יומנים > יומן - מלא 18/09/1931

{P001} {0088-24} ז' תשרי 18 ספטמבר יום ו' ישיבה עם ווייס. מסרתי על הריאורגניזציה בפעולה התרבותית, חוסר תקציב והכרח לפעול בכוחות מקומיים. הכוחות התרבותיים במקום, לדברי וויס. הם רק המורים (יש 12 מורים בביה"ס) בין הפועלים ואף בקבוץ אין כוחות תרבות, סניף הפועל אין כאן. היה ונתפזר. הפועלים עובדים לרוב מחוץ לעיר. בנוער העובד טיפל מקודם שמואל מקבוצת נענע ועזב לפני חדשים, עכשיו מטפלים בו שני חברים מהקבוץ - שירשרה ואלקא האחרון עובד עכשיו בנהרים, ורק שירשרה עוסקת בדבר ברציפות, בהתיעצות לפני זמן מה החלט שהמורה ולטין יקח על עצמו ההדרכה הפדגוגית. יש קלוב בתוך העיר. רק ספרדים באים לנוער העובד, יש ספריה של ההסת' - בקבוץ. לכל החברים. מס תרבות אין גובים זה שנתיים. בקבוץ מדברים עוד רוסית, שאר הפועלים מדברים עברית (מעט יודית), הספרדים - ערבית. שעורים לערבית אין, פועלים ערבים בטבריא. בית פועלים אין, אם כי יש מגרש של קרן הקיימת. לדעת ווייס אפשר היה לרכז מהחברים 100 לא"י. אני הבטחתי 25 לא"י מהוה"פ לגמר הבית. המועצה מוציאה 1.60 לא"י לחודש על שכר דירה. קפת חולים. בטבריא נתקבלו 35 גליונות "דבר" - אחרי ההוזלה נוספו 7. המכירה הבודדת גדלה ב10-. להארץ היו 7-6 חתומים, אחרי ההוזלה עלתה המכירה הבודדת עד 35 (מקודם רק 4-3). {0088-25} במושבות הגליל היו 60 חותמי דבר לפני ההוזלה, נוספו 29. מכירה בודדת אין במושבות. דואר היום נמכר בטבריא 40 גליון. מזכיר קפ"ח, פרפליצקי, אינו רוצה לחתום על דבר. בין חותמי הארץ יש מחברי ההסת' - הוא יותר רצוי בעיניהם. לדעת החברים אפשר פה להשיג עוד 20-15 חתומים. (כ"ג אינו מקבל שום עתון). דברתי עם יוסף נחמני על אדמת פוריה שאנשי הקבוץ מס.ס.ס.ר. רוצה להשיג אותה מהאפק. אנשי האחוזה השקיעו כאן כ30- אלף לירה. באדמה, בבנינים, בנטיעות בימי המלחמה נעכב חוב של 8.000 לא"י בעד העבוד. לבעלי האחוזה לא היה לשלם וכל פוריה העמדה למכירה פומבית, ואפק קנה אותה ב4.000- לא"י. הנטיעות מתו, הבתים ריקים, והאדמה נחכרת שנה שנה לחרתים. אין טעם לדעת י.נ. לחכור אדמה זו, שאין בה מים, כי במחוז טבריא יש לפיקא כ50- אלף דונם לא מיושבים ומוחכרים לערבים: בלוביה (4.000 דונם). כפר סבט, מעדר, שערה, עולם, שכונה באבדיה 2.000 דונם מהם 800 דונם בהשקאה ע"י טבריא, על-יד מגדל (אדמת השקאה כ3.000- דונם) ועוד, אין לפיקא עכשיו פרוטה. פרנק הציע לסדר בשכונה משק של כבשים - יש שם שטת רצוף של 20.000 דונם וההצעה היתה לחלק האדמה לשלושה אזורים: שליש מרעה, שליש כרבארד, שליש פלחה, אולם המשבר הכספי של פיקא מעכב. אדמת מעדר ועולם - כ8.000- דונם, נקנתה ע"י אגודת ישראל, לא שלמו עדיין הכל, חשבו על שנים, אך משכנו הקרקע. הקונים אינם, והאדמה נעברת ע"י אריסים שאינם משלמים כלום - כי אין תובע - העשור והורקו נרשם על שם בעלי הקרקע בתור חוב. {0088-26} ולבסוף יגיעו הדברים לידי כך שהממשלה תמכור הקרקעות לגבות חוב המסים. האריסים מכיון שאין תובע לא משלמים גם עשור, כי כאן צריך העשור להשתלם לא מהיבול, כי אם סכום קבוע. גם בנמרין קנתה חברה (של לוין אפשטיין) 4.000 דונם, והאדמה נעבדת ע"י ערבים. אך כאן גובים מהם דמי אריסות. לדעת י.נ. אפשר לעשות התחלה של משק כבשים בשרונה 10 אנשים, ירכשו 300 כבש (450 לא"י) ויעבדו האדמה בטרקטור, יסדרו רפת ולול. פיקא היתה מוסרת קרקע רק תמורת תשלומי עשור ומס הוירקו. שכונה עכשיו מכניסה לפיקא 360 לא"י - מזח 64 לא"י וירקו, י.