יומנים > יומן - מלא 16/12/1923

{P001} {0079-67} ח' טבת 16 דצמבר בין איי יון. הים שקט. השמים בהירים. הנסיעה נעימה כבקיץ. אין נדנוד ואין כמעט חולים באניה. עברו ארבעה חדשים וחצי מזמן שיצאתי את אלכסנדריה לקושטא (כ"ו אב 8.8). כמה רבו אז החששות והפחדים. נסענו לקראת תעלומה מאימת רבת-המכשולים. החששות כלא היו. צעיף הרזים הוסר. הצפיה באה. לא בושנו. נתגלתה לנו רוסיה - רוסיה המתבוססת באש המרה ועריצות המהפכה, ארץ הנגודים והסתירות העמוקים, הקוראת למלחמת אזרחים עולמית לשם השלטת הפרוליטריון - ושוללת מכל פועליה כל זכות אדם, אזרח ובן המעמד, המכריזה קומוניזם ובטול רכוש הפרט ומפתחת בארצה צורות הספקולציה הכי מכוערות ומחלקת את אדמתה לאכרים בתוך משק פרטי, המבטלת את שלטון הרכוש ומדכאת את המעמד הבורגני - ומניחה את כל הבדלי המעמד ויתרונות בעלי הרכוש למעשה. ארץ האור המעור והאפלה האטומה, שאיפות השחרור והצדק הנשגבות והמציאות המכוערת והדלה, ארץ הריבולוציה והספיקולציה, הקומוניזם והנפ, הסבל הקדוש והקורופציה הטמאה, ההתמכרות והשוחד, האידיאליות והבצע, שנוי- הערכין ועריצות הדורות, דת העבודה ואלילי הזהב - והאורות והצללים משתלבים אחוזים ומעורים זה בזה, ואינך יודע היכן מסתימת הקדושה ואיפה נפתחים שערי הטומאה, מהו שריד העבר ואיזהו עובר העתיד. גדולים ואדירים מאווי-המרד, המרד הקדוש נגד כל הזיוף, השקר, התרמית והאון של החברה הישנה המתפוררת והבלה מחטא ומעל וזדון ושלטון הבצע. וגדולים ואדירים המכשולים לקראת העולם החדש והחברה {0079-68} החדשה - ומי ינצח את מי? האין גורלו של לנין - נביא המהפכה הרוסית, מנהיגה ומורה, שליטה ודברה, מחוקקה ומדריכה - סמלה של רוסיה הקומוניסטית? הנה האיש כליל-הריבולוציה, איש השלם את נפשו, הבז לכל מעצור, נאמן-המטרה אשר לא ידע ותורים והנחות, קיצוני הקיצוניות, היודע לזחול על בטנו בתוך יון-המצולה למען הגיע למטרה, איש רצון- הברזל אשר לא יחוס על חיי אדם ועל דם עולים ונקיים לשם המהפכה, וגאון התכסיס המושלם היודע לסגת אחור ולעזוב את המערכה - למען אסוף כחות להסתערות חדשה, אשר לא יפחד לשלול היום מה שחייב אתמול ולחייב מחר מה ששלל היום, אשר לא יתן לקורי-הפרזה לאחז את מחשבתו ולא ילכד ברשת הנוסחה ולא יפול בפח הדוגמא - כי המציאות הערומה, האמת האכזרית ויחסי-הכחות הממשיים נגד עיניו החדות והבהירות - אבל בכל הנפתולים והנסיגות וסבכי-המערכות והתהפכות לפני עיניו יוקדת באש אדומה המטרה האחת, היחידה, בלתי-משתנה - מטרת המהפכה הגדולה, המהפכה היסודית, העוקרת את המציאות הקימת משרשה ומערערת עד היסוד עד אבני המשחית של החברה הנרקבה והנלוזה. ואיש-ברזל זה הכרע, נפל. מחלה ממארת, שקלט מדם-הוריו, מחלה אשר אין לה תקנה ומזור, גדעה את הענק הזה, והמת הצלול, אדיר- המחשבה, רב-האונים חבל ובולע; נתרכך. נתפורר האורגניסמוס הנפלא הזה שהלהיב את רוסיה הריבולוציונית, שהצית את אש המרד הגדולה, שפלס נתיבות חדשות - נתפורר ונהרס במרכזו, במשתיתו ואין לו עוד כל תקנה... נטרף