יומנים > יומן - מלא 20/11/1931

{P001} {0090-51} י' כסלו 20 נובמבר יום ו' דוד הכהן מטלפן = ויקטור כהן הביע לו חששו להסתבכות הענינים במושבה. יש לו רושם שההסתד רות אינה שלטה במקומות, היה רוצה להפגש לשיחה עם ראשי ההסתדרות. הסכמתי ברצון וקבעתי ישיבה ביום שני בשעה 3 אח"צ בבית קפלן בהשתתפות: ברל. רמז. קפלן ואני. הכהן מציע לשוחח אחו גם על מצב פיקא. הודעתי טלפונית לארלזרוב החלטת הוה"פ בדבר דחית השידול ורצוננו לפרסם עמדה לאחר התיעצות אתו. שאלתי את קיציס על מיכאלוב הקוקזי ותלונתו שארגו, שהוא רק שנתיים בארץ כבר סודר בעבודת העיריה. בועדת התור היוצא מן הכלל נתבררה תביעת מיכאלוב. למיכאלוב יש 1/2 14 (שבע שנים בארץ), ב=11 ליוני 1925 נכנס להסתדרות. יש לו 6 נפשות (כל שנה בארץ, היא נקודה. כל נפש היא נקודה, כל שנה בהסת' 1/4 נקודה. ארגו נמצא בארץ 2 11, 11 שנים בהסת', 3 נפשות = ז"א 3/4 16 נקודות. בנוגע להבא = החליטה הועדה שכרגע אין אפשרות להכניס לעיר כשתהיה דרישה ישובו לדון, {0090-52} מיכאלוב עבד שנתיים בחברת החשמל, יצא לפני כשבועיים מהעבודה. עבודתו נמשכה שנתיים הודות להתאמצות יוצאת מן הכלל של המועצה וקיצים ביחוד. שפירא רצה כבר שנה וחצי לפטרו יחד עם אחרים. ב=5 לאוקטובר עמדה המועצה ביחוד על מיכאלוב, אבא יהודה. משה קליק וברון. עבדו עוד חודש ופטרו אותם. שב לופט מבנימינה. בין לופט ואריאב היה הסכס בעיקר: שלאכרים יש שמונה מקומוח (לדעת לופט נקובים, לדעת אריאב = חפשים), האכרים ותרו על דרישת שני הפועלים, אולם לא רצו לחתום, אלא דרשו שסמילנסקי יבוא. סמילנסקי יצא הבוקר לבנימינה. הוסכם שהיום לא יעבדו = או יעבדו עם פועלי הלשכה. בנוגע לשור (עמוד 24) החלטנו לפנות למ.פ.ח. לברר הסטטוס של המפוטרים שזכותם לעבודה בשמן קודמת ואס לדעתם אפשר להכניס את שור. לופט מוסיף: כל זמן שהאכרים עבדו אתמול תחת מגן המשטרה, אמרתי לאריאב שלא אנהל אחו מו"מ. כשיצאו האכרים באלונקאות היו הפועלים מחרפים ומגדפים = בעיקר אנשי השה"צ. בשלוש נפסקה העבודה, הלכו לועד המושבה, הפועלים התנפלו על הבית. ובקושי רב עלה בידי לופט להשקיט את הפועלים. בקשו את המשטרה לצאת מהמושבה. הסרזנט הסתלק אחרי היסוס. {0090-53} אז החל המו"מ. לאחר ההסכם עם אריאב = שהאכרים ישלחו 8, ושני הפועלים לא יפוטרו = דבר אריאב עס האכרים והסכימו ולבסוף התחרטו. שני אכרים מהכי גרועים = עשו עוד לפני הסכסוך הסכס עם הלשכה לעבוד רק עם פועלי הלשכה, ואלה עכשיו מתגרים בשאר האכרים. בערב היתה אספת פועלים כללית. היו הפרעות באספה, לאלה שדברו בניחותא. בשתים עשרה, כשרבים עזבו את האספה רצה השה"צ להכניס ריזולוציות ארוכות, בקושי עלה בידי לופט לדחות קבלת החלטות. השה"צ הבטיח שהמשמרות להבא צריכות להתנהג ביתר שקט וסדר. השה"צ וגם אחרים עומדים בתוקף על זה שהאכרים לא יוכלו להחליף אחד את השני, אלא דוקא הנקובים בשמות. לופט סובר שיהיה שקט להבא. אריאב טלפן עכשיו (2 אה"צ) לנטע שסמילנסקי נסע לבנימינה, ושהוא חושב שהמצב שם יהיה נורא, כי הפועלים חרפו וגדפו את האכרים, ויפרסמו בבוסתנאי אח כל הדבר, למען ידע כל העולם. אריאב מציע ששני הפועלים יפוטרו, שהאכרים יחליפו אחד השני, אם לא = יביאו ערבים. לדעת נטע = הענין לא יגמר בשלום. סמילנסקי נסע למען קומם את האכרים ואסוף חומר בשביל בוסתנאי. לדעתי, יש הכרח שמחר בערב וביום הראשו ן בבוקר יהיה {0090-54} חבר בבנימינה = רצוי לופט = וישתדל בכל הכוחות לגמור הסכסוך, שראשיתו אינה לכבוד להסתדרות במקום. במקרח האחרון להסכים גס לשמונה אכרים שיעבדו כרצונם.