יומנים > יומן - מלא 20/10/1949

{P001} {0052-06} 20.10.49, יום ה' כז' תשרי באה אצלי צפורה בלוך - המטפלת בילדים ובנוער מסעם משרד הסעד. יש במשרד הסעד 5 מהלקוח לטיפול בנוער. יש עכשיו מגמה במשרד הסעד שכל מוסדות הילדים יהיו תחת פיקוח האגודה. משרדי הבריאות, החינוך והסעד מינו ועדה לפיקוח על מוסדות הילדים ולהכנת חוק על הפיקוד. (דר. טוישטיין - פועל מזרחי, דר. רבקאי מחינוך, צביה חיות - מסעד. מזכירות הוועדה היא במשרד הסעד. - הביאו לי מטעם "מפקדת ההגנה" בת"א (עודה קיימת:) ספר "מאורעות למלחמה" (תולדות ההגנה בת"א מ30- בנובמבר 1947 עד 14 במאי 1948). - משלחת המושבים: מזמינים אותי לכנוס בשבוע הבא. יש 44 מושבים חדשים, מהם קשורים 35 לתנועת המושבים, השאר הפועל המזרחי (4), אגודה (1), חירות (1), ציונים כלליים (1), חברים (1), ועוד. מספר המשפחות הקשורות - 2850, 11.000 נפש. המושבים הוותיקים הם 57, נפשות 15.000, יש להוסיף עוד 9 מושבי חיילים. ויש עוד 11 ארגונים בחוות הכשרה. במחנות עולים יש 3000 משפחות (11.000- נפש) שמחכים לתור בהתישבות. הם מאורגנים וקשורים עס תנועת המו.בים. במושבים אחדים יש קומוניסטים (מגדל גד, דיר טריף, קובייבה שע"י נס ציונה, בצה, חרשיתה, יבנה הבולגרית, באפספה, בצפודי) - כ120- בכפרים אלה. {0052-07} - גוריון: לכתחילה נאמר לו שהממשלה לא תעסוק בשכון, והוא מסר זאת לחיילים, אבל עכשיו מתפרסמות ידיעות בכל העתונים שבונים לפועלים, לצירים, לעולים ועוד - ואין הצדקה שלא משכנים החיילים. קפלן אומר שידרוש מהבנק האפותיקאי שיפריש 500 הלוואות לחיילים. זה לא מספיק. בהסת' נותנים שכון ל"ותיק" שעלה לפני 1944. יש לתת נקודות נוספות לחייל. גוריון דורש 3000 הלוואות אפותיקאיות לחיילים משוחררים. לדעתי יש לדרוש שכל ארגון של משתכנים שמקבלים עזרת המדינה חייבים לשכן אחוז מסוים לפחות של חיילים. גוריון מציע ,40% - זה מוגזם לדעתי. אולי 25%. בכל אופן אחוז קטן - 5% לנכים. בשביל נכים דרושים 6-700 יחידות דיור, בונים על יד המעביר (מעבר לירקון) 200 יחידות לנכים. נחוץ לע"ע דיור ארעי. האגף רוצה לעבור בשטת הנטוש (ביפו, חיפה, וירושלים) ולבדוק כל הדירות, מי שגר ברווחה יתרה - יקחו ממנו חדר, או שנים. האפוטרופוס לנכסים נטושים ומדור להפקעות דורש אישור. לאגף מופיעים דרוזים ובידוים ודורשים זכות חיילים משוחררים. בית החולים בסרפנד(העבב למשרד הבריאות). העברו 250 חולי שחפת, רוח ומשותקים. משרד הבריאות דורש 2 ל"י לאיש. שה משונה בעיני. מי משלם בעד חגלה רוח שלא היה בצבא? - יעקב, מקלף יגאל: דירוג. בחטיבה ובמפקדה יהיו מעכשיו לא קציני מנהלה אלא סגנים, שהם יתאמו את חלקי המטה בחטיבה ובמפקדה. - לרגל היות חטיבה מוגברת יש ליחידות המקצועיות (גונדה, קשר ועוד) עצמאות, ויש להעלות דרגתו. - יש להעלות רמת הדרגה של מפקד בחזית לעומת קציני המטה, אם כי קציני מטה יוכלו לתת להם הוראות. לפי זה יהיו קצין מבצעים, שלישות, אפסנאות - רבי סרן(-נים). סגן מפקד החטיבה - סגן אלוף , מפקד החטיבה - אלוף. יש אפשרות להוסיף דרגת {0052-08} בינים - או להוסיף דרגה חדשה למעלה - אלוף ראשון. לפי זה יהיו 8-10 אלופים ראשונים (3 במטה, מפקדי ח"א וחיל ים, 3 מפקדות, מפקח כללי ומפקד חיל ספר?). אלופים יהיו 30-35, סגני אלופים - 120-100, רבי-סרן - 280 בערך. לדרגה החדשה אני מציע שם נגיד (גנרל).. למבנה המטה מציעים רמטכל, סגן, ראש .