יומנים > יומן - מלא 17/10/1939

{P001} {0170-31} ירושלים, 17.10.39 ב9:30- באו אצלי דיין ודינבורג - שני "הורים" - שוב בענין השבויים. דיין שואל אם לא כדאי שיסע לאנגליה להפעיל את וייצמן. אמרתי לו, שאיני מקווה שבאנגליה אפשר יהיה לעכב את המשפט, כי השלטונות הצבאיים בוודאי יגידו שהם סומכים על באי-כוחם במקום. ובמקרה זה לא נכול לטעון שהשלטונות המקומיים מתיחסים אלינו שלא כהוגן, כי הצבא - גם בימים הקשים ביותר - לא גילה כלפינו אי-ידיות, אלא להיפך. הם גם יאמרו שזה ענין משפטי, ולא ילכן שהמשפט עוד לא נסתיים והם יתערבו, אולם היות ובנסיעה אין חשש של נזק, יש לקחת בחשבון גם את המצב נפשי של ההורים, ביחוד של האמצות, ורצוי שיסע. ----------------- ב10:00- בא אצלי אליהו גולומב. הביא לי טלגרמה שנתקבלה אתמול מברל לוקר לברל כצנלסון בענין הרביזיוניסטים. לוקר מטלגרף: "ביחס לשיחתך הידים כאן מציעים להזמין באופן רשמי להצטרף, מתוך הצעה להם מיד מקום אחד בלונדון ומקום אחד בירושלים בתנאי של חיסול גמור של הסתדרותם. טלגרף דעות ידידים בירושלים". אליהו הוסיף, שאתמול נפגש הוא, ברל כצנלסון, רמז ושפרינצק עם חמישה מהרביזיוניסטים: אלטמן, יוניצ'מן, בוקפשאן, שכטרמן, בנימיני. הם שאלו את חברינו: מה היא תכניתכם. בישוב יש שלושה כוחות: אתם, אנחנו, הבעלי-בתים. רק לשנינו יש כוח אידיאולוגי. הבעלי-בתים הם רק כוח ציני. היש אפשרות לשנינו להתאחד, למשל ביחס לספר הלבן, לגיוסים. ב.כ. שאל: נניח שהתכנית שלנו תהיה טובה, מה יצא מזה? ענו: יש לנו רצון טוב לעבודה משותפת. ב.כ. ניסח את תכניתנו: הכנת כוח יהודי, מלחמה ברפיון היהודי בעולם (אמריקה, אלאסקא), עליה, קרקע, עמידה כלכלית, ושאל: היש ברצונכן לחזק את המגמה הזאת? ענו: התכנית היא תכנית, ואם תלכו בדרך זו נגדיל את הכוח. אמנם, חברינו אולי לא יתנו תרומות גדולות, אבל הלחץ הישובי יגדל. הד איחודנו בעולם היהודי יהיה גדול הרבה יותר מאשר האיחוד שלכם עם רוקח וסמילנסקי. אליהו עורר שאלת ההסתדרות הציונית. ציין שלא יתכן איחוד למעשה אם הרביזיוניסטים יעמדו בסבוטג'ה שלהם כלפי הסוכנות. {P002} {0170-32} בוקשפאן אמר: מגמתנו היא איחוד ציוני, אבל הסבר לא ייעשה ביום אחד. האיחוד הישובי יקרב את האיחוד הציוני. רמז עורר שאלות מעשיות. אם גם לאחר כניסתם להנהלה משותפת יתמידו בשאיפתם לעזור לגוש הימני נגד ההסתדרות, ושאל: מדוע הצביע חברם בעירית תל-אביב בעד מס תל-אביבי נפרד ממס הישוב? ענו: זה היה באמת משגה. הם נגד שלטון המועצות המקומיות, כי גם כוחם במועצות אלה הוא קטן, הם בעד ריכוז, כי רק בריכוז כוחם יפה. רמז שאל לעניני העבודה. ענו: אין חילוקי דעות בינם ובין ההסתדרות, אם כי אין בדעתם לבטל את הסתדרות העובדים הלאומיים, אבל הם רוצים במכסימום של התקרבות. לאחר שהתיעצתי גם עם ברל טלגרפתי ללוקר: "בדבר מברקן לברל תענה טלגרפית על שאלות אלה: א. הנתקיימה פגישה עם זאב לאחר נסיעת ברל? ב. היש אצלם נכונות לקבל סידור מוצע על ידך? ג. הנשלח מברקך בידיעת חיים ברור והסכמתם? ד. אם לא נתקיימה פגישה לאחר