יומנים > יומן - מלא 20/11/1928

{P001} {0097-53} ז כסלו 20 נובמבר יום ג' ד. כהן מודיע שביום אחרון של חנוכת מועצת הנוער העובד בהשתתפות המועצות העירוניות בשאלת תעדיפי השכר, לימוד המקצוע וארגון הסקציות. להודיע על הדבר למועצות. מרמת גן מוסר שבפרדס של גפן החל קטיף עם ערבים, למרות חוזה המכירה שבכל יום הקטיף צריכים להעסיק 21 פועל יהודי, לפי באוריו של יהודה בית הלחמי, מנהל העבודה, פירוש הדבר שכל זמן שעובדים בקטיף לא יותר מ=21 פועלים אם צריכים להיות יהודים, ורק למעלה מ=21 , יכל להיות ערבים, היום בקר ה 5 יהודים בקרב 15 ערבים, הפועלים היהודים {0097-54} לא רצו ללכת לעבודה. גמרנו עם י. בית הלחמי שיפסיק לו מחר את הקטיף. בישיבת המזכירות בררנו את הסידורים החדשים בוה"פ: יוצאים: זמרוני, וויילר, זוסמן, שרף, ראובני, בר=כוכבא, אליהו. הלפרין נשאר לשני חדשים בכל אופן ליום שלם. מקבלים איש לחצי יום לאנגלית. מלבד הנבחרים (ב.ג., י.א., ב.צ., קפלנסקי, אידלסון, גרפינקל, ניישטט) יעבדו: לובטין כמרכז, חסידי = טליפון, רגיסטרטורה, ארחיוו, אכספדיציה, בן זוהר, גניה וליובא = כתיבה במכונה, לוינסון = פנקסים. וויילר ישאר לחדשים בשביל חידוש הפנקסים. חילקנו החדרים ככה. אני נשאר בחדרי, אפטטר עובר לחדר המלך (מקודם של בר כוכבא), קפלנסקי לחדר של מועצת הפועלות, ניישטט לחדר של פרויס, חסידי, לובטקין קופמן ואבן זוהר באולם הגדול, לוינסון וגניה במקומם הישן, פרומקין = בחדרו הישן. אידלסון וגורפינקל בחדר אליהו ואפטר, ליובא בחדדה הקודם, פרויס בחדר וה"ב. הלפרין בחדרו הישן, הפועלות בחדרו של ניישטט. הוטל על אליהו להכין למועצה דו"ח הוה"פ למועצה. ישיבת מזכירות א"ה: א.ז.. ש.ק. ואנכי. השתתף גם ברודני. ז.א. שב מירושלם. סידר שם מרצים: פינקלשטין ירצה בשבת 3 הרצאות בגוש השרון: התמורות שחלו בהסתדרות, הפועל בעיר, שוורץ בשבת השניה: שיחת חברים על הפרלמנט הבריטי והמצב בארץ, הרצאה לקראת הבחירות הפוליטיות באנגליה, הכיוון החדש בתנועת הפועלים באנגליה. ז.פלר ב7- דיצמבר: על המצב בהסתדרות, המצב {0097-55} הפוליטי בארץ, האיחוד בהכרח המציאות. הלשון והעבודה. שוכמן ב=14=15 דיצמבר בעמק: העיריות המעורבות, מהמציאות הירושלמית, המצב במשטרה. אולשן לא בא בחשבון בשביל השבועות הקרובים. לירושלם בשבת זו זברסקי, פתח=תקוה פרומקין = העבודה והעליה, פרוס לנ.צ. = ההון והעבודה, קפלנסקי ביום ג'-ד' בנשר וחיפה (הצעתי שזברסקי יסע לחל יוסף ותל עדש בשבת זו להרצות על העיריה, ולירושלם יסע ניישטט להרצות על הקפא"י). ידרש מאידלסון לגשת לזכרון. ברודני דורש קביעת מנהל המשביר: המועמדים: ורלינסקי, שנקר, פינשטיין, משה שפירא. ראיתי את זברסקי ודברתי אתו על נסיעתו לעמק = והסכים. ישיבת המזכירות עם רמז ופרומקין. היות שרמז נוסע מוצעת במקומו רות בהנהלת הענינים עד גמר הליקורדציה, וקביעת ועדה של פרומקין, גרפינקל ליפשיץ וקפלנסקי להחליט בכל שאלה קשה. רות תצטרך לקבל 10=15 לא"י לחודש. יש שאלת הפצויים לפועלים: גרייסר 250 לא"י, מוצע שיקבל 20% בתור בעל חוב, וכ=80 לא"י שטרות של בית הכרם, 90 לא"י המשתלם בשיקים של אמא בשלש לא"י לחודש, לשכטר בירושלם 25=20 לא"י, החוב של "עתיד" (רמז אומר שבסו"ב אין שום חוב לעתיד). בשש לפנות ערב נסעתי עט אהרונוביץ לישיבה עם הועד החקלאי בפ"ת. לפני הישיבה נתראינו עם חברינו במ.