יומנים > יומן - מלא 20/01/1950

{P001} {0017-03} ב' שבט תש"י, 20.1.50 הזמנתי בנדור, עובד במשרד החינוך שעבד בצבא. הוא מוצע לעמוד בראש החינוך בצבא. שאלתיו מה הוא מוכן לעשות בצבא - הוא מבחין בין עבודת השכלה (למוד) . ובין פעולה שרותית. הוא מוכן לקחת על עצמו רק הדבר הראשון. אמרתי לו השקפתי אני על התפקיד החינוכי בצבא - הכולל גם השכלה ראשונית, גם חינוך אנושי (בעיקר לעולים וילדי עני בארץ) , וגם חינוך ממלכתי כללי וגם חינוך חלוצי. שאלתיו אם יקח על עצמו פעולה, ענה בשלילה. לכך דרוש כוח יותר גדול. עבודת השכלה הוצעה לו ע"י צדוק. - פלמין: שאלתיו למה מכניסים מספר גדול של ערבים: במשך 3 חדשים הורשו 869 נפש לשוב ארצה. נשים וילדים עד גיל 14 ובנות בלתי נשואות. " מי הכניס הוורי? הוא עבד אתנו משנת 1945. ארגוני צבא סידר בידיעתנו (ע י ששון, צדוק ופלמון). הוא עזר לאנשינו . אין הוא מכור ואינו פועל בעד בצא כסף. אלא יש לשכנע אותו. הוא מאמין שצורת החיים שנוצרים ויהודים תהיה לברכה כל ארצות ערב. בא לחדשיים. אם תהיה לו עבודה פוריה ויוכל להקים מפלגה פרוגרסיבית) - ישאר. אם לא - יסע לארץ אחרת. (שורה שלמה לא ברורה) מדוע לא מפלגת פועלים? הפועל הערבי לדעת פלמון מתבייש בפועלותו האינטלגנציה לא רוצה להתחבר אליהם. משום כך מצליחים הקומוניסטים שאינטלגנטים רבים שנתנו יד לקומוניסטים אין לבם שלם עם הקומוניסטים, אבל אין להם מקום. כוח הקומוניסטים בנצרת ירד עד לחצי. בירת פועלי א"י לא מצליחה מטעם זה. יש ליצור מפלגה פרוגרסיבית, מרכז לאינטלגנציה. הוורי אולי יוכל לעשות זאת. דרושה עזרה, נחוץ איש יודע ערבית. דוד הכהן? לא, אינו אידיאולוג, אבא חושי? זיאמה סבור שהוא יקום דבר של א.ת. מ. אסף? יתכן, נחוץ לו מזכיר מעשי, יש לו חיסרון אחד: הרגשת אשמה כלפי ערבים ואינו יודע המציאות. {0017-04} ביקשתי פלמון להכין תמצית פרוגרמה: חינוכית, כלכלית, פוליטית וישובית ולכנס מסיבה מצומצמת (משה, אסף, הוא, ראובן, זיאמה, פנחס וערביסטים אחדים) לדון עליה. - נחמיה נפגש עם מורגנטוי. ושמע מפיו על טענותיו והרגשותיו. המצב רע פי כמה ממה שחשב גם במובן כלכלי-כספי וגם מובן פוליטי. בוין שכנע אציסון שיש לזיין מצרים שתגן על הסואץ. משה הרגיז אציסון. זה התאונן שהוא דבר אליו כמורה לתלמיד. לדעת מורגנטוי יש צורך שאפגש עם טרומן ואסביר לו כל הענינים - הפוליטיים וגם הכלכליים. - בארבע אה"צ בא אצלי מורגנטוי. בררנו המצב הכלכלי והפוליטי. הוא מדוכא. בכלל ובפרט. ממנו דורשים רק כסף אבל לא מתיעצים .מההוא מציע לעשות? יחשוב ויתן לי מחר בבוקר תשובה. השיחה נסבה על המצב המדיני. אציסון רוגז כי בשיחה אחרונה דיבר אתו משה כדבר מורה לתלמיד. ויצמן לא טרח אף פעם להסביר הדברים לנשיא. מורגנטוי מלא חששות. דווקא יש הכסטריה אנסו קומוניסטית. כל דבר נבחן רק מבחינה בעד או נגד רוסיה. מתכוננים אין זה מן הנמנע שיגיעו לידי מסקנה שלמען הצרכים האיסטרטיגיים הגדולים להסתלק מישראל - אם ימחה מעל פני האדמה ימחה. יש להסביר בהקדם הענינים לנשיא. לדעתו אני האיש היחיד שמסוגל לעשות זאת. נחוץ שגרין מ- AFOL ומוריי (לשניהם השפעה גדולה על הנשיא) יפנו לטרומן ויציעו להזמין אותי אליו לשיחה. שניהם מעריצים מפעלנו ויעשו הכל, אולם עלי להיות מוכן להצטרף למערב. אמרתי לו שהדבר אינו כל כך פשוט. אנחנו כמובן אין לנו לחכות מרוסיה, והדרך הקומוניסטית היא בניגוד מוחלט לכל מעשינו. אולם יש שלושה שיקולים שאסור להתעלם מהם: לא ברורות תכניות אמריקא במ,קרה של מלחמה במזרח התיכון משני כוונים מוכשרים להלחם תרכיה וישראל. לא מצרים, לא סוריה, לא עיראק אין להן כל ערך צבאי. ולא פרס - אמרתי שאיני יודע. בימי קדם היו לוחמים ,אבל בזמן החדש לא ברור). {0017-05} האם תלחם אמריקא על המזרח הקרוב - או תפקיר אוחו לנפשו? מורגנטוי סבור שהמזרח הקרוב חשוב לאמריקא. אמרתי שוודאי חשוב, אבל איני יודע מה הן תכניות המטה. אם כדאי יהיה לו להחזיק פה כוח גדול, כי אמריקא תנהל מלחמה עולמית. בכל אופן לא תשלח הנה אמריקא כוח גדול אך ורק להגן עלינו. לא תרכיה ולא אנו נוכל לעמוד לבדנו בפני הצבא הרוסי אם הם יגיעו הנה. 2) איני יודע אם תפרוץ מלחמה ומתי. בינתיים חשוב לנו מה יקרה בשנים הקרובות. כל מבטחנו הוא בעליה. רומניה סגורה, אבל לא נוכל לוותר בנקל על מאות אלף היהודים. יש עוד עליה מפולין, ציחיה, בולגריה. אם יש איזה סיכוי שהוא להביא יהודים מהמזרח וביחוד מרומניה - אסור לנו להפקיר אותם (נתתי לו תיאור מפורט ממצב יהודי רומניה). ג) אנגליה. בשעה שלגבי אמריקא העיקר זה רוסיה, לגבי אנגליה יש שיקולים אתריס: ערבים, סודן, סואץ, התחרות עם צרפת, התחרות עם אמריקא גופה במזרח הקרוב. ואם גם אמריקא תהיה פרו-ישראל, איני יודע אם אנגליה - מתוך חשבונותיה היא לא תנהל מדיניות עוינת כמו שהיא מנהלת, ולא תזיין הערבים, ולא תיתן להם להשלים אתנו. ולכן אין הדבר כל כך פשוט. הוא אמר שעכשיו אנגליה לא פופולארית באמריקא, מפני שהכירה בסין. עניתי שאמריקא מוכרחה להשען על אנגליה, ופופולאריות זהו דבר חולף.