הקברניט הגדול בעודו בחייו - והאניה המתאבקת בסטיחיה {0079-69} העולמית מה יהה בסופה? התעצור כח לחתור לחוף הרחוק-הרחוק בארץ-הפלאים המסתורית שעין אדם עוד לא שזפתה, בתוך המשברים האדירים והתהומות הגדולות כשהיא אכולת-נגודים ומלאת-נקבים וחלולים ומי התהומות האדירים פורצים בכח איתנים ומאימים לסחוף ולבלוע את האניה על קרבה ועל חובליה, שמשענם היחיד ומדריכם האחד לא יוכל עוד לעולם לאחוז בהגה כי אזלת ידו יכבה אור שכלו... ובים הטרוף, בתוך נחשולי המהפכה הגדולה והאיומה, בתוך ההרס הגדול של המערכה המכרעת, הגדולה והאכזרית שבמערכות=אנוש, נשאים בסערה שרידי היהדות הרוסית. הדור ההולך הוגה מהמסלה. מלחמת העולם, המהפכה, מלחמת-האזרחים האכזרית והפרעות - אלו הפרעות הפראיות, רוות- הזועה, רבות-האימים, אלו התפרציות חיות-הטרף שוקקי=דמים שנשנו ונשלשו לפעמים עשר וגם עשרים פעם במקום אחד, מבול השמד והשוד והענויים והאנסים והטבח שעוד צלליהם השחורים-האדומים מרחפים על פני עירות אוקרינה עד היום הזה, ואימתם רובצת בלבבות הפליטים והשרידים - ואחר כך המהפכה, ערעור כל יסודות החיים והפרנסה, סתימת כל מקורות המחיה, הטירור הלבן והאדם, אימת הפפינקס הנורא והאדיר הנקרא בשם ריבולוציה וקומוניזם, בלהות הצ.ק., החרמת הרכוש והדלדול הגדול, הרעב והעוני, הזעזועים הנפשיים העמוקים, עקירת בסיס החיים הצבוריים והקולטורים, הרדיפות נגד הדת והקהלה, התרבות והמסורת, התפרצות הכחות החדשים, בלתי מובנים, המאימים בזרותם ובחדושם. כל סערת הדמים, האימה, החורבן והשמד, כל שלשלת היסורים והענויים והפחדים, כל האבדות הגדולות הכלכליות, המשפחתיות, {0079-70} הצבוריות, התרבותיות - כל אלה הניחו את הדור ההולך תלושים, ריקים, נבעתים, תוהים ונקיים מכל נכסי-רוח וחומר, בלי קרקע תחת הרגלים. בלי משען, בלי תוחלת, בלי תנחומין, בלי דעת לאן. נתערערה המשפחה, נתקה המסורת. נתקעקעה הקהלה, נתרוקן בית המדרש, הכל נתרושש, נדלדל, נבלע באדמה הרועדת מתחת הרגלים... גדל קושי החיים: נסתתמו מקורות הפרנסה. ושוחרים לטרף - בכל הדרכים, בכל האמצעים, הכשרים ובלתי הכשרים, ומתאבקים במלחמת הקיום הקשה, ומלבד מלחמת-קיום זו אין כמעט כלום. שונאים את השלטון החדש, פוחדים מפניו, רואים אותו כצר ואויב - ומתפללים בשלומו - כי רק הוא עומד בין היהודים ובין בלהות= הפוגרומים... מרגישים על כל צעד ושעל את השנאה הכבושה, המשטמה המתגברת ליהודי, האיבה הגדולה מפני שהיא מדכאת - המשטמה המחלחלת בלב האכר והפועל והפקיד והאינטלגנט - ויודעים שרק יד ממשלה זו עוצרת כח להגין... ולהגדיל המבוכה והדימורליזציה בא הנפ, אפשריות הספסרות הכי מכוערה; ונדחקים ונאחזים במסחר, בחנונות. ברוכלות, במשחקי הבורזה, בספיקולציה, קונטרבנדה, תרמית. התנועה הציונית נחנקה; המנהלים ברחו לחו"ל. המעטים שנשארו נתאלמו ונבעתו. בלי קשר את חו"ל ואת א"י, בלי כל מזון רוחני וצבורי, בלי אחיזה בסביבה, נרדפים מהשלטון, משוללי כשרון הפעולה ואפשרות הפעולה באו הציונים השרידים לידי שתוק-גמור.