יומנים > יומן - מלא 20/01/1946

{P001} {0042-01} לונדון, 20.1.46 פוליה יקרה - כבר קיבלת וודאי את מברקי שהגעתי הנה בשלום (ביום ו', שלשום) ומיד סידרתי שהבנק יטלגרף לך את הכסף, והיום קיבלתי אשור מ.הבנק שעשה זאת. תזכרי - חלק מהכסף נועד לקנית תנור, כפי שרצית. בקהירו ישבתי יום וחצי, וביום החמשי לפנות בוקר (17 לח"ז) יצאתי באווירון, ועברתי שוב את הדרך שעכלנו יחד בפעם האחרונה : קהירו, אל אדם, מלטה, צרפת, חורן (אנגליה). הטיסה בס"ה נמשכה 15 שעות, והיתה מצוינה, אם כי באותו יום נתפוצץ אוירון בריטי אחר בצרפת ו24- נוסעים נהרגו. בעשר בערב הגענו לאנגליה. לנו שוב ב.אותו המלון ( Sandaeres), ובבוקר יצאתי ברכבת ללנודון. . מצאתי את בדל לוקר ביד חבושה. הוא נפל ברחוב, ופצע אח כף היד. חיים שב לפני ימים אחדים באניה, אבל בבואו הרגיש שוב בגרונו, והוא לא יוצא ממלונו. אתפול ביקרתי אותו - ומראהו לא מצא תן בעיני. עיניו לא בריאות, ראיתו לקויה, אינו ישן והרגשתו בדרך כלל לא טובה. לדבריו מצא באמריקא תנועה ציונית יותר חזקה ויותר עמוקה. אין בדעתו להמשיך בנשיאות אחרי הקונגרס הבא, ויש לו ראיון על נשיאות של שלשה. אחד מהארץ אחד מאמריקא, אחד מאנגליה. ביקש ממני לחשוב על זה. אמרתי שעדיין מוקדם לדבר על כך. הוא הסכים אתי שמוטב לסדר הקונגרס בארץ - אם הממשלה לא תפריע. הוא {0042-02} עומד לבוא לארץ לסוף פברוארי ולהשאר שם עד הקונגרס. לדעתי דרוש שיהיה בארץ - שם יש יותר תקווה להבראתו. בין כך ובין כך אין פה מה לעשות. גם דר גולדמן פה - ואף הוא חלה בשפעת. הוא היה בגרמניה ובצרפת, ונוסע בעוד שבוע לאמריקא. ברודצקי אינו פה - ושלשתנו (לוקר, גולדמן ואני) התיעצנו על המצב והחלטנו לשלוח מחאה לממשלה על ענין עבר- הירדן. מחר בבוקר אני יוצא לפריס ברכבת. אי-אפשר היה להשיג מקום באוירון. אהיה עד סוף השבוע בפריס, ואסע משם לגרמניה (פרנקפורט, מינכן, נורנברג). משם אסע לפולין ולציחיה, ואשוב לפריס. אם יהיה לי אווירון שם - אסע ישר הביתה ואם לא אחזור ללונדון, ואטוס מפה ללוד. כתבתי לעמוס שיבוא לפריס, ועוד אין לי ממנו תשובה. . שלום לגאולה, עמנואל יריב ורננה. נשיקות דוד.