יומנים > יומן - מלא 17/10/1929

{P001} {0081-112} י"ג תשרי 17 אוקטובר יום ה' מ.פ. רחובות החליטה להניח ביום השלישי הבא אבן היסוד לכיח-הפועלים. רכשו שני דונם קרקע (120 לא"י). מבקשים שב"כ הוה"פ יבוא לחגיגה, יש לע"ע רק כסף בשביל היסוד והבלוקים. יכנו 4 חדרים ואולם (812). ביום החמשי יסדרו העגלונים נשף. {0081-113} טלפנתי לברל רפטור שעליו לסדר את דוד בדר בעבודות מלטשט. הוא אמר שיש קושי רב בדבר, כי בדר אינו מוכשר לעבודה אדמיניסטרטיבית. אמרתי לו שכענין זה אין להכיר בשום מכשול. ההסתדרות חייבת לסדרהו ויהי מה. הבטיח לעשות זאת יחד עם דוד הכהן. יעקובובסקי פוטר מבית חרושת פחטר בפטורין השניים. הוא 18 שנה בארץ, נשארו עוד אצל פחטר עוד 50 איש, הוא פנה למועצה לסדרהו בעבודה לכל הפחות לעבודה זמנית. הציעו לו לחכות עד עבודת הנמל. הוא בעל משפחה ואינו יכל להכנס לעבודה של 20 ג"מ ליום. מפני זה עבר הנה והוא רוצה לחפש עבודה בסביבות ת"א, במושבה, עבד מקודם הרבה שנים בפרדסים. הכניס את ילדיו לבית החנוך. הוא מבקש להשלח לעבודת רוטנברג. אמרתי לו שירשם במרכז העבודה, ואם יש עבודת רוטנברג - עליו להשלח כתור ראשון לפי חוקת התור. גם אשתו מבקשת עבודה ממועצת הפועלות. ישיבה עם ברזל וקיציס. ועדה של רוזנפלד וברודני מצאת ישאין לסגור את בית=החרושת, אולם יש לפטר כחמשה פועלים, ויש להחליף את ההנהלה. הציעה למסור העבודה לפועלים בקבלנות או לקבוע מינימום תוצרת. הופיין הודיע לקיציס שהוא מקבל מסקנות הועדה, אבל כשראה המאזן - גרעון של 3.000 לא"י, החליטו למכור בית-החרושת לסינאבר. סיניאבר אומר שהוא לא הכניס אף פרוטה, אבל אפ"ק טוען שאין לו עוד כל שייכות לבית-החרושת. {0081-114} בנוגע לדרישת הפצויים הבטיח למסור תשובה ע"י סינאבר, עכשיו אין עבודה בביה"ח. כל העבודה הערבית עוברת לווגנר. להבריא את בית-החרושת חושב סינאבר לפטר 25 פועל וישארוכ35- פועל מלבד פקידים. מסכים ליתן פצויים שבועים - לשנה. הועדה החליטה על פצויים של חודש לשנה. לפקידים הוא מסכים לתת פצויים של חודש לשנה (מפוטרים 3 פקידים, שיקבלו 270 לא"י). אפק הודיעה שאם הפועלים יתעקשו ויעשו שביתה או סכסוך אחר - יסגרו לגמרי את בית-החרושת. יש לדבר עם הופיין על ענין זה. לדעתי, לא צריכים להביא לידי סגירת בית-החרושת. בדרך כלל אי-אפשר שבית-חרושת י ישלם חודשלשנה, אך במקרה זה יש לפועלים תביעה צודקת. קופמן מוסר שיש אמצעים לבנין 200 בית בגידרו. מוהל נותן 20.000 לא"י, אולם בקרב החברים דוקא אין רצון לבנות בגידרו, רוצים לבנות בהר-הכרמל, ששם האדמה ביוקר וגם הבנין. ישיבה עם הרצפלד. יש 10.000 דונם ברשותנו ע"י המושבות שאפשר כבר לעלות עליהם. יש עוד 7.600 שעומדים להקנות (כבר נתקשרו) ובעוד חדשים אחדים יהיו בשביל קצתם קושנים, אף הם ע"י המושבות. בשרון יש שטח אחד מרוכז של 11.000 שכבר התקשרו ועוד יקנו על ידו 4.000 (אדמת דרום אפריקו) - בס"ה בשביל התישבות אינטנסיבית בשביל פועלי המושבות וע"י מושבות - 32.000 דונם, כל השטח הזה מונח ע"י מקומות עבודה, והתישבותו תהיה משום זה יותר זולה. מספר המשפחות שאפשר לישב על שטח זה - 2.500 (כל משפחה 10 - {0081-115} 16 דונם). לכל משפחה תקציב של 200 לא"י: בשביל בנין בתים ובנינים צבוריים, לולים, סידור מים להשקאה למגרש של 3-4 דונמים, שאר האדמה צריך המתישב לעבד באמצעיו הוא או בעזרת הלוואות חדשות שעליו להשיג: המגרש והלול יתן למתישב 40% מהכנסותיו (40-30 לא"י לשנה). בעד הבית ישלם המתישב לירה לחורש. מחצי מליון הדרוש להתישבות זו יש למוהל 100.000 לירה, בשביל בתים 25.000 לירה יכניסו המתישבים. בודי חורת יש 44.000 דונם, מהם יש כבר קושנים על 33.000, בגידרו יש 33.000 דונם (לקרן הקיימת), בשותפות עם קרן היסוד (אדמות קר"צ) יש עוד 45.000 דונם. ובצמת יש לקה"ק כ10.000- דונם (אדמה מפוזרת), ביבנה שטחים אחדים לא גדולים.