יומנים > יומן - מלא 20/10/1960

{P001} {0193-74} 20.10.60, יום ה' אלמוגי כפה עלי אתמול השתתפות בישיבת המרכז, שנתקיימה בשבע בערב. מבלי דעתי סודר שאני אהיה הדובר היחיד. הסברתי שיש מנסים - אנשי חירות, שני שבועוים ולאחרונה גם יערי - ליצור רושם כאילו הפרשה היא - דרייפוסיאדה, {0193-75} ומבלי לפרש בשם, כנראה מחשש משפט דיבה, מרמזים מי הוא שר הבטחון והמטה שזידר כאן עלילה על דרייפוס המסכן בארץ, שאי השדים שלו הוא ראשות הבית של הועד הפועל. אבל לפי מיטב ידיעתי "הפרשה" היא שאלה כאובה שנתעוררה בשנת 1955 מי נתן הוראה ל"מעשה ביש" - האם שר הבטחון דאז או קצין גבוה (לא הרמטכל) עשה מעשה על דעת עצמו. מעשה הביש נעשה ביולי 1954, ובסוף השנה ביקש רה"מ דאז (מ.ש.) שני אישים מהימנים לחקור בשמו הענין. הייתי אז אזרח פשוט עובד בשדה בוקר, וככל אזרח בארץ ידעתי על "מעשה הביש". שני האישים הגיעו למבוי סתום ומסקנתם היתה שלא השתכנעו באמינותו של שה"ב דאז ולא באמתותו של הקצין הגבוה. שה"ב התפטר ובאו שני שליחים - נמיר וגולדה - אלי לשדה בוקר שאחזור למה"ב. הצעתי איש אחר (שאול) אבל זה סרב, ומכיוון שידעתי המבוכה ואי האמון שישנו בצבא - לא התחשבתי עם רצוני האישי והצורך שהיה לי להישאר עוד שנה בשדה בוקר וחזרתי. ראיתי רק מסקנת השנים, והחלטתי לא לעסוק בחיטוטים, לאחר שהשנים לא הגיעו לחקר הדבר, וזכיתי את שה"ב הקודם בהנאת הספק, ולפי הדין הייתי חייב להנות מהספק גם את הקצין, אבל מקצין אני חייב לדרוש יותר, והעברתי אותו מהגף הסודי שהיה בו לתפקיד אחר ולא טיפלתי עוד בענין. איני יודע אם אפשר להגיע לחקר האמת, אבל וודאי לא ע"י ועדת חו"ב שבה יושבים אנשים שיש להם פניות מפלתיות. השאלה היא: הנתן שה"ב דאז הוראה לקצין או הקצין פעל על דעת עצמו. בירור שאלה זו אינו ענין למפלגה, ואם תיחקר - יתכן הדבר רק על ידי ועדת חקירה מיוחדת של אנשים מהימנים, אובייקטיביים שאין להם כל פניה. יש רק לשאוף לגלות האמת - והאמת עומדת מעל אינטרסי המפלגה. {0193-76} כשגמרתי - ביקש מישהו שאלה. לתמהוני לא הרשה היו"ר (אלמוגי) קמה מהומה. בינתיים הגיש לי דיין פתקה שההחלטה של אלמוגי הודיע עליה שנתקבלה במזכירות (שלא הייתי בה) פה אחד - אינה מדוייקת. לא הוחלט שהענין צריך להתברר במוסד ממלכתי מתאים אלא במוסד ממלכתי משפטי. הראיתי הפתקא לאשכול ושאלתי אם זה נכון. אמר שיסביר אח"כ. זה הכניס אותי למבוכה. פניתי לאבן - וזה אמר שהלך מהישיבה לפני קבלת החלטה. על ידו ישב עמי אסף - בעל הצעה שנתקבלה. הראיתי לו הפתקא - ואמר שזה נכון, בהצעתו דובר על מוסד ממלכתי משפטי, וכן נתקבל, אלא שלאחר הישיבה מישהו שינה. אמרו לי שהשנוי בא על פי דרישת לבון. הבעתי תמיהתי לאשכול, וזה אמר שמיד יכנס המזכירות לדון בדבר. סרבתי להשתתף בישיבה כזו - ונסעתי הביתה. הבוקר בשמונה וחצי בא אצלי שרגא נצר. סיפר שלבון הזמין לביתו לפני ימים אחדים 15 חברים (הוא, שפירא, גורי, ישראל ישעיהו, בקר, הרינג ועוד). השתתפו בשיחה שבעה. לפחות ששה מאלה דרשו ממנו בכל תוקף להפסיק מסירת דברים לועדת חו"ב, כי הופעתו השניה היתה גרועה מהראשונה. גורי אמר לו כי כל היושבים פה מכבדים אותו (את לבון), אבל כולם מאמינים לב.ג. הרושם של שרגא היה כי פ.ל. שולט על עצמו. סורקיס אמר לו שאינו מכיר ביועצים שלו, וקשה לדבר אתו כי אינו שומע לעצת איש. {0193-77} אחר כך באו אשכול, זיאמה, ספיר, אלמוגי, משה דיין ועוד מישהו. אשכול וזיאמה סבורים שאם משה יודיע כי אילו היה רואה אז החומר של חיים כהן לא היה מקבל מסקנת השניים ביחס ללבון - יסתפק בכך לבון ויתחיל ממה שהוא עושה, והם מפני זה רוצים ללכת למ.ש. ולדבר אתו על כך. אמרתי להם (אמרתי זאת אתמול לאשכול ביחידות) שיעשו מה שיעשו - אבל לא בשמי, לא על דעתי ולא בהסכמתי. וזהו נוסח הפתקא ששלח לא אמש משה דיין. בהחלטת המזכירות היום הוחלט, לפי הצעתו של עמי אסף על הנוסח "המוסדות הממלכתיים והמשפטיים". אחרי הישיבה כנראה, לפי דרישת לבון נמחקרה המלה משפטיים, שלא על דעת המזכירות". חתום מ.ד. {0193-78} 14.5.48 - נעשיתי שר בטחון (עבור 5 שנים ושני חדשים) 19.7.53 - אישרה הממשלה הופעתי לחדשיים 18.10.53 - מסרתי סקירה על הבטחון 13.12.53 - קבילתי חופש ויצאתי לשדה בוקר 25.1.54 - הוקמה רשמית ממשלת שרת (ולבון כשהב"ט) 21.2.55 - חזרתי למשרד הבטחון 2.11.55 - חזרתי להיות ראש הממשלה (מ21.2.55- עד 26.10.60 (או 31) הייתי שוב שר בטחון חמש שנים ושמונה חדשים לא הייתי 3 חדשים + שנה + 17 ימים + חודש + 21 יום = שנה 4 חדשים, 19 ימים, לא הייתי שר בטחון הייתי שר בטחון 10 שנים ועשרה חדשים ---------------------------------- עם כל המפלגות - בממשלה הזמנית (פרט למקי וחירות) עם כל המפלגות בסירוגין בממשלות נבחרות.