יומנים > יומן - מלא 18/08/1949

{P001} {0050-94} 18.8.49 יום ה', כג' אב ההלוויה עברה שלי כל מכשול ומפגע. רק גרינבום נעלם שלשום וסרב לבוא לירושלים - כל שידולי לא הועליו עד שנתתי לו פקודה בשם הממשלה - ובא... הצבא למד חכמת התיכנון והביצוע. יבורך. {0050-95} קראתי את ויץ ושאלתיו מה מצב תכנית היעור. הוא סבור שתפסתי המרובה. מבחינת הכנות, עבודה וכסף הצעתו היא מוגזמת. לחורף הבא יהיו אולי מיליון או מיליון וחצי שתילים המתאימים לצפון הארץ - לדרום הארץ יש לנו כחצי מיליון שתילים (אקציות ואבקליפטוסים) - אלה יגדלו בנגב? בצפון הנגב. אפשר גם לנטוע יחידים של אשל (טמריסק) בנגב - כחצי מיליון. בנגב כל העבודה מצטמצמת בשני חדשים חצי (יאנואר, פברואר, חצי מרס). אפשר עוד לנטוע ע"י זריעה במקום היער, זה אפשר רק בצפון. אבל אין די זרעים. איפה משיגים זרעים? חלק הארץ, אוספים מיערות אחרים, חלק מהלבנון ומקפריסין. באירופה אין זרעים. בנו של ויץ נשלח לפני חדש לקפריסין והביא טון זרעים. מצא שם הזמנה מעבר הירדן לשלושה טון של זרעים. אוספים עכשיו זרעים בארץ. טון זרעים זה חצי מיליון שתילים. מה הם המינים שאפשר לנטוע בצפון: אורן וברוש. אלונים לא הצליחו. מדוע גדלים אלונים? אלון מצמיח שורש שיפורדי (מעמיק) ואי אפשר לעקור אותו מהאדמה. ואם יזרעו במקום הנטיעה? התוצאות קטנות. גם קליפטוס אין לנטוע בהרים, גדל רק באיזור חוף הים, ביחוד באמת חול, בשפלה לא מצליח כל כך, בהרים לגמרי לא. ארזים? עץ הרצל היה ברוש ולא ארז, ארזים גדלים בארץ בהרים ובשפלה, וגם בעמק, אבל עץ זה גדל לאט לאט, השתיל זקוק לשלוש שנים במשתלה עד שיהיה ראוי לנטיעה. בערבה ובאילת אפשר לנטוע תמרים. דרושה משתלה - בסביבת באר שבע וסדום. על יד אפשר לנטוע גם אשל. ע"י עין חוצב אפשר לנטוע. עצי פרי? לא, כי המים בכל זאת מרים קצת. מכל עצי הפרי הזית מסתגל ביותר לאדמות ולמים אלה, סובל גם מים מלוחים. היעור גם מוגבל בעונה - מכסימום 6-7 חדשים, החל מהכנת הקרקע, עבודים, נכושים, נטיעה וכו'. האפשר בחורף זה ליער כל הרי ירושלים והשפלה? זהו שטח של כ400,000- דונם. לדונם 200 בממוצע. ז"א מיליון עצים. זה ידרוש 1,5 מיליון ימי עבודה. {0050-96} עשרים ימי עבודה לדונם, או עשרים עצים ליום עבודה בערך - כולל הכנת שתילים, עבוד הקרקע, שתילה, טיפול בשתילים במשך שלוש שנים - ניכוש, עשוב ועוד. אחרי 3 שנים העץ גדל מאליו. 20 ימי עובדה כוללים גם שבילים ביערות. מה אפשר לעשות השנה בשביל נטיעת ארבע מאות אלף דונם אלה? יש רבע מיליון שתילים למקום זה (החלק האחד בשלוש מאות ממה שנחוץ!) - ז"א רק לאלף דונם בערך (!) זריעות יש? אולי עוד אלף דונם. מה לעשות שיהיו לנו זרעים ושתילים? הזרע יכל להיות בעציץ רק שנה, אם לא השתיל מתקלקל. אפשר להכין לשנה שתילים לארבע מאות אלף דונם? לא! דרושים פחים - שלא יהיו. דרושים מומחים לשתילים. מהי היחידה של שתילים שמומחה אחד ישתול? מיליון וחצי שתילים דורשים מומחה אחד ושני עוזרים. כמה מומחים יש בארץ? מעטים. כלומר? לא יודע. כמה זמן דרוש להכין מומחה? שנה שלמה. אחר כך ידרשו מומחים לנטיעה, מדריכים ומפקחים. על כל אלפים דונם - מומחה אחד. ואין כל אפשרות לנטוע שטח גדול. אמרתי לו שיתן לי תכנית מידית ליחידת-נטיעה אחת שלפי דעתו היא אפשרית: כמה זרעים, שתילים, עציצים, מדריכים, מומחים, פועלים, מחנות וכסף דרושים