוראים את העמעס בספריות ובקלובים, ואין יד הפועל הבודד, ביחוד בערי השדה משגת לקנות את העמעס. אפשריות העבודה בשביל היהודים בעתיד הן בלתי מגבלות. רצו להעביר בית חרושת בשביל 1.000 פועל לאחד ממרכזי היהודים, אולם היבסקציה התנגדה לכך, מפני שחששה שהדבר לא יצליח עכשיו. כששאלתיו לסבות החשש, כלום אין למצוא אלף פועלים יהודים שיוכלו לעבוד בבית החרושת - אמר שפועלים יש, אלא חששו שבתנאים של עכשיו יש חשש שבתוך ההעברה יאבד כל בית החרושת. כבר היו מקרים כאלה, ששלחו מכונות וכלים ממקום למקום ולא נתקבלו, ואיש לא ידע לאן באו. שאלתיו מדוע אין בעמעס ידיעות מחיי היהודים בחו"ל? - אין חיים יהודים כאלה, מחוץ לרוסיה. הדבר היחיד שאתם מקדישים לו מקום בעתונכם זהו הציונות. העירותי לו. ותנועת פועלים יהודים? - נותנים מזמן לזמן. אין ידינו משגת לכלכל קורספונדנטים בחו"ל. אמנם היינו יכלים לחייב את חברינו בחו"ל לכתוב. אפשר לעשות זאת {0079-22} באופן אדמיניסטרטיבי, על ידי פקודת הקומינטרן. אולם אין לנו די מקום ב"עמעס". בעוד זמן מה נגדיל את העמעס בעוד שני עמודים ואז נוכל להרחיב את המקצועות. עברנו לשיחה על תנועת הפועלים בא"י. הוא התיחס באי- אמון למספר הפועלים שאמרתי לו. בכלל ראיתי שהוא אינו יודע הרבה ממה שנעשה בארץ, לא כמו שתארתי לי שהוא בקיא בעניני הציונות. בשנת הארבע עשרה, אמר לי, התכונן לנסע למצרים וארץ ישראל, אך המלחמה הפריעה. ובערב פגישה אחרת: את אחדים מטובי הנוער המנהלים בתנאים הקשים שברוסיה את מלחמת המחשבה והחנוך העברי-הסוציאלי בצורת תנועת התעמלות. גם פה נכרת במדה מרבה השפעת המתהוה ברוסיה. מנהלים תעמולה אנטי-רליגיוזית, מסדרים סעודה ביום הכפורים, עורכים שיחות על יצירת העולם; נהדרים בשאיפת-העבודה ונושאים חלום התחיה בארץ ישראל בלבב. אגב שמעתי בפגישה זו שהס.ד. פועלי ציון שעמדו במשך שנים אחדות במרדם ולא נגרפו אחרי הזרם וכמעט בגבורה שמרו על שמם נסחבו סוף סוף בזרם ושנו שמם לי.ק.פ. - הי.ק.פ. עשו ליקוידציה ונכנסו לר.ק.פ., עכשיו באים במקומם הס.ד. מה יהיה צעדם הבא? שלחתי לארץ 24 חבילות ספרים: 12 לוה"פ, 1 לבריל, 11 אלי. להסתדרות שלחתי: כשלשים ספר על החנוך והמקצועות {0079-23} הקרובים לו, כחמשים ספר על חקלאות, ספרית פועלי המכרות, כל ספרי לנין ופליכנוב, תולדות הסוציאליות והנצרות של קאוטסקי, תולדות המהפכה הצרפתית של דורס, על התנועה הסוציאלית מאת גורב, הילקויט, וולגין, ארק א-ן, סטקלוב, רפס, חומר לתולדות הפוגרומים, תולדות העבודה של בריזון ולוזינסקי. ספרי מרכס, ספרות מרכסיסטית, ספרות קואופרטיבית, שנתון הקומינטרן, קרסניה נוב, חריסטומטיה ריבולוציונית. טון. לי שלחתי: טון, מזרח חדש 2, קומורשל ביולטין. ועידות המפלגה א-ה,ז,ט,י,יא; 25 שנות ר.ק.פ., ס"ה עבודת המפלגה בשנת 1923, חריסטומטיה ריבולוציונית, שנתון הקומינטרן, גורב - תולדות הסוציאליות, מיק - האינטרנציונל, ארק א-ן - תולדות תנועת הפועלים, בריזון - תולדות העבודה, לוזינסקי, קאוטסקי - תולדות הנצרות, הסוציאליות, השאלה האגררית, נסטריפקה א', צ'ירקוב - תנועת הפועלים החקלאים, ועידות האגודות המקצועיות ב,ד,ה; דוברובסקי - המהפכה הרוסית, מרינג - מרכס, הס.ד. הגרמנית, שולצה - חורבן המשק העולמי, הילקויט - תולדות הסוציאליות, מרכס - קפיטל, מכתבים, כתבים (י' כרכים), לונצרסקי, פליינקו - ס.ס.ס.ר., רקובסקי - המזרח הקרוב, קבלוקוב - סטטיסטיקא, קוניוקוב - משק קולקטיבי, נצרות קדומה, רפס - הבונד, ירמנסקי - ארגון העבודה, גמס - פסיחולוגיה, קורקונוב - פילוסופית המשפט, קרק ורוטשטין - תנועת פועלי אנגליה, וולגין - תולדות הסוציאליות, ארסלן - תרכיה, בוכרין - פרוגרמה, סלסקוסוייז, קובץ קואופרטיבי חקלאי, מסלוב - תורת הק'., פרוקופוביץ - התנועה הק' ברוסיה, הק' הקרדיטית, יעקוב - תורת המשק הק', הוליוק - {0079-24} התנועה הק', תולדות חלוצי רוצידיל, טוטומינץ - ק' הצרכנים, השתתפות בריוח, פי - הק' במערב, פזיטנוב - תולדות המחשבה הק', אנציפרוב - רשימות ק', בנקים מרכזים, פישהנדלר - הק' בשויצריה, פטרוס - קואופ' תעשיתית, מבשר אגודת הק', דלהיים גריגוריב, משצרייקוב, מנואילוב, חינציק, קצנלבום, שר, צינוב, פובולוצקי, ניקוליב; זיניביב - תולדות ר.ק.פ., מרטוב - תולדות ר.ס.פ. סטקלוב - האינטרנציונל, לוקין - המחנות הריבולוציוניים, דרכים חדשים של קומוניזם, האינטרנציונל הקומ. 27-1, הקונגרסים הק' 4,2; הילפרדינק - הרכוש; שטין - מסחר חוץ, וונטובסקי - פשרות במערב; בס"ה כמאה כרכים.