יומנים > יומן - מלא 18/09/1928

1
of
Places:
Vilnius
H̠ever
Mali
Lwow
Lublin
Kraków
Metav
Rivne
Nayn
The use of the photograph is subject to the Copyright Law, 2007
18.09.1928
222056
{P001} {0096-48} ד' תשרי 18 ספטמבר יום ג' לאחר שהונח לי קצת מהמבקרים השואלים לשלום בניהם ובנותיהם ואחיהם ואחיותיהם בארץ הלכתי לבקר בי"ס תרבות שנוסד רק לפני זמן מה, ובו 80 תלמיד (בבית הספר הממשלתי ליהודים לומדים 600 ילד;), ארבע מחלקות לע"ע, 6 שעות בשבוע מלמדים פולנית היסטוריה וגיאוגרפיה פולנית בלשון הפולנית, כל השאר מלמדים עברית. עד כמה שהספקתי לראות את התכנית - לא מצאתי כל סימן ורמז של קרלריקליות. מלמדים במבטא האשכנזי. ילדים וילדות יחד. חלק מהתלמידים הוצאו עכשיו מבית הספר הממשלתי. רבקה ואברהם התיעצו אתי על נסיעתה. החלט שאטלגרף {0096-49} דעתי למחרת בואי לארץ לאחר שאתיעץ עם אבא. בארבע פחות רבע שבתי לורשו ובשש וחצי הגעתי. נקבעה לערב ישיבה עם הסטודנטים ירדניה. מברית פוע"צ שמאל הולכת משלחת לארץ, מרכבת מזרבבל ואברמוביץ, להחזיר את האחוד. ההוראות הן: לבלי הכיר במרכז החדש, להחזיר את כל המוצאים. בערב בשמונה ישיבה עם באי כוח ירדניה (פרגודשטיין, ורשבסקי, סרלין). ספרתי על רצוננו לגשת לחדוש התנועה הציונית ועל הקונגרס. פרגודשטין מוסר: בורשו יש כ4.000- סטודנטים, מהם כאלפים סטודנטים לאומיים, ויש להם מרכז עירוני. יש אגודת סטודנטים מתבוללים, מאות אחדות. "ירדניה" מונה 250, היא ציונית כללית, "חרות" - ציונית סוציאליסטית, 30-20 איש, אינה מראה סימני חיים, יש עוד אגורות קטנות. לבונד, לפוע"צ ש אל ולקומוניסטים יש גם אגודות. ההשפעה הכי גדולה לציונים, .50-40%, (בבחירות העירוניות קבלו הציונים 7, הקומוניסטים 5, פוע"צ שמאל 1, בונד 1, פוע"צ - השה"צ 1; הועד 15 איש. בו נוסד בלוק שמאלי) באגודה הארצית המונה למעלה מ- 6,000 חבר יש רוב ציוני (5), לפוע"צ ימין 1, בונד 1, קומוניסט 1, פוע"צ שמאל 1. בפולין יש 4 מרכזים אקדמיים: ורשו, קרקו, לבוב וילנא. בערים שמחוץ לורשו יש לציונים רוב מוחלט בכל המוסדות האקדמיים. (בלבוב יש בועד 13 ציונים ו2- קומוניסטים). {0096-50} רק בורשו אין רוב מוחלט. הפעולה של האגודה האקדמית: עזרה הדדית ועבודה ציונית. העזרה ההדדית תופסת המקום הראשי והיא משפיעה לרעה על הפעולה הציונית. בזמן האחרון הוטב קצת המצב. מלבד השתתפות במפע ים ציונים מעשיים מארגנים חוגים להשתלמות עיונית ציונית. מארגנים הרצאות פומביות. זה 3 שנים קיימת על יד "ירדניה" אגודת גימנזיסטים המונה 150-100 תלמיד. לפני שנתים התכנסה בקרקוב ועידת אקדמאים ציונים מפולין, ושם החלט ליסד הסתדרות אקדמית ציונית (ה.א.צ.), אך היא לא פעלה. לפני זמן מה הציעה ירדניה לקרא ועידה שניה לארגן ה.א.צ. מחדש, יתכן שבחודש דיצמבר תתתקיים הועידה, כנראה בורשו. יש אגודות תלמידים ציוניות גם בערים לא אקדמיות, וחושבים לצרף אותן לה.א.צ. (לודז, לובלין, זוויירצ'ה, סוסנוביץ. ביאליסטוק), החל מהמחלקה החמשית ומעלה. שאלתי על הזרמים בתוך הסטודנטיות הציונית? עד לפני 3 שנים לא היו לירדניה שום קשרים עם מפלגות ציוניות. אחר כך באו בקשר עם ההסתדרות הציונית הכללית. רב החברים אינם מבחינים בין הזרמים השונים, אבל יש אחדים שהם משתייכים לזרמים שונים. כ40- חברים של ירדניה הם רויזיוניסטים. כ25-20- שיכים ל"התחיה" (על המשמר), יש כ10- חברי ההתאחדות יש מעטים נוטים לפוע"צ ימין, חלק גדול, אולי הרוב הם כלליים. ההנהלה היא במקרה כולה רדיקלית. (ב"כ השה"צ במרכז הסטודנטים בורשו נמשך אתרי הקומוניסטים והקומוניסטים בחרו אותו ליו"ר. בשאלה אם להקציב לקרן החלוץ רצה להתחמק ולא להצביע בעד). {0096-51} רוב הסטודנטים הם יוצאי חוגים בורגנים, ציונותם אינה מהפכה בחייהם, אלא סימפטיה