פ.פת. לפי דבריהם יש עכשיו כ=160 מח"ע. כשיגמר כביש קלקיליא יפנו עוד 60 פועל. מספר הפועלים בפ"ת כאלפים, מהם כ=1.200 חברי ההסתדרות, {0097-56} כמאה הפה"מ. בכביש הפנימי יהיו עסוקים כ=100=120 איש במשך חודש. בעוד חודש ישוחררו פועלים מהעידור. כשתהיה עבודה הקטיף במלואה יחסרו לעבודה במושבה בערך 200 פועל (בחדשי ינואר=פברואר). השאלה העיקרית שעלינו לדון עם הועד החקלאי, לדעת מ.פ.פת. = היא שאלת הלשכה המשותפת. אחרנו בחצי שעה לישיבה, וחברי הועד החקלאי התרעמו על כך. הם באו בדיוק. נוכחו פסקל יו"ר, ספיר, מכלס, יטקובסקי והמזכיר, בריון מבני בנימין. ראש המדברים היה ספיר. הוא נאם נאום ארוך שתמציתו היתה בערך: הסוחרים הערבים שחתמו על הסעיף של עבודה לא ירצו ודאי לקיים אותו, ואי אפשר להכריע אותם. אלה שלא חתמו קשה יהיה להביא אותם לידי כך. עומדים למכור עוד פרי לערבים, והועד החקלאי קשה לו לדרוש סעיף של עבודה עברית. אלה שלא מכרו "שקוטפים לבד", ומעסיקים כל השנה עבודה ערבית לא ישמעו לדרישת עבודה עברית. כי ישאלו מה נשתנה הקטיף מכל העבודות? אם יש חוסר עבודה ידאגו לכך אחרים. הקצור, יש רצון טוב לועד החקלאי אבל אין הדבר תלוי בידו. באופן יותר גלוי = וציני = דבריטקובסקי. הפרדס זהו עסק פרטי, דאגת שעבודה העברית, חוסר העבודה ובנין הארץ זהו ענין לעם היהודי ולהנה"צ אבל לא לאכר "העני" הזקוק להלוואות מחקלאי. פסקל בסגנון עממי = גם שלא חסר בו הומור באר שלאכר טוב לעבוד עם ערבי, שמביטים עליו כעל חמור או סוס, בשעה של פועל היהודי יש רחמנות. ואי אפשר לפטר אותו באמצע השבוע כי חומלים עליו. והן מלבד זאת = אם גם יקח האכר 100% פועלים יהודים לא ימלט ממשמרות ומהפגנות וממאמרים בעתונים, כמו רב בחדרה.... אני הצעתי שמלבד {0097-57} פתרון השאלה הקוקדטית של הקטיף עלינו באמת לברר אח כל שאלת העבודה ביסודה. יש קושיים כלכליים ופסיחולוגיים, אבל נתבררה כבר האפשרות של עבודה עבריה בחקלאות וביחוד בפרדסנות, ואם יש עוד קושי = נתאמץ משני הצדדים להסירו, אנו נתחייב בשם הפועלים, והם יתחייבו בשם האכרים. אהרונוביץ דרש שילכו מאכר לאכר וירשמו כמה פועלים מתחייב כל אחד ואחד להעסיק בקטיף, אם רק הועד החקלאי הוא אדריסה ובא כוח. נטע דרש לשכח משותפת. ספיר נסה לבאר שאם הדרש התחייבות מהאכרים זה רק ידע, כי גם מי שמעסיק מאה אחוז עברים לא יתחייב אלא על אחוזים מעטים. הוא לבסוף לאחר התלחשות עס מבלט הציע מעולה משותפת בין הועד החקלאי ובין ההסתדרות, אך לא הסכים להצעת לשכה משותפת. האספה נגמרה בסיכומו שיש הכרה בפעולה משותפת מצד הועד ומצד ההסתדרות, אנו מצדנו מציעים קונקרטית לשכה משותפת, יעיינו בהצעה זו ונשוב לדון בשאלה זו בעוד ימים אחדים.