נסיעת ברל, ממה הניע אתכם להצעה זו. אם להצעתכם יש ממש מצד השני - תתמך ההצעה על ידינו" מיד בהתקבל תשובה מלוקר איבא את הדבר בפני הועד הפועל. ----------------- בר-כוכבא מתאונן שגורדון ודוב, שקבלו על עצמם להצמיא אנשים בשביל הצבא, לא צילאו את שליחותם ועדיין חסרים כ17- איש. שאלתי את בר-כוכבא, מדוע לא פנה ישר למועצות כאשר אמרתי לו מיד לאחר שקיבלנו את הדרישה מהצבא. בר-כוכבא אצר, שמסרו לא שהטלתי את כל הדבר על דוב. כן הוא מציין, שאפילו מחוסרי העבודה אינם להוטים להתגייס. השכר הנמוך, האפשרות להישלח לאיזה שהוא מקום מחוץ לארץ אינם אהובים ביותר המוטב למחוסר עבודה להסתפק בלירה לחודש מאשר ללכת לצבא בתנאים אלה. ----------------- ב12:00- באה אצלי משלחת של התאחדות האכרים: אריאב ואיזקסון. זה האחרון יצא למונדון ב3- באוקטובר. לפני נסיעתו נפגש עם יצחק רוקח וויצמן. כאשר דבר אותו על דבר משלחת האכרים לאמריקה ועל הרצונו של טמושבסקי לנסוע. קבל וייצמן דבר זה בשמחה. מצב הפרדסנים מיואש, באו מים ----------------------------------------------------------------- {P003} {0170-33} ייעזרו והתקווה היחידה היא אצריקה. וייצמן אצר לו שהיות ושני בניו נתגייסו ועוד מעט יעזבו את ביתו, הרי הוא מוכן לנסוע עם אשתו. דבר זה יהיה בסוף אוקטובר או תחילת נובמבר. יש לו עוד נימוק להמתנה במקצת, כי אינו רוצה לבוא בעוד דנים על חוק הנייטרליות. הוא גם מוכן ללכת לדרום-אמריקה. יש כאילו הבטחה משם על מיליון דולר. בכלל הוא מצא את וייצמן אופטימי מאד. לדעתו הספר הלבן סולן עם תרוץ המלחמה, והם עכשיו באו הנה ורוצים לדעת: א. מה יהיה חלק התאחדות האכרים במגבית האמריקאית? ב. אם ניתן הוצאות הדרך לנסיעת סמילנסקי ומזכירו? אמרתי להם שההנהלה עדיין לא החיליטה בדבר המשלחת. אחת הסיבות היא חוסר קשר בינינו ובין לונדון. אין לנו ידיעה על דבר המצב שם ולא על תכניותיו של וייצמן, עד שמצאנו לנחות אפילו לבקש את לונדון לשלוח לנו באוירון איש מיוחד בשביל למסור להנהלה דין וחשבון. בכלל אנו רואים צורך במשלחת בעלת משקל המארץ לאמריקה, לא כל כך לשם העמולה, אלא לשם הדרכה פוליטית ומשקית של התנועה באמריקה. אין אנו יודעים אם המשלחת תלך יחד עם וייצמםן או תבוא לאמריקה רק לפני נסיעתו של וייצמן. דבר זה יהי תלוי לגמרי ברצונו וכשרק נדע ידיעה ברורה מלונדון ונקבל החלטה נודיע להתאחדות האכרים. ----------------- בעודי יושב אתם|: קראתי לחדרו של קפלן. מצאתי אצלו את רוקח ואת פנחס רוטמברג. פ.ר. אמר לי שהו ארוצה להתפטר. שום דבר לא הסתדר. אם הועד הלאוי הזה אי אפשר לפעול. הכל רקוב. בארץ יש רק שני אנשים המבינים את המצב. הוא וברל כצנלסון. הוא רוצה לדעת דעתי. אמרתי לו שלפני כניסתו לועד הלאומי הערכתי את חששותיו, אולם עכשיו אינו רשאי ללכת. אל יתיאש כל כך מהר. אין קפיצה ישרה לסידורים אידיאליים. יש להכריח את המפלגות שישתוו ביניהן. אם אפילו תהיה הנהלה של 15, הרי סידור זה טוב יותר מאשר תוהו ובוהו. זהו הישוב עלינו לעבוד אתו כמו שהוא. אם תסתדר הנהלה אפשר יהיה לגשת לעבודה.