יומנים > יומן - מלא 17/08/1945

{P001} {0056-134} 17.8.45 לשאלת "הקונגרס" היהודי והציונות. 1) כלל יסודי: שום דבר יחורי לא זר לנו - ואנו נלחמים על כבוד היהודים וזכותם באשר הם. 2) אבל מה אגו, להלכה ולמעשה: אומת רק בא"י? אומת מדינית-חילונית בעולם כולו? יתירה היסטורית-רוחנית פושטת צירה ולובשת צורה? 3) עד לפני 150 שנה בערך תיו היהודים אומה אחידה ומובדלת בעולם כולו, עם מעמד מיותר של חיים בגיטו ועם רעיון מרכזי: רעיון המשיח. אומה נבחרת, תגאל כולה ותשוב לציון, כל העמים ינהרו אליה. 4) ב150- חשנים נתערער הרעיון ונשתנה המעמד - לרגל "אמנציפציה," השכלה ותמורות חיצוניות ופנימיות בעולם וביהדות. 5) בעם היהודי התרוצצו מאז שתי חפיסות: דינמית וסטטית: ציוניות - וגלות. {0056-135} 6) התפיסה הסטטית הולידה שתי מסקנות קיצוניות: התבוללות גמורה מצד אחד, ארגון סיימיסטי ממלכתי של היהודים בכל סקוס ובקנה מידה עולמי. 7) התפיסה "הדינמית" - הציונות, נשארת לרוב רק הלכה ערטילאית, ונושאיה נשארו בגולה, במיעוטה הפכה מציאות: עליה חלוצית לארץ. 8) הקונגרס היהודי הוא פרי תפיסה אקלקטית אינה ממזגת שתי החפיסות בסינטסה עליונה, אלא משטחת התפיסה הציונית והגלותית גם יחד. 9) לאחר מח שקרח במלחמה לעם היהודי החפיסה הקונגרסיסטית מזיקת גם לציונות וגם לצרכי היהודים בארצותיהם. 10) הצורך המרכזי והרעיון המרכזי של תקופה זו שעליהם לשעבד כל המכשירים והרצונות בעם - הקמת המדינה היהודית והמלחמה עליה. אולם גם עכשיו אין הציונות בלבד ממצה את כל חיי היהודים וצרכיהם בכל הארצות. 11) גורל מיוחד ומשותף לכל העם היהודי קובע מצבו ועתידו בכל הארצות ללא הבדל - חוסר מולדת וקרקע והיותו מיעוט ותלוי בחסד זרים - אולם אין זה הגורם היחיד הקובע מצב היהודים, גם גורל כל .רץ וארץ, השונה ותלוי בתנאי זמן ומקום, קובע גורל היהודים שבאותה הארץ, וחיי היהודים מותנאים משניות זו. 12) מבחינת העם היהודי בכללו (כיחידה היסטורית) המלחמה על המדינה הוא הדבר המרכזי, אבל מבחינת קבוצים ארציים וגורלם הם, אין מלחמה זו ממצה את כל צרכיהם כיהודים. {0056-136} 13) יש לכן עכשיו שלושה ענינים: א) בנין א"י ועליה - ומלחמה על מדיגה, ב) זכויות ועזרת ליהודים בארצות, ג)עצוב דמות יהודית לחיי הקבוצים שאינם עומדים עכשיו על סף היציאה (כגון באמריקא). 12) הציונות חייבת עכשיו לספל בכל השלושה, אם לא באותם המכשירים והשיטות, כי העיקר המרכזי לגבי הציונות היא המדינה והכרוך בה, ויש להבחין בין שני סוגי פעולה: א) פעולה הגעשית ע"י הציוניות ורק על ידה, בכלים מיוחדים ובפעולה ישירה (עבודה בארץ, סידור וגיוס העליה, מלחמה מדינית, חינוך ציוני של היהדות וחיזוק החינוך העברי, בעיקר בארצות המזרח. ב) השתתפות בהדרכה, כיוון וקואורדינציה. עזרה באירופה ובארצות המזרה, חינוך עברי בכל הארצות, מלחמה על זכויות, מביעת דמות יהודית בחיי הקבוצים היהודים באמריקא ועוד. 13) השנוי שחל במצב העם הי ודי מחייב ראיה חדשת של ארץ וגולה. אין עוד שני אלה חטיבות נפרדות - העליה וצרכי העליה, מגשרים ביניהם; מה שהיום גולה - יהיה מחר א"י. זה חל ביחוד על ארצות אירופה וארצות המזרח. 14) הקונגרס אינו יכל להיות נציג העם היהודי - יש רק נציג אחר - הסוכנות. {0056-137} 15) בכל ארץ שיש בם ארגון יהודי כללי מוכר כגון בורד אוף דיפיוטיס) הקונגרס מיותר ומזיק. 16) באמריקא "הקונגרס חיהודי" אינו אלא אחד האיגודים המרובים, והתימרותו להציג יהודי אמריקא הוא סלף דימוקרטי ויהודי. 17) יש לחקים אחדות יהודית - מכיוון שלא כל היהודים הם ציונים - מתוך הגמוניא ציונית למען: א) מלחמה על מדינה יהודית, ב) עזרה ליהודים והגנה על זכויותיהם; 18) באירופה יש להפעיל השרידים ככוח ציוני לוחם ולהעמיד בראש הקהלות ציונים ("כיבוש הקהלה.") 19) בארצות שבהן (אם יש ארצות כאלה) הקונגרס היהודי מיצג רוב מכריע של היהודים - יש להפעיל קונגרס זה מתוך מרות ציונית. מוסדות הקונגרס צריכים לעמוד לרשות התנועה הציונית וכפופים למרותה. 20) פעולת העזרה יש להתאים - ג'וינט, ארגונים ארציים כלליים וכו' -על מנת שסדור העזרה בארצות ימצא בידי אורגנים דימוקרטיים יהודיים שבידי הציונים. הסוכנות צריכה להשתתף במרכז העולמי המתאם והמתאים.