יומנים > יומן - מלא 18/01/1965

{0200-17} 18.1.65, יום ב' טו' בשבט בא הבוקר יצחק. אמרתי לו שלא אשלח המכתב, כי אני משער שהנחתם נכונה, ואין כנראה תיקון למפלגה, והיות שברור כי בועידה לא ישתנה כלל - לא אוכל להמשיך בפעילותי במפלגה, כי אין זו המפלגה שהיתה כל השנים. תוך כדי השיחה בא ברקת. הוא חזר מפגישת האינטרנציונל באוסטריה. הביא דרישת שלום מגי מולה {0200-18} וילי ברנט, היתה פגישה מועילה לדבריו, הס.ד. הגרמנים מקווים להיות המפלגה הגדולה ביותר אחרי הבחירות (בסתו הבא), אם כי לא יהיה להם רוב. הם מתנגדים לדרכו של דיגול, גם גי מולה נגד די-גול. מוכנים ללכת לבחירות יחד עם הקומוניסטים. מאנגליה היה גורג' בראון (שאינו מידידינו). כשיצחק הלך שאל ברקת מה יהיה? אמרתי שישאר הסטטוס קוו ולא ישתנה כל דבר לטובה, המדרון יימשך. - האין להידבר? - לדעתי לו. אשכול לא יתן להקים ועדת חקירה וילחם נגד תיקון המעוות, הזלזול באמת ובצדק יגדל - ולא אוכל להיות פעיל עוד במפלגה כזו. הוא כנראה עוד מקווה לסדר משהו - אין לי זיק של תקווה באפשרות זו. שמעתי בצער כי גולדה חולה. התקפת לב. מצבו של משה קשה. הוא יודע כבר מה יש לו. חזר אמנם לביתו מבית החולים - אבל מצבו לא הוטב. באחת עשרה באה אצלי דר. שפירא - האם השכולה שאיבדה בנה היחיד בגינוסר כשניסה לפנות מוקשים ונהרג. שמחתי לשמוע מפיה שיש לה מבן זה שני נכדים, אחד הוא קצין בצבא, השני עוד צעיר. היא מרת נפש על המצב בארץ. ירידה מוסרית. היא מגזימה קצת בראית השחור. שוחחנו שעה ארוכה. היא עכשיו בפנסיה. בעלה מת. רבקה וינשטיין מתל יוסף היא גיסתה. אישה הוא אחיה. - לפנות ערב הביאה לי גאולה שלשה סטודנטים אמריקנים שבאו הנה ללמוד, והם לומדים אצלה עברית. הם מבקרים קשה הנוער בארץ המתרחק מהיהדות. הם בארץ כבר {0200-19} שני חדשים וחצי. אברהם ספיקווק, בנימין גלסמן, ראלף קוק. הסברתי להם ההבדל היסודי בין יהודי יבשראל ובין יהודי בתפוצות. כל יהודי בתפוצות הוא אישיות מפוצלת האדם (האמריקני) לחוד והיהודי לחוד. באמת רוב רובו של זמנו הוא אמריקני, רק פעמים אחדות בשנה, או מכסימום פעם בשבוע כשהוא הולך לכנסת או למרכז יהודי - הוא יהודי. פה אין מחיצה בין האדם שבו ובין היהדות, תמיד אדם ותמיד יהודי. היהדות אינה רק תפילה - אם הוא מתפלל - אלא כל החיים הס היהודים והרוחניים - הם יהודים, מעשי ידיו או רוחו. באמריקה הכל מעשי ידי אחרים. גם האדוקים סוף בניהם להתפזר ולהתבולל - בלי אידיאולוגיה להתבוללות כזו שהיתה בגרמניה במאה התשע עשרה. מסופקני אם בעוד חמשים שנה יהיו יהודים באמריקה, כי ההתבוללות - שלא מדעת - הולכת וגדלה. לפני המדינה היו גורמי העליה שנים: מצוקה וחזון משיחי או חזון גאולה. ברוב הארצות שבהם יושבים יהודים (מחוץ לבלוק הקומוניסטי) אין מצוקה, ורק הכוח המושך של ישראל יהווה גורם לעליה. תבוא רק העידית של היהדות הצעירה בעלת צרכים רוחניים. ויש חשש מיוסד כי רק בישראל ישארו יהודים - בין שיהיו אדוקים מסרתיים או חפשים בדעת.