אגא ואכא ( שלושת בדרגה אחתן. לסגן יש ארבע-חמש מהלקוח: תיכון, הדרכה, מבצע, מודיעין, מתם. הבעתי ספק אם מבצע (כשעת שלום) ומת"ס הם בדרגה אחת עם מודיעין, תיכנון, הדרכה. בשעת מלחמה - לא יהיה תכנון, אלא מבצע, אבל המבצעים אז - יהיו המפקדים הגבוהים ביותר, רמטכל או קצין גבוה אחר. מקלף סבור שלפי שעה יש למת"ם תפקידים חשובים. בנוגע למבצע הוא מסכים אתי. סגן ראש אגף יהיה אלוף, וכן גס ראשי הדרכה, מודיעין וכו'. השאלה היא עם מודיעין לא יהיה אגף? בירור עם צדוק. הוא מציע 1)שהפיקוח יהיה גם מקצועי, ולכן דרושים לו בהקן אנשי מקצוע - מכל החיילות, 2) שיהיה כפוף לשר הבטחון ולא לרמטכל. דבר ראשון לא נראה לי בכלל. הפיקוח הדרוש הוא להגביר משמעת ויעילות, בצבא, ולא בדיקה מקצועית. ואשר לזיקה - לפי שעה - רצוי לרמטכ"ל, למען שיהיה רכוז בסידור חדש של הצבא, ושהרמטכל ידע שכל האחריות מוטלת עליו. צדוק מפקפק בתנאים אלה לקבל עליו התפקיד. עם שאלתיאל בררנו ארגון חיל הספר. דוד דורש להעניק לכל חייל בחיל הספר מעמד של רב טוראי ולקבוע לפי כך משכרתו - שתשווה עם משכורת המשטרה. דבר המשכורת נראה לי - לא כן דבר הדרגא. חיילים אחרים יראו בכך אפליה בלתי מוצדקת. יג.:ל הציע דבר שנראה לי: להעביר מיד המפשל הצבאי לרשותו של דוד, ומחייל זה יש.איר דוד המוכשרים לחיל הספר. {0052-09} [ נתונים מספריים, ראה מקור מודפס ] - אה"צ: אשכול מוכן לישב במשך השנה 18000 משפחות על הקרקע אס הממשלה תבנה 15000 בתים (כל בית 400 ל"י, ס"ה 6 מיליון) ותתן 3 מיליון ל"י להתישבות. מספר זה כולל 3000 יחידות יעור ע"ח קרן הקימת (כמיליון ל"י ואולי 800,000 ל"י, 220 ימי עבודה, 1,40 גרוש דיום עבודה). 15000 משפחות תימנים במשק זיתים - לכך 1.25 מיליון ל"י למשק-עזר (לכ"א 15-18 דונם זיתים, זה בערך 1ז20 ל"י הכנסה, ועוד 150 ל"י משק עזר), 3000 משפחות לישובים הקיימים (300 ל"י וכל משפחה), 4000 משפחות לעבודת יעור והכשרת קרקע (מכספי קה"ק לראשית תשי"א), הסוכנות תקים עוד 100 ישובים, כחמשים משפחה בכל אחד. הסוכנות וקה"ק ישקיעו 21 מיליון ל"י, מזה קה"ק 11 מיליון ל"י. הסוכנות - 10 מיליון (היא תקבל 8 מיליון מהמלווה האמריקני). - היו אצלי מונטור רוטברג ווינצקי, הם סבורים שהמגבית תתן השנה - אם לא יורע המצב הכלכלי - כ120- מיליון. הסברתי שזה לא יפתור השאלה. דרושים לפתוח חצי ביליון (דולר) לשנה, מזה נתן אנחנו מאה מיליון. מהקמת המדינה נהאחזו כ10,000- משפחה ב130- ישובים, בכלל זה 70 ישובים קבוציים: בתנועת המושבים 40 כפר הקה"מ 25, ק"א 19, החבר 10, העובד הציוני 5, הפת"ם 19 ישובים מהם 6 קבוצים פועלי א"י 4 ישובים (2 קבוצים), תירות 4 (2 קבוצים), מעמד בינוני 2 ישובים, הלוחמים 1 קבוצה, חבר 1 ישוב. - בערב ישיבת המזכירות - על יחסים עםמפ"מ. לדעתי יש לראות המציאות כמו שהיא בטרם באים לקבוע קו פעולה, והמציאות היא שבתנועת הפועלים נטושה מלחמה בין הציוניות הסוציאליסטיתובין ה'סקציה("). גם בשטח היהודי וגם בשטח הבינלאומי ומפ"ם מטשטשת מלחמה זו ביודעים ובלא יודעים, ובתוכה גופה נטושה המלחמה. קו פעולתנו לא הלוי בהתנהגות מפ"מ, אלא התנהגות מפ"מ תלויה בקו פעולתנו - במדינה ובהסתדרות. {0052-10} עלינו להבהיר דרכנו - וללכת בה בעקשנות. עלינו להותם על עקרונותינו האידיאולוגיים והפוליטיים ללא כל פשרה. הכרעת רוב דימוקרטית ושיתוף פעולה אך ורק על יסוד אחריות משותפת - הס חלק מעקרונותינו. כהסתדרות לא המוסדות העליונים (הוה"פ והמועצות) קובעות, אלא תנאים היסודיים - פועלי המקום וועד הפועלים. משום כך מרכז הכובד הוא - פעולת המפלגה בקרב המוני הפועלים, ואין להסתפק בפעולתנו בתוך מוסדות ההסתדרות. יש לגשת מיד להוצאת ספרים גדולה, להסתדרויות לנוער, להפעלת כועדי החרושת בכל שאלות המדינה הכלכליות והמדיניות), לחנך קדרים של מדריכים בנוער ופעולה המקצועית, והכרחי לסדרמגבית בחו"ל - למטרות חינוכיות בקרב המוני הפועלים והנוער. ע"י המפלגה, ולא למטרות משקיות בהסדתרות. דרושה תנופה רבה בהפעלה חלוצית של הנוער והעולים להתישבות. היסוד לפעולה חינוכית - ציוניות סוציאליסטית וישראל כמולדת היחידה והעצמאית של העם העברי.