יומנים > יומן - מלא 17/11/1951

{P001} {0035-41} 17.11.51 בא אצלי דן ומסר לי סקירה על סו"ב: בוולקן 700 פועל. בפינציה שני מפעלים, 1 לזכוכית שטוחה, 1 וזכוכית חלולה, 600 פועל. חמת (בת"א) מייצר אינסטלציות לבתי 400 פועל, סיליקט (ער"ל) 50 פועל, מוסך מרכזי בת"א ועוד מוסכים במקומות שונים - 600 פ. אבן וסיד במקומות שונים בארץ 2500 פועל. (למעלה משלושים מפעלים בארץ). נמליטים בנ"צ, מרצפיה בגבעת השלשה, נגריות במפרץ, בחיפה, בגבעת הרמבם ועוד - 150 פועל. חרסא בחיפה 70 פועל. מצברים 30, פניקיה בירושלם 15. מפעלים משותפים עם הון פרטי: נשר - 1000 פועל, המגפר 150, גפים - 45 פועלים, מפעל וקידוח ועוד. בסוף יאנואר 1951 העסיק סו"ב בחרושת 12900, כולל 2500 עובדי נמל. בכלל מעסיק סו"ב 45.000 פועלים (כולל בנין וסלילה). מפעלים חדשים: לייצור מכונות חקלאיות (כולל הרכבה טרקטורים שחלקיהם מובאים מחו" פנציה מקימה 6 מפעלים חדשים, מהם 2 גדולים. 1 לזכוכית שטותה, 1 לחלולה. מייצרים כבר 17 מיליון כלים לשנה, ואין זה מספיק לתצרוכת. בעכו בונים 6 מפעלים: אחד כבר החל לייצר. צנורות מרותכים (25 אלף טון צנורות, עד 5 צול), מפעל צנורות ללא תפר (שותף הוקן,יהודא אמריקני, רוצה להזמין 20.00 ט לחודש צנורות בשביל אה"ב, הוא ימציא חומר גלמי, חוזה לעש ר שנים, ישלם 60 $ לטו בעד עבודה, הצנורות בשביל נפט). מפעל לגלוון צנורות. צפוי פח בדיל בית חרוכת לפלדה, מעולה בתהליך חשמלי. pig בארץ יש 3-40 אלף טון גרוטאות ברזל. עושים . pig iron-יש צורך בבי"ח ל מעפרות ברזל. בנגב יש עפרות, אבל לא יודעיפ עדיין טיבם. סקידלסקי, מהנדס מרוסיה מטפל בדבר מטעם סו"ב, יושב בבאר שבע, וחוקר המכתש. {0035-42} מרחיבים נשר. התפוקה עכשיו 2180.000 טון, יגדילו ב120- אלף טון. בונים בחדרה בי"ח לצמיגים. ייצרו 100 אלף צמיגים לשנה. יתחילו בייצור באמצע 1952. ברמלה 3 מפעלים: למנועים, עובד כבר, מייצר מוטורים חשמליים, 000.,20 לשנה, למלט ,כושר ייצור 200 אלף טון), מפעל לטליפונים. בפגדל גד - ב"ח לצנורות מלט (יתד עם "מקורות"). בבאר שבע 3 מפעלים גדולים: להרסא - מוצרי. סניטריים, 00 ,100 לינה. לוחות חרסינא, 5 מיליון לשנה. בי"ת לזכוכית חלולה. 40 מיליון גופים. משממשים אך ורק בחולות הנגב. יקימו מפעל לבנים שרופות לבנית כבשנים. סו"ב מהרכז בתעשיה כבדה. יש לסו"ב משרד בבריסל, נציג באנגליה ובסקנדינוויה. קנו ממנפרד וויו (יהודי הונגרי: 570 מכונות פחיו בגרמניה. בענין סולטס עזר יהודי שני, רוויזיוניסט, ישמו קמרז. הפיזור היהודי עלול להיות גורם בדול בגידול התעשיה. דן מתאונן שאין לסו"ב בעדים. המניות כולן שייכות אמנם לחברו, העובדים, אך אין להסת אנשים וכשר לפעולה זו. דן מחייב מרות המדינה, לא שסו"ב יהיה מחלקה ממשלת אבל איזה צורה של שותפות. אפשר לדעתו לע.