נ. מקבל בעד שרותו 120 לא"' לשנה. השאר נשאר אצל פיקא. שני אכרים מיבנאל 800 דונם אדמה. י.נ. ספר הרבה דברים מענינים על מצב הפלחים ומצוקתם. ההכנסה ירדה פלאים. הפלחה כמעט שאינה מכניסה כלום. שקועים בחובות. כשמקבלים הלוואה אין משקיעים הכסף לשבוח המשק - אלא מסלקים חובות או קונים אשה חדשה, ומסתבכים יותר ויותר. כפר משהד ע"י נצרת אין כל ההכנסה ברומו של משקו מספיק כדי לשלם הרבית שחייבים לנושכים הנוצרים. יש פלחים שמהלוואה של 10 לירות עלה החוב במשך 6 שנים עד 120 לא"י. פיקא הלוותה לפני שלוש שנים כסף לפלחים בכפרי מחוז טבריא, נגד משכנתא של קרקעות. עד היום לא שלמו אפילו רבית. והם מאושרים שפיקא אינה מוכרת קרקעותיהם. החרת נשאר לו במקרה הטוב רק 9,5 לא"י לשנה הכנסה מכל עמלו. ההוצאות הנורמליות של משפחת חרת בת 5 נפשות היא {0088-27} כ17- לא"י לשנה , על פי החשבון. 9 כיל דורה - 17,5 לא"י, 3 כיל חיטה - 1,5 לא"י, 12 רוטל שמן 1 לא"י, 10 רוטל בצל 10 גרוש, מלח 25 גרוש, 10 רוטל אורז 50 גרוש. 2 רוטל קפה 50 גרוש, סבון 45 גרוש, סוכר 20 גרוש, גפרורים 5, גרוש, 100 ביצים 20 גרוש, מלבושים 2 לא"י, תיקון הבית 2 לא"י, חלב (במשך 4 חדשים, 140 רוטל) 4,80 לא"י, בס"ה 15.40 (הבעל בן 33, אשתו בת 30, ילד בן 5, בת 5, ילד בן שנה). אם הוא מוצא עבודה בכביש - הוא ב8-10- גרוש ליום, אשתו ב6- גרוש - לא ישוב יותר לעבוד בפלחה, גם אם יעבוד בכביש רק חדשים אחדים. לפני 8 חדשים היתה אספת 25 כפרים בנצרת. דברו נגד מנהיגי התנועה הערבית, המתכוונים רק להנאתם ובצעם, על הצורך בפעולה משותפת לשם הטבת המצב, על הפירוד שהאנגלים מכניסים בכוונה, על ההפסד של השנאה והמהומות, אולם הם הביעו חשש מפניכוח התנועה המאורגנת, אמצעיה הכספיים המרובים. שלטונה על פקידות בתי-המשפט הדתיים, הוקפ, הפחד מפקידי הממשלה ודרשו. אמצעים לארגן תנועה משלהם. עתון וכו'. בחמש יצאנו עט ברל רפטור לכנרת לקבוץ ס.ס.ס.ר. ישיבה עם מ.פ.ט., ברל, אופיר בשאלת חלוקת העבודה במושבות בין פועלי המושבות ובין פועלי טבריא. הבירור הזה הובא כבר לפני ברל ופיינשטיין בפברואר 1931. פיינשטיין דרש {0088-28} זכות קדימה לעבודה בבנין ועב"צ - לפועלי המקום, ורק בשעת צורך של מקצועיים - יש לפנות לטבריא. גם ברל נוטה לדעת פיינשטיין. הבירור נדחה. בערב מ.פ. הגליל - יבנאל, מנחמיה, ביתניה, יסוד, מגדל, כנרת. בכל מושבות הגליל יש כ50- מה"ע (כל פועלי הגליל .(250 גרוי מיבנאל. יש כאן כ70- פועל, מהם 55 חברי ההסת'. לפגי חצי שנה עבדו 33 פועלים אצל אכרים, חלק מהתימנים עבדו בביתניה. השאר פועלים מקצועיים ופועלים יומיים בעבודות מקריות. עכשיו עובדים אצל אכרים (חדשית) 4 פועלים. מצב האכרים קשה. היבול אינו מכניס כדי שכר הפועל (בעדך 3 לא"י לחודש - 11/2 לא"י במזומן השאר באוכל ושירות). מתוך מצבם הקשה פטרו פועליהם, ועובדים בעצמם. האכרים דורשים מהתאחדות האכרים שתפנה לפיקא, שזו תקחעל עצמה לשלם לפועלים 11/2 לא"י המזומנים. האכרים הצעירים בבית-גן אינם מקבלים פועלים ועובדים בעצמם. לעומת זאת, בעונות ידועות, בזמן עשור וזריעח תבואות קיץ נדרשו פועלים ולא היו - והיו מוכרחים לקבל ערבים. עכשי ו יש 25 מח"ע ביבנאל, מלבד התימנים. חוסר עבודה מתיש כוח הפועלים, וכשנדרשים ליום עבודה אינם מוכשרים כמעט לעבוד. איזקסון - נערי האכרים עוברים לעבודה עצמית וזה גורם לח"ע. שמוש במכונות ( combine ) אף הוא מפחית עבודה. {0088-29} מח"ע רווקים עובדים במקרה הכי טוב יום אחד בשבוע במשך החודש האחרון, ואין סיכויים לעבודה. 