יומנים > יומן - מלא 17/09/1963

{P001} {0198-132} ,17.9.63 יום ג' הבוקר באו אצלי רבקה גובר ואישה לברכת ראש השנה ומבלי שנדברו באו באותו רגע ,בהליקופטר) שמעון פרס והזז. לאחר שביליתי זמן קצר עם משפחת גובר ונפרדתי מהם בהבטיחי לבקרם בנהורה כשלך למשק לכיש (בחבל לכיש) שוחחתי עם שמעון. הנשק מגרמניה מוסיף להגיע. קבלנו 47 תותחים ותחמושת (3000 לכל תותח). אחר כך שוחחתי עם הזז. סיפרתי לו על הגילוי החלוצי הבלתי רגיל - ששתי משפחות עם שלושה ילדים כל אחת - הגיעו הנה, אחת מכפר בלום, השניה ממשמר השרון, עזבו חברים, משק קבוצי מסודר ופורח, הילדים נעקרו מסביבתם ובאו למדבר שומם - כדי לחזק משק צעיר בנגב. לגלויים אלה אין כיסוי בספרות, והנוער אינו יודע עליהם. הזז התאונן על חוסר קריאה בקרב הנוער. אמרתי שספר טוב - קוראים, והראיה ספרו של דב יוסף "קריה נאמנה" שנמכרה יותר משלושים אלף אכסמפליארים. דעת הזז שאין הסופר יכול לכתוב אלא אחרי מרתק הגון לאחר המאורעות - דוגמה טולסטוי, גוגול ועוד. מסופקני אם זה נכון. אלתרמן כותב בכשרון רב על מאורעות היום. [ ח ס ו י ] לקחנו את פולה וטנהו לת"א. בדרך הורדנו אה הזז באשקלון (הוא שוהה שם לנוח) והמשכנו לטוס לת"א. בערב בא אצלי בן נתן ונחן לי פרטים נוספים על הנשק הגרמני. הם ממלאים הבשחתם, {0198-133} בכל אופן במשרד הבטחון הגרמני פועלים כאילו היה שם שטראוס. משרד החוץ אינו כל כך ידידותי, יש ספק בדבר הצוללות (חשש שידעו כי הן אצלנו מגרמניה, והוא הדין בנוגע לסטרים. הצענו או עומדים להציע שיזמינו אותן בצרפת וישלמו לצרפתים מחירם. עומדים לשלוח טנקים. בשמונה בערב יצאתי לרמת השרון - דירת השגריר הקנדי. המוזמנים כבר היו, חסר רק האורח, דיפנבייקר שנשתהה בירושלים. לבסוף באו והיתה לנו שיחה ידידותית. הפעם שמיעתו היתה יותר טובה. אמר לי שמחר בערב יהיה בביתי ובנאומו כשישוב יציין כי שיא בקורו - היה הביקור בשדה בוקר. נשארנו ללון בח"א.