ות גדולות בעזרת הממשלה ובכוח היזמה כל אנשי סו"ב, דוד ושמחהגולן מסכימים לדעתו, האחרים מתנגדים. אין לדעת דן כלי כסו"ב לא בארץ בעודם. דן סבור שעל סו"ב לעזוב בניה כרטית, להניח זאת לקבלנים ולקואופרט ולהתרכז במפעל בניה גדולים. שיכון לעולים, שיכון עממי, מפעלי פיתוח, ים המלח, חולה ועוד. יש לו חבר אנשים טוב: טוביה בבאר שבע, אלטנהוז - מנהל הנמל בחיפה, אליעזר בודנק מנהל נשר, יוליוס - בנין, ציטרין - מנהל פניציה. יעקב לובליני - מנהל וולקן, פורמנסקי מנהל חרס"א. אפילו איש מפ"מ - יעקב שור מסור ומנהל הבנין במחוז חיפה, {0035-43} יחד עט וילנסקי. אמרתי לדן שלא חשוב הצד הפורמלי, אם יש. מחשבות ותכניות של בנ ופיתוח ודרושה עזרת הממשלה, אכנס משרד החקלאות ופיתוח, עבודה, אוצר, מסהר ותעשי ונפתלי, יביא מי שהוא מוצא לנחוץ ונשמע התכניות וניתן העזרה כאילו היה סו"ב של המדינה. אם במשך הפעולה יתברר שיש צורך בקשרים פורמלי ם - נדון ונחליט עליהם. הסכים. יגיש לי במשך השבוע תכנית בכתב. אתמול הודיעו לי בכם דויוויס שיש לו תגובה לדברי אליו לפני שבוע. הזמנתיו לבוא אצלי היום, ב16.30-. - דייוויס בא. הוא הקריא לפני מהכתב תזכיר קצר. אחרי שיחתנו ביום 10 בנובמבר הו לממ שלתו הדעות שהבעתי אז בדבר עניני המזרח התיכון. הוא ציין ביחוד דעתי שהשתוף ישראל יכול להיום יעיל ובלי הנרדה לכל המעונינים אס השתוף יהיה בלא פורמליות. הוא ציין נימוקי והסיכויים פל עזרתנו. הוא מוסמך עכש יו להודיע לי שממשלתו הביעה הערכתה לדעותי, שמוכיחות הבנה נכונה בנוגע להגנת המזרח התיכון. היא מקווה ששאר המדינות במה"ת יגלו הבנה כזו. ממשלתו נוטה להסכים שסופת ישראל וכופת הפיקוד במה"ת דורשות ש- speculation as to the precise relationship and role of Israel in this matter were kept at a minimum. היות והפיקוד הוא מפעל קואופרטיבי על בסיס חזורי הרי ממשלתו מקוה באופן טבעי שישראל תתפוס מקומה המתאים בסידור העומד להע ות. בינתיים הוא חוזר על ההבטחה שנ קודם שממשלת ישראל תקבל כד הידיעות על ההגנה האזורית, והוא יעמוד לרשותי לדיונים בעתיד כפי שאראה צורך בהם. הוא שוחח עוד. ארוכות על דא ועל הא, על חשיבות שלום ויציבות באזור. בתוך דבריו אמר משהו בעל משמעות רבה, ואיני בטוח אם אמר זאת במקרה או במתכוון, אם מדינות ערב יסרבו לעשוה שלום ויכריחו ישראל לעמוד על המ שמר ולהרבות בהוצאות בטחון אל יתמלאו אם יבי ו ממשלתו לידי פעולה". וכי אינו ממדייק בדבריו, אבל בערך מ ין כזה אמר. {0035-44} הוא הביא לי מאמר ש"ני פרסמתי לפני תשע שנים ב- Pal-and M.East (גליון 10, כרך י"ד, אוקטובר 1942 - על אמריקא ועתיד העולם. הוא אמר שזה מאמר פרופטי, איני יכל למצוא לע"ע מקור המאמר. בקובץ במערכה איננו ואיני זוכר מאין מערכת פלשתין ומידל איסט לקחו אותו. המאמר נתפרסם אחרי שובי מאמריקא, אחרי ועידת באלטמור. - בערב ירדנו לת"א לראות את מרי והתינוק. חזרנו לירושלם. - יגאל מסר לי אתמול מסקנות המטה בהתיעצות עם טנקום (מוקה נמצא עכשיו באנגליה): בחה"י יש 400 איש שהם צוות ים, השאר עובדי יבשה. על כל אנית מלחמה יש 100 איש (יותר מבאניה ציווילית). לאנית סוחר ברושים לפתות 45-50 איש. בדרך כלל המטה מתנגד להתדבות מחוך חיל הים: לא ברור כמה יתנדבו, הלך הרוח יהיה לא טוב. יתנדפו אולי 30-50 איש. הססה מציע המממש לה תדרוש התנדבות בככל , לרבות חיל הים. ואם מ שיתנדב - יקבל תופש מהצבא. לד'עת טנקוס מוטב להפעיל חיל הים בפקודה. זה . יו נוח מבחינה מוסרית. אבל לא יוכלו להפעיל כל האניות, כי זה ישחק לגמרי חיל הים. במקרה ששל הפעלת חיל הים - יעמדו הקברניטים הציוויליים תחת פקודה צבאית. - פינתיים טלפנו לי הערב שעוד שתי אניות עומדות להפליג, אחת הערב, השניה מחר.