6-7 אנשים גרים בחדר אחד, האוכל רע מאוד, ויש להוציא את הרווקים מהמושבה, ולהשאיר רק בעלי המשפחה. רוזנקרנץ ממצפה - לפני שנה חיו פה 6 פועלים, עכשיו נמצאים פה 2 פועלים עברים. ואפשר להכניס עוד אחדים. יש נטיה לעבודה עברית. פיקא לוחצת על האכרים שישתמשו בעבודה עברית. בסגרה היא מסרבת לבנות לולים לאכרים המעסיקים ערבים. חיים, כנרת - פה עובדים 4 חדשי ם, 4 יומיים, 2 בעבודות צבוריות (במוטור ושומר). כשהיה חוסר עבודה ליומיים התאספו האכרים והחליטו שכל אחד יתן יומים בשבוע עבודה. פועל יומי מקבל אוכל ו10- גרוש, חדשי אוכל ו2- לא"י. צדוק מיסוד המעלה - פיקה משלמת לירה וחצי לפועל, והאכר עשרים וחמישה גרוש ואוכל. בקיץ עבדו כ20- פועלים עברים ו10- ערבים. בחודש תרצא כשפיקא לא בתגה להם תקציב רצו לפטר הפועלים היהודים - ואז פיקא מיהרו והתחייבו לשלם לפועלים. עכשיו הפועלים עזבו ונשארו רק 8. עזבו מפני הקדחת, המזון הרע והיחס הרע מצד האכרים. בחורף חושבים יהיו 11 פועלים. ויקטור כהן דורש גם ממשמר הירדן שיקבלו פועלים יהודים ופיקא תתן לכל אחד 11/2 לא"י לחודש, אולם האכרים מסרבים ודורשים שפיקא תטע להם פרדסים ואז יקבלו פועלים יהודים. במתולה בני האכרים - כ15- - נמצאים בהסת', עובדים {0088-30} במשקם ובעבודות חוץ. לפני 8 חדשים לא היה שם אף פועל אחד. בשעת הגורן היו 6 פועלים. אחרי הגורן נשארו בעבודה רק 2. ועד הפועלים פנה לכ"ג שיקבלו את מח"ע תמורת כלכלה בלבד עד שישיגו עבודה במתולה, כ"ג סרבה. במנחמיה יש עכשיו 15 פועל, מהם רק 10 חברי ההסת'. 4 חדשיים, 6 עובדים באקראי והם עכשיו מח"ע. רוב האכרים מעסיקים פועלים ערביים. הפועלים היהודים עובדים בעיקר בפרדסים, כי פיקא הציגה כאן תנאי של עבודה עברית. פיקא עמדה לסדר גם לולים, מכונות, ודרשה שגם בפלחה יעסיקו יהודים. אולם המשבר הכספי של פיקא עכב, וכנראה שהפועלים הערבים ישארו בפלחה. בגבס עובדים ערביים (כ6-). בביתניה עובדים 35 פועלים קבועים, המשבר נגע גם בביתניה. המנהל הודיע שיצטרך לפטר 15 פועל או להנהיג חלופין בעבודה. הפועלים החליטו על חלופין. השכר הוא מ15- גרוש ליום ומגיע עד 27,5 ליום. השכר הבינוני 20 גרוש ליום. הפועלים הם בני עדות שונות -כורדים, ספרדים, תימנים ואשכנזים. הכורדים והספרדים מ בלים 20 גרוש ומעלה. אשכנזים מקבל ים 20 גרוש (רוקים, בעלי משפחה יותר). מספר האשכנזים 12-10. כולם חברי ההסת'. התימנים היו בהסת', אך מאי-יכלת לשלם מס יצאו מההסת'. יש חששות שמראשית השנה - 1 אוקטובר - יוקטן התקציב, ואולי יפטרו 15 פועל. במגדל פוטרו כמה פועלים במשקו של מלצ'ט לאתר מותו. עכשיו עובדים במשקו רק 10 פועלים. גם האכרים התלו לקמץ בעבודה {0088-31} והמעיטו מספר פועליהם. היו מקודם 50 פועלים קבועים. חדשיים ויומיים; עכשיו יש נטיה לא להעסיק פועלים בקביעות. ענפי המשק העיקריים הם בננות ואשכוליות. המחיר ירד ורוצים בקמוצים. מספר הפועלים 80, מהם 30 "פועלי הלשכה". מאלה עובדים עכשיו 12 בנהרים, ועוד 5 בעבודות שונות, ו13- מה"ע. רק שני אכרים מעסיקים עכשיו פועלים ערביים, אולם יש חשש שנתרבה מספר הפועלים הערביים. בארגון יש קושי לרגל הרכב הפועלים: ספרדים, ותיקים וחדשים. נומברג - ביבנאל יש פועלים מיותרים. הרווקים צריכים ל לכת.