ליחידה זו במשך שנה אחת. ויניח לי לדאוג להרבות במשך השנה מספר היחידות. נטיעת הארץ בממדים גדולים ובקצב מהיר - הוא התפקיד השני לאחר הכיבוש הצבאי והסדרת הארץ לא תהיה לנו רק מתוך כבוש צבאי ומדיני. עד המדינה אנחנו היינו בוני הארץ - אמנם בשטח מצומצם, אחוז אחד או שנים. עכשיו כשהאדמה כולה בידינו נתברר לי סוד איום - שאנו מחריבים הארץ. היא מגדלת קוץ ודרדר. כש"סוד" זה יוודע לעולם - ליהודים ולגויים, זה יהיה אסון. שומה עלינו לגשת לגאולת האדמה במובן האמתי - לבנינה ולהפראתה. זה יעשה אך ורק ע"י נטיעה בממדי ענק. לדעתי יש לנטוע יותר מחמישה מיליון דונם, אולם אני {0050-97} חושש להגיד זאת שלא יחשבוני המומחים למשוגע. מאין ניקח הכסף? לא נבזבז מיליונים על החזקת עולים במחנות - והעם יענה למעשה גדול. העיקר שיש לגשת לדבר לא בהרגלי מחשבה של תקופה אשר חלפה, אלא בעינים הרואות היום ומחר - אם יהיה צורך, לאחר שתיהיה לי תכנית מעשית ובדוקה על מפעל היעור - אלך ואשיג הכסף. אין עכשיו תפקיד אחר לקה"ק - אם מוסד זה צריך להשאר. לא העברת אדמה מבעלות ערבית ליהודית - זה עשה הצבא - אלא העברת אדמה משלטון העקרות, הצחיחות והחורבן - לשלטון הפריון, הצמיחה, והתנובה. וזה יעשה ע"י יעור - בממדים ממלכתיים. בא אצלי יבזרוב - עובד עכשיו במחלקתו של גרוסמן בסוכנות. רוצה להקים "בקריה" בירושלים בית הקונגרס (למה לא שם עברי?) אולם אחד ל2500- איש במיושב, כארבעים חמשים חדרים נוספים, ועוד אולמים אחדים לתערוכות - השטח לתערוכות 3000 מטר מרובע. השטח של הבנין כולו 10,000 מטר מרובע, אם רק קומה אחת, אם שתי קומות 5000 מ"מ וכן הלאה, הוכרזה תחרות על בנין , וב24- באבגוסט צריכים להגיש התכנית. ועדת השופטים - שרון, אדריכל קופמן, פרופ. קליין (חיפה), מטריקון (מנהל המחלקה הטכנית של הסוכנות) ובאי כוח הסוכנות והקה"ק. "המשפט" יגמר עד 1 בספטמבר. בסוף ספטמבר יתחילו בעבודה - חציבה ומרתף. רוצים לגמור עבודה זו עד הגשמים, למען יוכלו להמשיך בעבודה גם בחורף, על מנת שהקונגרס הציוני יוכל להתכנס בספטמבר 1950. על יד הבנין רוצים לבנות אמפיטיאטרון. תכנית זו נמסרה לאדריכל קרקובר בלי התחרות. כאן יהיו 12,000 מקומות ישיבה. לע"ע יבנו רק 7000. הבמה של האמפיטיאטרון תהיה 40*40 מטר. {0050-98} באופן זה יוכלו להיות על הבמה 600 איש. לתזמורת 250, למקהלה 500 איש. - הבנין יעלה 250,000 ל"י (אולי ביטון וצפוי אבן) 150,000 ל"י ידרשו לציוד (ריהוט) ופיתוח המקום (כבישים פנימיים וכו') . לאמפיטאטרון 100,000 ל"י - ס"ה חצי מיליון. יש כבר סכום של 150,000 (50 אלף מהסוכנות, 64 אלף קה"ק, להנצחת שמו של אוסישקין,), 25000 ל"י - חברה לפיתוח ירושלים. 11,000 חסרים עוד. הכסף ישנו? הקה"ק הפקידה בבנק, גם החברה הכלכלית הפקידה כסף. חברות ביטוח ישראליות הסכימו לתת 100,000 ל"י הלוואה לעשר שנים. רוצים לפנות לממשלה: 60% של הוצאה היא שכר עבודה (מזה 80% עבודה פשוטה). ובמקום להוציא כסף למחוסרי עבודה ישתתפו בעבודה זו - תמורת כל לירא יתן המפעל לירה להעסקת מחוסרי עבודה. מאה אלף ל"י רוצים לגייס בחוגים כלכליים. נדבה? זו אמנם השקעה, אבל מעין מניות בכורה, אם הסוכנות תערוב על ריווח של .4% 100,000 ל"י רוצים לקבל מקבוצה מעונינית בסידור פסטיוולים. מי היא? יש רבינוב מכס, אימפרסריו. כסף אין לו. אבל הוא יאסוף משלושה ארבעה אנשים הכסף (?)