יומנים > יומן - מלא 19/09/1923

{P001} {0001-55} ט' תשרי 19 ספטמבר ההתענינות בתערוכה שלנו גדולה, גם בין המבקרים היהודים וגם בין המבקרים שאינם יהודים. זוהי אולי הפנה היחידה במתלקח חו"ל המעוררת ענין. מענינים את המבקרים גם טיב הפירות והתבואות, גם סדורי=הפועלים של הארץ וגם הארץ עצמה, אם כי האחרונה במדה מועטת, ובעיקר רק את היהודים. הנוער מתרשם ביחוד מקיום הקבוצות, ויש שרושמים להם רשימות בפנקס. רוסים. יש גם שפוגשים את תערוכתנו באיבה. כמובן רק מהיהודים. היו היום אחדים ממין זה. טומקין, אחיו של רזבסקי (יזרעאלי), היה חבר בי.ק.פ., עכשיו קומוניסט. מדבר בחריקת שנים. מתיחס בבטול לקומונות בכלל. "עכשיו אין לנו בזה ענין". בעיניו קדוש כמובן הנפ. זהו כרגע המהלך השורר. בעצם אין לו כלום נגד הפועלים העברים בארץ - כל הקולר תלוי רק ב"מנהיגים". הפועלים דוקא חשובים - הן אלה היו יכלים לעורר מהפכות במזרח הקרוב. היתה גם קבוצה אחרת - פועלים יהודים העובדים בבית= חרושת גדול לבגדים. שבו הנה מלונדון. אחר מהם הכירני: שמע את הרצאתי באולם של ה"מנטל מיקרס יוניון" בלונדון. ספרתי אז על הקבוצות ועל סדור כביש טבריא=צמח, שהיה אז בתחלת עשיתו. הראיתי לו את הדיאגרמה של המשרד - השתלשלות הכביש ההוא, שמח להמשך הזה. דמה אז - כמו כל השומעים - שאני מספר אגדות ובדותות. היום התענין בגדול הקבוצות והעבודות הקואופרטיביות האלה, שראה אותן בתמונה בולטת. אתו היתה קבוצה שלמה. כלם שבי לונדון. בביה"ח עובדים מאות פועלים יהודים. {0001-56} בין המבקרים היתה קבוצה של בני אכרים ואכרים צעירים מהמושבות העבריות בפלך חרסון. התבוננו בענין לדברים. הטיחו דברים קשים כלפי מסדרי הפויליון היהודי שהכינו פויליון עלוב שאין בו כלום והוא משמש תעודת=עניות למפעל היהודים ברוסיה. רק מעטים בין המבקרים מעוררים שאלות פוליטיות: על דבר השלטון היחס את הערבים. רק היהודים מתענינים ביחסי הערבים. הרוסים מדמים בפשטות שזוהי ארץ יהודית. אחדים אינם רוצים - וכנראה קשה להם - להאמין, שאמנם יש קומונות בא"י, ועוד מלפני המלחמה. בין המבקרים היו: קבוצת סטודנטים מפטרוגרד, שהתענינו בכל פרטי התערוכה. קבוצת תלמידים-אגרוגומים מקיוב, פועלי השקאה מאודיסא. מספר המבקרים היה בערך כמו אתמול. ההרכבה החברתית של המבקרים: אכרים, פועלים, אנשי צבא, תלמידים. רק מעט מאלה שיש לקרא להם נפמנים.