יומנים > יומן - מלא 17/10/1956

{P001} {0014-53} 17.10.56 היום נסתיים הוויכוח המדיני בכנסת בתשובתי, וקרה אח" לא היה, נדמה לי, כמוהו בכנסת. כל הסיעות מחוץ למקי וחירו הממשלה כפי שהגדרתיה בנאום הפתיחה שלי שלשום. נתברר היום כי הידיעה של אמש על החלטת אידן וגם גי מ שיירה לסואץ ובתוכה אניה ישראלית אינה נכונה. לפנות ערב ק כי בהתיעצות אידן ולויד עם ממשלת צרפת בפריס נגנזה האלטרנטי (שתוף צרפת ואנגליה), גם השניה (שתוף צרפת וישראל בידיעת אנ והאנגלים מציעים שאנו נפתח לבדנו: חם ימחאו, וכשנגיע לתעלה {0014-54} כאילו להפריד ויחסלו את נאצר... ומבטיחים שלא יעזרו לעיראק וסוריה אם שני אלה יתקפו אותנו (לא הזכירו את ירדן)... כינסתי את גולדה, אשכול (האחדון לא ידע עד עכשיו על כלההשתלשלות) ומשה. פרס שמעון הביא טכסט הטלגרמה מפריס, והיא מסתיימת בהצעת גי מולה שאבוא לפריס לברר האפשריות ואם יהיה צורך יוזמן חבר ממשלה בריטי.... שלחתי תשובה כי ההצעה הבריטית אינה באה בחשבון, אם מולה בידעו זאת חושב שבכל זאת כדאי שאבוא איהיה מוכן לבוא אחרי יום א', (כי לא רוצה להיעדר מישיבת הממשלה). הצעתי למשה לתכנן - אם כי לא הוחלט עדיין לפעול - תפיסת הר- הצופים. משה בעד סידור עם האנגלים על כל המזרח התיכון - חיסול נאצר וחלוקת ירדן בינינו ובין עיראק. הקושי העצום - אם נעלה על הדעת (וקשה לי להעלות זאת על הדעת) שאנגליה תסכים, מה יעשה לישוב הערבי המרובה. ניקולס שחזר לארץ אמר היום לגולדה שאין לו כל ידיעה על כניסת עיראקים, אולם צור מודיע לנו בשם פינו כי הערב או מחר תיכנס "פלוגה" עיראקית, והוא מבקש מאתנו לא לעשות כלום. למי רומא עומדים להכנס 8000 עיראקים. מזימת האנגלים נדמה לי היא: לסבך אותנו עם נאצר, ובינתיים להביא לידי כיבוש ירדן ע"י עיראק. {0014-55} בינתיים תבוא הנה משלחת אמריקנית גדולה של המגבית, כמאה ועשרים איש, ובשבת אקבל אח ראשיהם לדבר אתם על כסף לנשק, וביום החמשי הבא, בעוד שבוע, תסודר ארוחה לכולם בירושלים. והשגרירים שלנו מלונדון, ושינגטון, פריס ומוסקבה באים, ואפגש אתם בשבת בערב.