יומנים > יומן - מלא 17/08/1959

{P001} {0060-79} 17.8.59, יום ב' בחמש אחר הצהרים נתכנסו ביבת הכנסת באניה צעירי המזרחי מאמריקה ששהו בארץ כששה שבועות - נערים ונערות, לשיחה אתי. פתחתי בשאלה: מה היה הצו הראשון שאלהים נתן לעברי הראשון בתולדותינו. הם כמובן ידעו וענו:לך לך מארצך וממולדתך - אל הארץ אשר אראך. שאלתים אם הם יקיימו צו זה. אמרו: הנה זה עכשיו באנו מישראל. אמרתילהם הצו לא היה לבקר בארץ כנען אלא להתיישב בו ושאלתימי מכם ישוב להשתקע בארץ. רבים ענו בחיוב. שאלתי מי לא יבוא להשתקע? 3-2 הרימו יד. שאלתי אחד מהם - שמו מיכאל {0060-80} (מייקל בוודאי) מדוע? אמר: אני שומר מצוות, יש אברץ שומרי מצוות אבל אינם סבלנים כלפי אחרים. שאלתיו אתה מתכוון לנטורי קרתא? אמר לאו דווקא. אנשי ברק. אמרתי לו: ומה בדבר וויליאמסורברג? אמר שהוא גר בבריג'פורט קונטיקוט, ושם יש חרדים כמוהו. אמרתי לו פשפש בנשמתך ותמצא אם אין זו אמתלא, כי אתה רוצה לחיות בארה"ב מטעמים אחרים, ומוצא לעצמך תירוץ. גם בארץ יש שומרי מצוות סבלניים. יש מכל המינים. הסברתי להם חשיבות עליה חלוצית מובחרת מארה"ב ומשאר ארצות הרווה לארץ - לשמור על הרמה האינטלקטואלית והמוסרית הגבוהה של דמות העם (השיחה היתה כולה באנגלית). אחד התאונן שה"צברים" טוענים שאינם יהודים אלא ישראלים. סיפרתי על פגישתי עם גרעין צופים שבאו לשדה בוקר ונערה אחת אמרה לי את אותו דבר. כשחקרתי אותה במקצת ושאלתי מה יהיה אם תפרוץ מלחמה בארץ - האין חשש שישראלים לא יהודים יצטרפו לאויבנו, ויהודים מאמריקה, אנגליה ועוד יחושו לעזרתנו ומדוע? ומיד הודתה בשגיאה שלה. סיפרתי על התרשמות עמוקה של צברים שביקרו בארה"ב מהקשר של היהודים לארץ ומה עשו אנשי הבריגדה באיטליה ובגרמניה לניצולי השואה. - גם הצברים שהיו בבריגדה. ציינתי שישראל היא עכשיו הקשר היחיד כמעט המחבר יהודי כל העולם, כי הקשר הדתי נתרופף, והחרד ליהדות (אחדים מהם קראו לכך "התורה") חייבים קודם כל לדאוג לעם היהודי שבלעדיו לא תהיה תורה. אמרו לי אחדים שהוריהם מונעים לכתם לארץ. אמרתי לבל ישמעו להוריהם, כאשר אברהם לא שמע להוריו, אשר לכתחילה תכוונו אף הם לבוא לארץ (ויקח תרח את אברהם בנו ואת לוטבן הרן בן {0060-81} בנו ואת שרי כלתו אשת אברם בנו ויצאו התם מאור כשדים ללכת ארצה כנען ויבואו עד חרן וישבו שם) אולם אברהם לא השגיח וילך מחרן לארץ. אחדים הביעו דאגה שלא תתקיים "היהדות" בישראל. אמרתי להם שיש אמנם תפיסות שונות של יהדות, והשוני היה קיים עוד בימי קדם. ירמיהו אמר: כה אמר ה': אל יתהלל חכם בחכמתו ואל יתהלל הגביר בגבורתו, אל יתהלל עשיר בעשרו, כי אם בזאת יתהלל המתהלל: השכל וידע אותו, כי אני ה' עושה חסד משפט וצדקה בארץ, כי באלה חפצתי נאום ה'.! ומיכה אמר: הגיד לך אדם מה טוב ומה ה' דורש ממך? כי אם עשית משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלהיך. על דברי ירמינו אמר הרמבם במורה הנבוכים כי השכל וידוע אותי היא תמצית היהדות, ועל דברי מיכה אמר שמלאי שזה שקול כנגד כל המצוות. ויהדות זו מתגלמת בארץ ביצירה העובדת, כי החזון המשיחי - גאולה יהודית ואנושית (אם כי רבים מכנים זאת בשמות ובמונחים אחרים) פועם בלב טובי בוני הישוב והמדינה. חב"ד אמר לי אחר כך כי השיחה עשתה רושם גדול על הנוער שנתכנס.