פרו-פלסטינה, רחוקים מרעיון ההגשמה העצמית. עצם המקצועות שהם בווד ים מקשרים עתידם את פולין: משפט, רפואה, מסחר, הוראה. לחקלאות ולטכנולוגיה הולכים מעט, גם הממשלה עושה קושי בקבלת יהודים. (ורשבסקי) בני הפרובינציה צריכים להשתכר ולעבוד כדי שיוכלו להתקיים, ומלחמת הקיום אינה מאפשרת פעולה יונית רחבה (סרלין) ורשבסקי מציין שהקומוניסטים למרות עניותם עובדים בקנאות עבודת המפלגה, הקומוניזם כובש את מיטב הנוער היהודי בפולין מפני זה שמצבו החמרי הולך ורע וגם מפני שאינם מוצאים רעיון חי מלבב בציונות. ישנם הרבה סטודנטים ציונים לא מאורגנים. סרלין מצייןשבעשר השנים האחרונות נשאר הנוער היהודי לנפשו עזוב, ושום מנהיג ציוני לא טפל בו, ואם יש בו איזו תסיסה זהו סימן טוב לו, בהשה"צ יש עכשיו ירידה ציונית, יש יותר מדי דוקריטנריות, יותר מדי שמאליות, כי לא היתה יד מכוונת. אחד מטובי השה"צ אמר לו אם לא תהיה עליה - אלך לקומוניזם, כי העיקר הקולקטיביות, ואם אי אפשר באר.ן אעשה זאת פה. בירידה אשמה המנהיגות הרשמית של הציונים. אבל אין מקום לפסימיות. בורשו המצב רע, אבל מצב הרוחות בערי השדה יש עוד התלהבות ציונית (סרלין הוא מביאליסטוק). יש בביאליסטוק 250 חברים באגודה אקדמית. שם ובכלל בערי הספר, יש נוער חדש שאינו בפולין הקונגרסים - חניכי הגימנסיות העבריות. בערים אלה - פינסק, רובנו, ברנוביץ ועוד - נכרת בציונות השפעת הבוגרים האלה. הבוגרים האלה אינם מורגשים באוניורסיטות, מפני שאין להם זכיות ומוכרחים ללכת לחו"ל, כשבאים הביתה לחדשי החופש {0096-52} הם משפיעים בכוח רב על החיים המקומיים. זהו טפוס חדש של אינטלגנט עברי (יש 15 גימנסיות עבריות, בוילנא בלבד 4 גימנסיות עבריות). מהם מסתדרים חוגי צ.ס. (בביאליסטוק ובוילנא) שאינם מצטרפים לפוע"צ כי הם עברים, הם חושבים עצמם לחברי א"ה. המפלגות הציוניות הקיימות וביחוד פוע"צ לא מניחות דעת הוגים אלה. פוע"צ לא מביאה את הציונות לפועלים, כי אם הולכת בדרכי הבונד. הנוער היהודי המחונך בגימנסיות העבריות הוא רבולוציוני בטבעו, הוא רוצה גם בנין מחודש של העם העברי, והוא צריך להמצא במפלגות הרבולוציוניות, אבל אינו מוצא שם מקום. חוגי צ.ס. הם עבריים טהורים, ואם ירצו לעבוד יהיו מוכרחים ללכת לציונים הכלליים, כי לא ילכו לפוע"צ, מאידך גיסא נתגברה הבעל-ביתיות בציונות הסולנית אשר תבריח את כל הנוער שיש לו צלם אלהים. השם ציוני נעשה שם נרדף לבורגני. לנוער הזה נחוץ רעיון חדש. מרומם. זה יוכל להיות רק רעיון א"י העובדת, אבל לא זה שיבוא מהמפלגות כי אם מצבור הפועלים בארץ. שאלתי אם הסטודנטים ישתתפו בבחירות לועידה? כלם ענו בחיוב, שמלבד הסטודנטים הלא רבים המאורגנים בעת לבנות, ישתתפו כל הסטודנטים. יש רק סכנה מהרויזיוניסטים. השפעתם עלולה לגדול. אמנם אין לרויזיוניסטים פה מנהיגים, ומפני כך אינם כל כך חזקים, אבל הם מתחזקים. שאלתי: אילו הצעות אורגניזציוניות הם מציעים בשביל משיכת החוגים השונים: ורשבסקי: סידור ליגות על יסוד תקנות שיקבעו בא"י ולא {0096-53} פה. הכרח המחוקק צריך להיות רק בא"י, הכל צריך לבוא מהארץ. אם התקנת יקבעו פה - ישנה המחזה של ועידת א"י בורשו. סרלין - איך להגיע לחוגים חדשים? בועידה הקודמת היו רשימות של מפלגות, וזה הביא לידי סכסוכים. עכשיו צריכים לבחור בדרך חדשה. העבודה בריכה להתנהל ע"י משלחת אר"ית, היא תארגן החוגים, בכל עיר ניסד ע"י המשלחת ועד זמני, ולא ע"י באי כוח המפלגות, הועדים האלה עורכים אספות כלליות, אחרי כך מתחילה אקציה לרכישת חברים. מאספים את החברים הרשומים והם בוחרים באורגנים חוקיים שלהם. על יסוד זה קיים עכשיו בביאליסטוק ועד של קפאי. בביאליסטוק יצאה האיניציאטיבה ליסוד הועד לא מהמפלגות אלא מהסטודנטים. נפגשתי מיד אחרי זה עם פרמטר - חבר המרכז של הסטודנטים.